ראש ממשלת סין בכנס דאבוס: "מנהלים צריכים להיות חדשניים, ובעלי חזון ויכולת לקחת אחריות"

כיצד נראה מנהיג של מדינה קומוניסטית? איזה סוג של מערכת יחסים צפוי לנהל ראש ממשלה של מדינה בעלת מפלגה אחת עם אולם המלא ב-2,000 עיתונאים ומנהלים בכירים של חברות מערביות? מה שקרה היום בעיר דליאן, סין, לא דומה לאף אחת מהתשובות הצפויות.



כפתיחה לאירוע, ראש הממשלה הסיני וון ג'יאבאו נשא נאום כלכלי: הוא דיבר על הפיתוח המהיר של סין בשלושת העשורים האחרונים, הודה כי סין היא עדיין מדינה מתפתחת וכי חלקים גדולים מאוד מהאומה, בעיקר הכפריים, חיים בעוני ועדיין לא הצטרפו למאה ה-21, והבטיח שורה ארוכה של רפורמות כלכליות מעניינות. ג'יאבאו דיבר בעיקר על שלום ועל שיתוף פעולה - כצפוי מאירוע בו מכריזים על סין כמרכז שני לכנס דאבוס ועל פתיחת מסורת חדשה לקיום כנס כלכלי גדול מדי קיץ במדינה.



ההפתעה הגיע בסיום הנאום, כאשר קלאוס שוואב, המייסד של הפורום הכלכלי העולמי, הודיע כי ראש הממשלה מוכן לענות על שאלות מהקהל והאירוע הפך למעין מסיבת עיתונאים מאולתרת. השאלות נשאלו וראש הממשלה הקומוניסטי הביע את דעתו בשורה של נושאים, ביניהם כאלה שנוגעים לתפקידו וכאלה שלא.



הנה כמה דוגמאות לתשובות שהייתם מצפים לשמוע מגורו לניהול, אבל לאו דווקא מראש ממשלה של מדינה טוטליטרית:



מהן התכונות הנדרשות ממנהל טוב?



מנהיגים צריכים, לפני כל דבר אחר, ראיה גלובלית וחזון. הם צריכים לדעת היטב מה קורה עכשיו, אבל גם לספק תחזיות על העתיד, לקבל על פיהן החלטות ולהוציא אותן לפעול בנחישות. הם צריכים לבצע רפורמות ואסור להם להתנער מאחריות.



מה צריכות חברות לאומיות לעשות כדי לצמוח בכלכלה הגלובלית?



חברות גדולות וחדשות, לרוב מענפי ההיי-טק, בין אם הן ממשלתיות או פרטיות, צריכות להתמקד בדבר אחד: חדשות. רק כך הן יכולות להביא לשווקים את המוצרים הטובים יותר, את יכולת הייצור ואת איכויות הניהול. רק בעזרת חדשנות, חברות יכולות למלא את התפקיד שלהן בכלכלה הגלובלית.



באילו צעדים צריכה לנקוט סין כדי להתקדם?



אנחנו נחושים ללכת בדרך של פיתוח הכלכלה: אנחנו רוצים לשמור על צמיחה חזקה אך עקבית, ולכן אנחנו צריכים לאזן בין צמיחה ובין מדדים כלכליים כמו עודף יצוא. בנוסף, אנו זקוקים לרפורמה מהירה בשוק הכספים והבנקאות, דרושה רפורמה במדיניות שער החליפין, אנחנו צריכים לשפר את תפוקת התעשייה, לשמור על זכויות היוצרים וכמובן - לפקח על איכות המזון והמוצרים שאנחנו מייצרים. אין פיתוח כלכלי מואץ בלי רפורמות פוליטיות וחברתיות, ואנחנו נבצע את כל הדברים האלה.



הנאום והשיחה הפתוחה המוזרה עם ראש הממשלה הסיני היו אקורד הסיום של היום הראשון של כנס הפורום הכלכלי העולמי, אבל מספר דוברים אחרים סיפקו גם הם תחזיות וכותרות - כך סטיב רואץ', הכלכלן של מורגן סטנלי, הודיע כי מאחר ו-72% מהתוצר האמריקאי נמצא בצריכה אישית, אין ספק שמשבר המשכנתאות ישפיע על הכלכלה. המקור לצריכה האמריקאית לא היה בהכנסה אלא בעליית ערך הנכסים שלו, וזה נגמר. "השאלה היום היא עד כמה ערך הנכסים היה מנופח, ועד כמה האמריקאים יכלו לחסוך".



רואץ' הזהיר כי מעמד הביניים של אמריקה לא נהנה מהשיפור בתפוקת התעשייה או מהצמיחה. כלכלנים אחרים הזהירו כי הסיכון הגדול ביותר לכלכלה הגלובלית הוא עלייה בדרישה של הציבור במדינות שונות לקבל החלטות פוליטיות בכיוון של הגנה על השווקים המקומיים. הסיכון הגדול ביותר הוא בארה"ב ובאירופה, שם מבינים היום כי הגלובליזציה היטיבה עם העשירים מאוד ועם העניים מאוד - אבל לא עם מעמד הביניים, שדווקא נהנה במדינות מסוימות מכוח פוליטי רב.



כלכלנים רבים נוספים הזהירו כי סין וכל מדינות אסיה ייפגעו באופן משמעותי מההאטה בשוק האמריקאי, בשל ירידת ביקושים למוצרים שהם מייצרים וגם בגלל שחלק גדול החסכונות של תושבי אסיה מופקד במניות ואיגרות חוב אמריקאיות, וירידה בערכן יפגע בערך החסכונות הללו.