מוקדם מהמתוכנן, אבל עדיין באיחור אופנתי, פירסם אתמול בנק ישראל את סקירת הבנקים ל-2006. זאת אף על פי שהבנקים פירסמו את הדו"חות השנתיים כבר במרץ האחרון. לכבוד הדו"ח הראשון שהוא מפרסם כמפקח על הבנקים ערך אתמול רוני חזקיהו את מסיבת עיתונאים הראשונה שלו מאז שנכנס לתפקיד.
"השכר של המנהלים הבכירים גבוה מדי והוא צריך לרדת - זה יעשה למערכת טוב מכיוון שזה יוריד מלחצי השכר", אמר מי שעד למינוי כיהן בשורה של תפקידים ניהוליים בכירים במערכת הבנקאית, כשהאחרון שבהם היה מנהל האשראי העסקי וחבר הנהלת בנק דיסקונט. הדברים של חזקיהו לא היו מנותקים מהסקירה שהתפרסמה אתמול, שבה הובהר עוד פעם כי נטל הוצאות השכר במגזר הבנקאי גבוה מדי.
הוצאות השכר של הבנקים עלו ב-2006 ב-15.8%, לעומת 2005 ל-14.9 מיליארד שקל, והן היו 62.4% מסך ההוצאות של המערכת, לעומת 60.6% ב-2005. הגידול בהוצאות נגרם בעיקר מגידול בהוצאות השכר השוטפות, שהיה גבוה לאין שיעור מהגידול שנרשם במשק. בעוד שמדד השכר הריאלי למשרת שכיר במשק עלתה ב-2006 ב-1.6% צמח המדד במגזר הפיננסי ב-5.9%.
בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות זינק המדד ב-8.9%. גידול של 4.6% נרשם במספר העובדים של המגזר שהגיע בסוף 2006 ל-42,137. המשכורת הממוצעת בתוספת הוצאות נלוות לעובד במערכת עלתה ב-10.8%, לעומת 2005 ל-354 אלף שקל. הגידול השנתי ברמת השכר היה הגבוה ביותר שנרשם מ-99'. ההשוואה הבינלאומית של הוצאות השכר ביחס לתפוקה הבנקאית שעורך בנק ישראל מצביעה על ממצאים מדאיגים לעומת המערכת הבנקאית.
מטילים ספק ביכולות הבנקים
המשמעות של מדד גבוה היא כי התפוקה של העובד הבנקאי נמוכה ביחס לשכר שהוא מקבל. הממוצע הבינלאומי היה ב-2006 34.6. המדד של הבנקים הישראלים ב-2006 היה 45.5 והיה החמישי בגובהו בעולם, כשמעליו המערכת הבנקאית של ארגנטינה, קפריסין, איטליה ושווייץ. בסביבות המדד הממוצע היו בנקים בריטים, דנים, ספרדים ואירים.
נתון מעניין נוסף שעלה מהסקירה הוא הירידה ביחס שבין שווי השוק של הבנקים לשווי שלהם בדו"חות הכספיים. המשמעות של מדד הגבוה מ-1 היא כי המשקיעים מעריכים שהשווי הכלכלי של הבנקים גבוה מהשווי הרשום בספרים. ב-2002 הגיע שווי מניות הבנקים לשפל, אבל בארבע השנים שחלפו מאז עלה השוויין בבורסה, ומדד שווי השוק לעומת השווי בדו"חות עלה. ב-2006 ירד המדד בראשונה זה ארבע שנים לרמה של 1.2 לעומת 1.5 ב-2005.
על פי הערכת מחלקת המחקר של הפיקוח על הבנקים הירידה ביחס נבעה מהערכת המשקיעים כי הרפורמות צפויות לפגוע בהכנסות התפעוליות של הבנקים. כמו כן, נאמר בסקירה כי הירידה משקפת את "ספקנותו של השוק לגבי היכולת של הבנקים הגדולים לשחזר את הביצועים המרשימים של השנים האחרונות".