מדבירים בעלמא

שתי תכונות בסיסיות נדרשות מהצרכן האורגני: כסף ואמונה. אמונה שהמזון שהוא רוכש באמת נקי מכימיקלים, חומרי הדברה ושאר מרעין, וכסף - הרבה כסף - כדי לקנות את התוצרת. הצרכנים משלמים כ-60% יותר בעבור ירקות ופירות אורגניים. ובכל זאת, מנקר מדי פעם הספק: האם באמת אין בירקות ובפירות אורגניים חומרי הדברה?

למען אותם צרכנים מאמינים, אך ספקנים, שלחו TheMarkerWeek והמועצה לצרכנות לבדיקת מעבדה 33 דגימות של גידולים המוגדרים אורגניים, שנרכשו בחנויות טבע וברשתות השיווק. התוצאה לא מעודדת. בהחלט יש מקום לספק: מתוך 33 גידולים שנבדקו, נמצאו שאריות חומרי הדברה ב-5, המהווים 15% מהמדגם. הגידולים ה"נגועים" היו פטרוזיליה, עגבניה, שמיר ותפוחי עץ. בשניים מהם - שמיר ופטרוזיליה - אף אותרו שאריות חומרי הדברה שאסורים כלל בשימוש לפי התקן הישראלי, אפילו בגידולים רגילים שאינם אורגניים.

עוד ממצא שעשוי להדאיג את הצרכן האורגני: חמשת הגידולים הנגועים נרכשו דווקא בחנויות האורגניות, טבע קסטל, עדן טבע מרקט וניצת הדובדבן. לעומת זאת, כל הדגימות שנלקחו מסניפי שופרסל ביג ומגה נמצאו תקינות ונקיות מחומרי הדברה.

"מסתבר שהצרכנים מרומים פעמיים", אומר עו"ד אהוד פלג מנכ"ל המועצה לצרכנות, על תוצאות הבדיקה. "פעם אחת לגבי טיב המוצר - מרוסס במקום אורגני - ופעם שנייה לגבי מחיר המוצר, מכיוון שמחירם של מוצרים אורגניים יקר בהרבה ממוצרים רגילים, אך הצרכן לא קיבל הפעם תמורה בעבור כספו". כך, למשל, מבדיקה שערך TheMarker לפני כשלושה חודשים עלה כי הוצאה משפחתית חודשית ממוצעת על ירקות אורגניים היא 231 שקל לעומת 145 שקל לירקות טריים רגילים; וההוצאה הממוצעת על פירות אורגניים היא 175 שקל לעומת 110 שקל לפירות טריים רגילים.

"מוצר שמוגדר כאורגני אך יש בו שאריות חומרי הדברה הוא למעשה פגום ואינו מתאים להגדרה שלו", אומר בפשטות ד"ר אורי גולנר, מנהל המחלקה לשאריות חומרי הדברה באמינולאב, שביצעה את הבדיקות.

אביב לביא, ממחברי הספר "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", מציין כי בעבר כשנעשו בדיקות דומות לא התגלו שאריות בגידולים אורגניים, וייתכן שאפשר לייחס את התוצאות הנוכחיות לגידול המהיר של השוק האורגני. "מניסיוני, רוב החקלאים בתחום האורגני נמצאים בו מתוך השקפת עולם ואמונה שזו הדרך הנכונה לגדל ירקות ופירות", אומר לביא, "אבל ככל שהשוק גדל ומציע יותר פיתויים כלכליים מצטרפים אליו גורמים שמונעים יותר משיקול כלכלי".

כדי למכור בישראל תוצרת אורגנית נדרש החקלאי לעמוד בפיקוח של אחד משלושת הארגונים שהוסמכו לכך - אגריאור, סקאל ישראל ו-IQC. בנוסף, 450 מתוך 500 המגדלים בישראל חברים גם בארגון לחקלאות אורגנית, שסמלו הוא "טוב השדה", המוטבע כתו איכות על גבי מוצרים אורגניים, המעיד כי החקלאי מלווה בידי מדריך אורגני מוסמך לאורך כל תהליך הייצור.

ואכן, כל חמשת הגידולים שנמצאו פגומים מפוקחים על ידי חברת אגריאור, חברת הפיקוח הגדולה בישראל, המוסמכת בידי משרד החקלאות לפקח על תוצרת אורגנית. אגריאור מפקחת גם על שלוש החנויות שבהן נמצאו גידולים נגועים.

ברשתות השיווק לא מסתמכים בלעדית על אישור חברות הפיקוח, ומבצעים גם בדיקות מדגמיות משלהן. בשופרסל, למשל, לא מוצעים כעת למכירה מלפפונים אורגניים בעקבות חריגות שהתגלו, והוחלט להחליף את המגדל באחר.

האם הימצאותם של חומרי הדברה משמעה כי החקלאים רימו וריססו את הגידולים מאחורי גבינו? לא בהכרח. ד"ר גולנר מסביר כי "חומרי הדברה יכולים לחדור לגידול גם באופן עקיף, למשל כאשר חומרי הדברה מרחפים באוויר משדה לא אורגני לשדה אורגני. בעיות נוספות עלולות להתרחש בשרשרת השיווק: כאשר מניחים ירקות אורגניים במרכול לצד ירקות רגילים, עלולה להיות זליגה של חומרי הדברה".

לביא מעיד כי מדובר בבעיה נפוצה: "בחנויות שוררת לעתים קרובות אי בהירות לגבי מה אורגני ומה לא, מהיכן מגיע כל מוצר ומה טיבם של המוצרים הנמכרים בתפזורת. כמעט שאין חנויות המוסרות בצורה מסודרת מאיזה חקלאי הגיע כל גידול. גם העובדים לא תמיד בקיאים בחומר, ולעתים קרובות מוסרים מידע לא מדויק".

את כל הבעיות האלה אמור הפיקוח למנוע באמצעים כמו הקפדה על מרחק ראוי בין השדות או הפרדה מוחלטת במרכולים. לדברי גולנר, הבעיה המרכזית נובעת מאחסון ושינוע של ירקות אורגניים יחד עם תוצרת לא אורגנית: "אמצעי אחסנה, תובלה ושינוע נפרדים הם עניין יקר למדי", הוא אומר.

עו"ד פלג מפנה אצבע מאשימה גם כלפי משרד החקלאות: "התוצאות מלמדות כי משרד החקלאות שאמור לשמור עלינו - נרדם בשמירה. הממצאים מצטרפים לממצאים קודמים לגבי חומרי ריסוס ברמה אסורה וחומרים אסורים לשימוש בפירות וירקות ברשתות השיווק".

מיכל (36), אם ל-3 מתל אביב שמגדירה את עצמה "צרכנית אורגנית לא דתייה", לא מופתעת מהממצאים: "תמיד יש לי תחושה שאני קונה חתול בשק, כי מבטיחים לי הבטחה שאין לי כלים לבדוק את אמיתותה. כרגע אני נאלצת לסמוך בעיניים עצומות על מה שמספרים לי. אני מוכנה להוציא הרבה כסף כדי שהילדים שלי יאכלו בריא, אבל חשוב לי לדעת שלא סתם זרקתי את הכסף שלי".

מיכל היא חלק מקהילה גדלה והולכת של צרכנים ישראלים מודעים המבקשים לאכול נכון ובריא יותר. התוצאה מתורגמת מיד לשקלים: שוק המזון האורגני צמח בשנה האחרונה ב-25% - יותר מקצב גידול המכירות של שוק המזון האורגני בעולם המערבי באותה תקופה (20%) - והשוק מגלגל לא פחות מ-50 מיליון דולר בשנה, כולל יצוא לחו"ל (בעיקר לארה"ב).

אבל לא צריך להיות כלכלן כדי להיווכח בשינוי: מבול של חנויות אורגניות חדשות ומפוארות נפתחות על בסיס כמעט חודשי, והיצע המוצרים האורגניים שניתן לרכוש גם ברשתות השיווק הרגילות גדל והולך. אין ספק - אורח החיים האורגני הוא כבר הרבה יותר מטרנד חולף בישראל.

שירלי (30), צרכנית אורגנית, מדווחת על תחושת מלכוד בעקבות הממצאים: "מצד אחד זה מכעיס ומרגיז, ומצד שני - אין לי באמת אלטרנטיווה, כי ברור שבירקות ופירות רגילים כמויות חומרי ההדברה גדולות הרבה יותר". לביא מסכם: "גם אחרי הממצאים האלה אני עדיין מעדיף בלי שום ספק לאכול פירות וירקות אורגניים. בחקלאות האורגנית חומרי ההדברה, גם אם נמצאים כאלה, הם בשוליים; בחקלאות הרגילה זהו הזרם המרכזי".

אגריאור: "אגריאור עוסקת בפיקוח, אישור ומתן תעודות לתוצרת חקלאית ומוצרים אורגניים, בהתאם לתקני איכות בינלאומיים מחמירים. בהתאם לנוהל החברה, מיד עם קבלת התלונה נשלחו פקחים כדי לערוך מבדקים באתרים לגביהם התקבלה התלונה. התוצרת נשלחה למעבדת בקטוכם. שלוש הבדיקות שנשלחו לבדיקת מעבדה הן שמיר, עגבניות ופטרוזליה. כל שלוש הבדיקות שנשלחו - נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה אסורים. בבדיקת השמיר נמצאו עקבות של DDE שמקורו כנראה מהאדמה. הדגימות שנלקחו הן רק חלק מתהליך הבדיקה המקיף שאנו עורכים כדי לרדת לחקר האמת. במידה שיימצא כי מי מהעוסקים חרג באופן כלשהו מתנאי האישור האורגני, יופעלו נגדו סנקציות כנדרש".

ארגון החקלאות האורגנית: "מגדל התפוחים מרמת הגולן הוצא מהארגון לאחר שהתנהלותו לא תאמה את הסטנדרטים שלנו. לגבי שאר הממצאים - הנושא ייבדק לעומק מול המגדלים, והמסקנות יוסקו. מי שלא עומד בסטנדרטים יוצא לאלתר משורות הארגון, כפי שאנו נוהגים תמיד". בהקשר זה נמסר ממושב קשת, המגדל את התפוחים: "החלטנו להפסיק את חברותנו בארגון לאחר שלא היינו מרוצים משירותיו".

משרד החקלאות: "המשרד הסמיך שלושה גופי בקרה לעקוב אחר המגדלים האורגניים ולאשר שימוש בלוגו אורגני. המשרד יעקוב אחר טיפול גופי הפיקוח בחקלאים שנדגמו בכתבה. אין מקום לשאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית אורגנית, והדבר אינו תקין. עם זאת, ראוי לציין כי מדובר בכמויות מזעריות וייתכן כי מדובר בזיהום כתוצאה מאחסון או הובלה של תוצרת אורגנית וקונוונציונלית יחד. שימוש בחומרי הדברה ישירות על צמחים מותיר על הצמח עקבות גבוהות משמעותית. בנוסף, כעת נמצאות בחקיקה 'תקנות להסדרת ייצור ומכירה של תוצרת אורגנית לשוק המקומי' שיאפשרו להעמיד לדין את העוברים על החוק".

עדן טבע מרקט: "הרשת מפוקחת על ידי אגריאור. אנו מקפידים לקנות את כל הפירות והירקות אך ורק מספקים וממגדלים המאושרים על ידי ארגון פיקוח. העברנו את תוצאות הבדיקה למגדל השמיר, ואנו ממתינים לתגובתו. עד לבירור סופי של הנושא נפסיק לקנות את המוצר מהמגדל הנ"ל. יצוין כי המגדל חבר בארגון לחקלאות אורגנית ונמצא תחת פיקוח אגריאור. הבדיקה כללה גידולים נוספים של מגדל זה, שנמצאו תקינים. אנו מצרים על התקלה החמורה ומבטיחים להמשיך להשתדל עבור לקוחותינו".

טבע קסטל: "הרשת עובדת מול הספקים המובילים בישראל, בעלי אישור אגריאור. כל הירקות נשארים בחנויות יום אחד בלבד ולמחרת נזרקים לפח. יובהר כי אנחנו קונים רק תוצרת אורגנית, ואין סיכוי לערבוב בין גידולים אורגניים לרגילים".

ניצת הדובדבן: הרשת הפנתה אותנו לאגריאור ומסרה כי "אגריאור אישרה למכור את התפוחים של קיבוץ קשת. לאור הממצאים, כנראה שאגריאור צריכה לשלול מהם את תו הפיקוח".