תוכנות מחשב לשיפור תפקודי המוח בקרב מבוגרים; "זה כמו לשחק בשעשועון טלוויזיה"

כששרלין ודן טרויט, הבעלים של חברת ראיית חשבון מקליפורניה, החלו לאבד את המפתחות ולשכוח שמות, הם התבדחו על כך שהגיעו לגיל שבו הסניליות מתחילה לתת את אותותיה. ואולם, כששרלין, 62, החלה לשכוח פגישות שקבעה עם לקוחות - זה כבר הפסיק להצחיק.



"ממש התחלתי לשקול אם עלי למכור את החברה", מספרת שרלין. ואולם, במקום לעשות זאת, היא החלה להשתמש ב"בריין פיטנס פרוגרם", תוכנה שמבטיחה לשפר את היכולות השכליות באמצעות תרגילי התעמלות למוח. "כעבור כששה שבועות", מעידה שרלין, "הצלחתי לזכור איפה השארתי דברים ולעמוד בפגישות שקבעתי, ולא היתה לי שום בעיה לזכור שיחות".



בשנים האחרונות הוציאו האמריקאים מיליוני דולרים על צעצועים דיגיטליים כמו בייבי איינשטיין, המיועדים לילדים בגיל הרך ואמורים לתרום לפיתוח המוח. זו היתה רק שאלה של זמן עד שיופיעו על המדפים מגוון מוצרים המיועדים לאוכלוסייה המבוגרת כמו "סבא איינשטיין". ואכן באחרונה יצאו כמה תוכניות, הנושאות שמות דוגמת "בריין פיטנס פרוגרם", "2.0 מיינד פיט" ו"בריין אייג' 2", המיועדות למשתמשים המעוניינים לשמור על חדות מוחם. מחירי תוכנות שכאלה מתחילים ב-29.95 דולר ועשויים להגיע אף ליותר מ-2,500 דולר לתוכנה.



קבוצת חשיבה



מחקר, שהתקיים באוניברסיטת ואשינגטון ופורסם החודש, טוען כי בייבי איינשטיין וקלטות וידאו דומות המיועדות לילדים אינן כה יעילות לפיתוח המוח. מנגד טוענים יצרנים כי המוצרים עדיין לא קיימים מספיק זמן בכדי שיהיה אפשר לדעת את השפעותיהם לטווח הרחוק - בעיקר משום שלעתים עוברות שנים עד תחילת הדעיכה הקוגניטיווית.



"העדויות המדעיות למוצרים מסחריים מסוג זה מועטות", טוען טימותי סולטהאוס, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה. "היצרנים והחברות נכנסו לעסק מבלי לקיים מחקרים שאמורים להוכיח שהמוצרים שלהם משפרים את התפקוד הקוגניטיווי או מאטים את ההידרדרות השכלית".



עם זאת לדברי סולטהאוס, אפשר ללמד מוח זקן תרגילים חדשים. מחקרים חדשים בנוירופלסטיקה (יכולת המוח להשתנות בתגובה למידע ולפעילויות חדשות), מוכיחים כי תאי המוח וערוצים עצביים חדשים ממשיכים להתפתח במשך החיים. מחקר מ-2003 מצא שאנשים בני 75 ומעלה, שרוקדים, קוראים, משחקים במשחקי לוח או מנגנים על כלי נגינה, נמצאים בסיכון נמוך יותר ללקות בדימנציה (ליקוי שכלי עקב זקנה). לרוע המזל, תרגום מחקרים אלה לפיתוח התעמלות מוחית שנועדה לעכב את הדעיכה הקוגניטיווית עלול להיות מסובך.



כמה חברות, כמו מיי בריין טריינר ונינטנדו, שמות דגש על מעורבות המשתמש בפיתוח המוח. אתר האינטרנט של מיי בריין טריינר, שגובה 29.95 דולר לשנה תמורת גישה מלאה למגוון פעילויות לבניית המוח, מאפשר למשתמשים לשתף את ביצועיהם עם משתתפים אחרים מאותה קבוצת גיל. המשחק "בריין אייג' 2" של נינטנדו, המיועד לקונסולה DS הידנית שלה, קובע את ה"גיל השכלי" של המשתמש, בהתאם לביצועיו בכמה מבדקים ומעודד אותו לחזור על התרגילים כדי לשפר את הדירוג.



במקביל, ישנן חברות המתעדות את היעילות לכאורה של מוצרי האימון הקוגניטיווי שלהן. דאקים, יצרנית תכנית האימון השכלי "אם פאוור", עומדת לערוך מבחנים קליניים בשיתוף עם אוניברסיטת קליפורניה. פוסיט סיינס, יצרנית "בריין פיטנס פרוגרם 2.0", מימנה מחקר שפורסם בשנה שעברה בירחון המדעי "PNES" והוכיח כי המשתמשים לא רק השתפרו בביצוע המטלות שתירגלו, אלא גם רשמו שיפור במטלות זיכרון אחרות והמשיכו לחוות תועלת במשך שלושה חודשים לאחר התרגול.



המחקר שיכנע את חברת ביטוח הבריאות הומנה להציע את התוכנית בחינם בשנה שעברה לחלק ממנויה. עד כה 16 אלף מנויים קיבלו עותקים מהתוכנה. לקהל הרחב היא נמכרת ב-395 דולר למשתמש יחיד וב-495 דולר לזוג.



יש תקווה



למרות זאת, יש עדויות מעטות לכך שתוכנות לשיפור תפקוד המוח יעילות יותר מאשר למידה של שפה זרה או ריקודים סלוניים. בהיעדר מידע ברור, שמצביע על הפעילות היעילה ביותר, פנו החברות לכיוונים שונים. "בריין פיטנס", למשל, מבוססת על תרגילי שמיעה, ותוכניות כושר קוגניטיווי אחרות נוקטות גישה ויזואלית יותר.



מערכת "אם פאוור" מציגה קטעי וידאו מסרטים של ג'יימס סטיוארט או לורל והארדי (השמן והרזה), קטעים מתוכנית הטלוויזיה האגדית "הונימונרס" ופיסות אחרות מעולם הבידור - ומשתמשת בהן כחומר לחידונים.



"זה כמו לשחק בשעשועון טלוויזיה", מעידה מריה פיטרס, 79, דיירת בבית לאוכלוסייה מבוגרת באסקאטון ג'פרסון שבסקרמנטו. ג'פרסון, אחד מ-32 בתי הורים שמשתמשים בתכונת "אם פאוור", התקין השנה את המערכת בחדר הכושר שלו, לא רחוק מההליכונים ומאופני הכושר. גברת פיטרס, שמשתמשת במערכת כ-20 דקות ביום, מעידה כי התוכנית עזרה לה לבצע מטלות יום-יומיות כמו קניות במכולת.



בשונה מתוכניות אימון מוח אחרות בשוק, "אםפאוור" מגיעה עם חומרה משלה הכוללת מסך מגע במקום מקלדת ועכבר. זה כמובן מתבטא במחיר. הגרסה הביתית, שאמורה לצאת לשוק בינואר, תעלה 2,499 דולר, בנוסף לדמי שימוש חודשיים של 40-50 דולר.



"המערכת יקרה", מודה אנדרו קרל, מנהל התוכנית במרכז לסיוע לקשישים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה. "אבל מסך המגע יכול להקל על הקשישים ולאפשר להם להשתמש במערכת ללא סיוע המטפלים. המערכת יכולה להעניק סיוע לרעיה בת 80 שמטפלת בבעלה בן 85 שסובל מדימנציה".



זה בדיוק מה שדן מישל, המייסד והמנכ"ל של דאקים, מקווה שיקרה. "אם יש בביתך אדם אהוב שסובל מדמנציה, 2,500 דולר לא נראים כהוצאה בלתי סבירה", הוא מעריך. "אילו התוכנה היתה קיימת כשאבי עוד היה בחיים - הייתי רוכש אותה".



תוכנית נוספת, ששמה "מיינד פיט", שמיוצרת על ידי חברת קוגני פיט, שמה דגש על מטלות דוגמת מעקב אחר כדורים שנעים על המסך, שינון דפוסים ורצפים של מספרים, והעברת תשומת הלב בין שתי פעילויות.



"זה כמו מאמן אישי", מסבירה מריאן קונט, 51, מניו ג'רסי, שמשתמשת במיינד פיט במשך שעה, שלוש פעמים בשבוע. התוכנית, שיצאה לשוק בארה"ב בסתיו שעבר, עולה 149 דולר למשתמש יחיד ו-249 דולר לזוג.



קוגני פיט השוותה בין יכולות משתמשי התוכנה שלה לבין אנשים ששיחקו במשחקי וידאו. החברה מסרה כי המשתמשים בתוכנה הפגינו שיפור רב יותר בזיכרון לטווח הקצר ובתשומת הלב.



התוצאות שיכנעו את מרק אגרונין, פסיכיאטר גריאטרי, לאמץ את "מיינד פיט" כחלק מ"חדר הכושר למוח" בבית לאוכלוסייה מבוגרת ובבית החולים למבוגרים מיאמי ג'ואיש הום, שבהם הוא מנהל את מחלקת שירותי בריאות הנפש. "יחסית למחקר ראשוני, הנתונים נראים מבטיחים מאוד כשמדובר באנשים בעלי בעיות זיכרון קלות", הוא מאשר. "אני מעוניין לקבל נתונים נוספים, אך אני לא מחכה להם בחיבוק ידיים. כדי שתהיה תקווה צריך גם תרפיות מעשיות שאפשר לתת לאנשים".