כנס ה"אלופים של העתיד" בסין: כאן עושים כלכלה גלובלית

דליאן, סין. מכירים את העיר דליאן? אם אין לכם רקע עסקי בסין, נראה שלא - ואתם לא לבד. אבל זה אחד הסיפורים המפתיעים של סין: יש כאן עשרות ערים, חדשות לחלוטין, כל אחת מהן בסדר גודל של בירה אירופית, וכולן רוצות לכבוש את העולם. דליאן היא דוגמה: זו עיר המונה כ-6 מיליון תושבים והממוקמת בצפון-מזרח סין. העיר הוקמה דווקא על ידי הרוסים בשנים שבהן שלטו באזור בחלקה הראשון של המאה ה-20 ומתגאה באחד הנמלים הפעילים במדינה, בחוזק התעשייה בתחום הלבוש ובתעשיית שירותי תיירות ופנאי מתקדמים.



דליאן לא דומה למה שאפשר לדמיין על עיר משנית בסין: זו עיר עם מאות ואולי אלפי מגדלים גבוהים - מגורים, משרדים, מלונות, בנקים, מרכזי קניות - כולם חדשים, ורובם מכוסים בתאורת ניאון צעקנית. בניגוד למסורת הסינית במחוזות מסוימים - הכל נוצץ מניקיון: ברחובות מרכז העיר לא תמצאו בדל סיגריה, פיסת נייר או, אבוי, בקבוק פלסטיק ריק. דואג לכך צבא של מנקים בעלי כיסוי פה ואף לשמירה מפני זיהום אוויר, ונוכחות מאסיווית של משטרה בכל פינה מבטיחה שאף אחד לא יתפתה להפר את הסדר.



הכל בדליאן גם צומח בקצב מטורף, אשר שם ללעג את הגאווה של הפוליטיקאים שלנו בישראל, בשעה שהם מתפארים בצמיחה של 5%. לפי הנתונים שמוסרים הגורמים הרשמיים, התוצר של העיר עלה ב-2006 בכ-17% - והיא הרי בדיוק בסדר הגודל האנושי של מדינת ישראל כולה.



זו עוד אחת מהעובדות המפתיעות על סין: בעת שמדינה המונה 1.3 מיליארד איש, צומחת בקצב שנתי של כ-10% - ובשעה שזוכרים כי רובם הגדול של הסינים עדיין חיים בכפרים בסגנון ימי הביניים - המשמעות היא שהמרכזים העירוניים צומחים בקצב כפול או יותר. במידה רבה יש כאן שתי מדינות: מדינת עולם שלישי באזורים הכפריים, ומדינה שמתפתחת במהירות באזורים העירוניים.



בדליאן רואים את הצמיחה הזאת בכל מקום - וגם את העושר ורמת החיים שמטפסים במהירות. בין כל שני מגדלים חדשים שכבר פועלים בונים עכשיו מגדל שלישי - גבוה יותר. הקצב והמהירות של הבנייה הם, ככל הנראה, הגבוהים בעולם. האיכות והגימור - ברמה מערבית ויותר מזה.



והעושר? סין נשלטת על ידי המפלגה והממסד הקומוניסטי, אבל ברחוב לא רואים מזה הרבה: בעיר אזורית כמו דליאן יש יותר חנויות פאר מאשר בכל גוש דן. במרכז העיר כל בניין חמישי הוא מרכז קניות עם כל שעוני היוקרה של ציריך, כל הקוסמטיקה היקרה של פאריס וכל מותגי הביגוד היוקרתיים של איטליה, ארה"ב או בריטניה. מי שיצלם תמונה של רחובות דליאן - בין הבניינים החדשים, מגדלי המלונות, הרחובות החדשים ופרסומות הענק למותגים מערביים - לא יוכל להבדיל בינה לבין תמונה של מרכז עירוני גדול בגרמניה. רק הכתב הסיני וכתובות הניאון הצעקניות יסגירו את הסוד.



קומוניזם או לא קומוניזם?



המחירים של המותגים, אגב, בכלל לא מציאה: מבט חטוף על הפתקיות מגלה כי מחירי המותגים זהים למה שתשלמו בניו יורק, במינכן או בישראל. מתברר שבעולם חופשי ופתוח יכול יצרן של מותג בינלאומי לקבוע מחיר אחיד המתקיים בעולם כולו. קומוניזם או לא קומוניזם (וכן, האינטרנט בסין אכן אינו מאפשר להיכנס לשורה של אתרים, כמו למשל לערך "דליאן" בוויקיפדיה) - מספר החנויות מוכיח שלהרבה מאוד סינים כאן יש יכולת לקנות לעצמם מותגי יוקרה. ואין כאן שוק של תיירים או זרים, כי ברחוב לא רואים הרבה פנים מערביות, ובחנויות ההנעלה לא תמצאו נעל במידה גדולה יותר מ-43 - שימו לב לכך כשתגיעו לסין.



אבל יש בכל זאת סחורה אחת שכנראה זולה יותר בסין מאשר בישראל או באירופה: אנשים וכוח העבודה. במלון, במסעדה, בחנויות, בבנק - בכל אלה מוצא הלקוח פי-חמישה אנשים יותר מאשר במוסד אירופי מקביל. נכנסתם למסעדה? חמישה אנשים יקבלו את פניכם, שלושה ילוו אתכם לשולחן, שישה ישרתו אתכם, אחד ילווה אתכם לשירותים - ושם: אחד יפתח לכם את הדלת, אחר יפתח לכם את הברז לשטיפת הידיים והשלישי יגיש לכם מגבת. אחד המנהלים שהבין את זה הוא קלאוס שוואב, המייסד, המנהל והרוח החיה של הפורום הכלכלי העולמי, ארגון המוכר גם בשם "כנס דאבוס" בזכות הכנס האקסקלוסיווי המתקיים מדי שנה בעיירת הסקי השווייצית. זו הסיבה שהפורום חונך השנה פעילות חדשה תחת הכותרת "מפגש האלופים החדשים", וזו הסיבה שהוא בחר בעיר סינית. זהו שידוך מושלם: שוואב יודע לארגן כנסים, והסינים רוצים לעשות עסקים - וכך נבצעה ומותגה העיר דליאן כולה במסרים ומודעות על "כנס האלופים". המודעות בכל מקום: בכניסה לכל מסעדה, בכל קומה במרכזי הקניות, שלטי ענק על בניינים וגם על השמשה האחורית של כל מונית בעיר.



ועוד לא ראיתם כלום



מספר השלטים שהציב הפורום הכלכלי בדליאן עשוי להצביע על הישג ועל כבוד לקברניטי הכלכלה המערבית הזורמים לכנס. אבל האמת הפוכה: הסינים יודעים שהם מייצרים לעולם המערבי חלק ניכר ממוצרי הצריכה שלו, שהשוק הפנימי שלהם צומח מהר, ושבעוד שנים לא רבות הם יהיו המעצמה הכלכלית המובילה בעולם. כשאתה צומח בקצב של 10% עד 20% לשנה, זה לא לוקח הרבה זמן.



הם גם אומרים את זה בפה מלא: אנחנו משנים את הכלכלה הגלובלית - ועוד לא ראיתם כלום. גם מנהלי החברות המערביות יודעים את זה. הם הגיעו לדליאן כדי לשמוע דיונים על שיתופי פעולה, השקעות והזדמנויות עסקיות, אבל בדרך חזרה הם יכתבו למועצת המנהלים שלהם דו"ח שכותרתו: "כיצד יכולה החברה שלנו להתמודד עם האיום מצד חברות סיניות חדשות".