המכרז להקמת חנויות הנוחות בתחנות הרכבת - נוח רק לחברות הדלק

רכבת ישראל פירסמה אתמול את תנאי המכרז להקמת חנויות נוחות בשמונה תחנות. לפי תקציר המכרז נראה כי הוא פונה בעיקר לארבע חברות הדלק המפעילות חנויות נוחות. גורמים בשוק סיפרו שלפני בניית המכרז התייעצו אנשי הרכבת עם נציגי חברות הדלק כדי ללמוד על תחום חנויות הנוחות, ולא מן הנמנע כי חלק מהתובנות שאליהן הגיעו אנשי הרכבת באות לידי ביטוי במכרז.



תנאי המכרז, הפתוח עד סוף אוקטובר, קובעים כי על המציע להיות בעל ניסיון מוכח ורציף ב-18 החודשים האחרונים בניהול רשת חנויות נוחות המונה לפחות 40 סניפים בעלי אותו שם, עיצוב ומיתוג - שלפחות בעשרה מהם מופעל מזנון שבו מכינים משקאות קפה. שני הסעיפים האלה משאירים את רשת המרכולים AM:PM שבבעלות דור אלון מחוץ למשחק, וגם הרשת החדשה שנקראת התחנה הישראלית ומפעילים של חנויות נוחות קטנות יותר לא יוכלו לגשת.



רשתות שעשויות לעמוד בתנאי המכרז הן למשל שופרסל, אם תחליט שהתחום מעניין אותה וגם רבוע כחול, שייתכן ושתיהן מפעילות נקודות לממכר קפה בעשרה סניפים. ואולם גורם בכיר בשוק אמר כי זהו לא המגרש הטבעי עבור הרשתות הגדולות, וכנראה שהן לא יצטרפו לתחרות. גם ביסטופ שבבעלות ודש שהפעילה בעבר את השקמיות בצה"ל ומפעילה כיום חלק מהמזנונים בתחנות אוטובוס ורכבת ככל הנראה תוכל להגיש את מועמדותה.



המכרז קובע עוד כי לפחות ב-20 מחנויות הרשת נמכרים בשירות עצמי מוצרי נוחות בתחומי הצריכה והפנאי, כמו מוצרי פארם, משחקים, תקליטורים, מוצרי סדקית ועיתונים יומיים. תנאי זה משאיר בחוץ את רשתות הקפה, בהן elite coffee שמפעילה עגלות קפה בחלק מתחנות הרכבת ורשתות כמו הלל, ארומה וקפה ג'ו. אם רשתות אלה ירצו לחבור לגוף נוסף שיכול לספק את המוצרים שאינם מזון, למשל ניו פארם, סופר פארם או כל גוף אחר, הן לא יוכלו לעשות זאת - שכן המכרז קובע ש"יש להגיש את ההצעה על ידי מציע אחד בלבד. לא תותר הגשת הצעה משותפת למספר מציעים". כך, למעשה, תנאי מכרז הרכבת משאירים את זירת ההתגוששות רק ל-yellow של חברת פז, אלונית של דור אלון, מנטה של דלק ו-so good של סונול.



חברות הדלק ו-elite coffee מסרו כי הן לומדות את המכרז.



"ההגבלות מעלות תהיות"



גורם בשוק ציין כי ההגבלות אינן ברורות ומעלות תהיות. ההחלטה של רכבת ישראל להוציא את המכרז ברורה ונכונה: במשך שנים התחלפו לעתים קרובות מפעילי המזנונים ברכבת, ונוסע שעלה בתחנה בחיפה לא בהכרח מצא את אותם מוצרים בתחנה בתל אביב. אך רכבת ישראל היא גם גוף ממשלתי, שאמור לפעול כחברה עסקית ולמקסם את הכנסותיו.



המכרז קובע כי כל מתמודד יציע סכום בסיסי ובנוסף שיעור כלשהו מההכנסות, וישלם לרכבת את הגבוה ביניהם. מבחינת חברות הדלק, הכניסה לתחנות הרכבת היא נכס אסטרטגי חשוב - אך לא עיקרי. החנויות בתחנות הרכבת יספקו לחברות תמיכה במותג ופרישה רחבה יותר, אך הן ייאלצו לסטות מהעסק העיקרי שלהן, ולא ברור עד כמה ירצו להשקיע במהלך.



יש לזכור שחברות הדלק הן חברות ציבוריות, שצריכות להראות תשואה למשקיעים. רעבות צמיחה ככל שיהיו, לא בטוח שזה האפיק שהכי מעניין אותן. בנוסף, לא ברור אם הגב הכלכלי שלהן עדיף על גוף קטן יותר - שהיה משקיע את כל מרצו ברשת חנויות הנוחות של הרכבת. ודאי לא במדיה כזו, שפוסלת מראש מתמודדים שאינם חנויות הנוחות.



מחברת הרכבת נמסר: "במסגרת גיבוש המכרז נערך תהליך מקיף של מחקר שוק. נערכו סקרים על ידי חברה חיצונית, ונבחנו מודלים בישראל ובעולם. בין היתר נערכו מפגשים עם גורמים ומפעילים בשוק. כמו כן נעזרו ברכבת בחברת הייעוץ task, ובחברת פז הנדסה. לבסוף גובשו קריטריונים שמטרתם לאתר את המפעיל הטוב ביותר.



"התפיסה העסקית היא שהשימוש במותג קיים ישפר את חוויית השירות וימשוך קונים, ואף ייתן מענה לאופרציה הלוגיסטית של הפעלת רשת מסוג זה".