ההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה היתה מאוד חפוזה, כך אמר יו"ר הליכוד וראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בעדותו בפני ועדת וינוגרד לחקר המלחמה המתפרסמת היום (ראשון).
יו"ר האופוזיציה הוסיף כי הופתע מכך שבימים הראשונים של המלחמה לא גויסו כוחות מילואים. לדבריו, כבר ביומה הראשון של המלחמה הוא נפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וכאשר שאל אותו אם הורה לגייס מילואים הוא נענה בשלילה.
נתניהו סיפר על הפגישה כי "אולמרט היה תוך כדי מלחמה, נכנס המזכיר הצבאי גדי שמני, כל הזמן נכנסו שם טלפונים וזו לא היתה שיחה ארוכה במיוחד (...) אני שאלתי מה יהיה ההמשך, ולא קיבלתי תשובה ברורה".
נתניהו הוסיף כי הניח מלכתחילה שאי אפשר להסיר את איום הרקטות מדרום לבנון באמצעות מהלך אווירי, ועוד כשהיה ראש ממשלה סבר כך. הוא הציג בפני חברי הוועדה החלטה מחודש פברואר 99', ובה נכתב כי "ראש הממשלה (נתניהו) הביע את דעתו כי הכיסוי להפסיק את ירי הקטיושות רק באמצעות כוחות אוויריים לא רק שהוא איננו קלוש, הוא אף לא קיים כלל.
ואולם לדבריו, כאשר פרצה מלחמת לבנון השנייה הוא סבר ש"יש פה הזדמנות גדולה מאוד", אך לא הרחיב בפני חברי הוועדה מה כוונתו.
נתניהו סיפר בעת כהונתו כראש ממשלה בשנים 1999-1996 הוא סבר שיש להקים גוף מטה (מועצה לביטחון לאומי) שתספק לו כלים מסודרים לקבלת החלטות מתאימות בעת הצורך, ולמרות התנגדות שהיתה במערכת, הוא קידם מהלך כזה. ואולם עד שהחל המהלך תמה כהונתו. נתניהו אמר כי שלטונו של אהוד ברק, שמונה אחריו לראש ממשלה, לא קידם את הקמת הגוף.
ראש הממשלה לשעבר הגדיר את החלטת ברק לסגת באופן חד צדדי מדרום לבנון בקיץ 2000 כהחלטה "בעייתית מאוד". יו"ר האופוזיציה סבור כי "אופן ביצועה נתפש כבריחה אל מול הטרור". לדעתו "האירוע המכונן והסמבולי, הנאום של נסראללה על הגדר (נאום שבו השווה מזכ"ל חיזבאללה את ישראל לקורי עכביש) היה סימן של פרימת אותה חומת הרתעה שרציתי לייצר".
יו"ר הליכוד רואה קשר "בין היציאה החפוזה הזו מלבנון לבין תחילת האינתיפאדה, כי היא בעצם השרישה בתודעה, בין אם הדבר נכון ובין אם לאו, כי ישראל בורחת מפני הטרור וכי אפשר להבריח אותה מגזרות אחרות באמצעות הטרור".
נתניהו בוועדת וינוגרד: ההחלטה לצאת למלחמת לבנון היתה מאוד חפוזה
יובל אזולאי
9.9.2007 / 14:14