תביעה נוספת נגד קסלמן וקסלמן בטענה לאחריות המשרד בפרשת הבנק למסחר: מנחם כרמל תובע 3.5 מיליון שקל

הבעלים של רשת הקמעונות החרדית "ברכת ארץ", מנחם כרמל, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ-3.5 מיליון שקל נגד משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן בגין אחריותו כלפיו כבעל מניות בבנק למסחר. קסלמן וקסלמן היה המבקר החיצוני של הבנק למסחר ערב קריסתו, והוא ערך את הדו"חות הכספיים של הבנק. בסמוך למועד הקריסה, החזיק כרמל בכ-800 אלף מניות של הבנק, שהיוו כ-9% מהון המניות המונפק והנפרע שלו. כרמל רכש את המניות בכ-2.4 מיליון שקל.



לטענת כרמל, באמצעות עוה"ד יורי נחושתן, הדו"חות הכספיים של הבנק לשנים 2000 ו-2001, שלכאורה בוקרו או אמורים היו להיות מבוקרים על ידי משרד רואי החשבון של הבנק, כללו הצהרה של רואה החשבון כי הם משקפים באופן נאות את המצב הכספי של הבנק. לטענת כרמל, אין הצהרה רחוקה יותר מזו מהמציאות. בעוד שהדו"ח ל-2001, שנחתם רק חודשיים לפני קריסת הבנק, דיבר על הון עצמי של כ-50 מיליון שקל, מאזן של כ-580 מיליון שקל ותיק אשראי של כ-380 מיליון שקל, בפועל העלימה אתי אלון מקופת הבנק בחמש השנים שקדמו לאותו מועד כ-270 מיליון שקל. לטענת כרמל, מדובר ב"כישלון קולוסלי מתמשך ולא נקודתי" של משרד קסלמן.



לאור זאת, טוען כרמל, כי הדו"חות הכספיים בביקורת משרד קסלמן "לא היו קשורים למציאות". לטענת כרמל, הוא רכש 9% ממניות הבנק מתוך כוונה לרכוש את הבנק בהמשך ולהפוך אותו לבנק לציבור החרדי. אי לכך, הוא בחן היטב את הנתונים הכספיים שפירסם הבנק, ובכלל זאת את הדו"חות הכספיים שלו, והסתמך עליהם לצורך הרכישה. לטענתו, אם היה יודע את מצבו הכספי האמיתי של הבנק, הוא לא היה רוכש את מניותיו.



לאחר קריסת הבנק, מניותיו של כרמל ירדו לטמיון. לטענת כרמל, בתביעה שהגיש נגד רואי החשבון מפרק הבנק, ניאות משרד קסלמן לשלם, מבלי להודות באחריותו, 23 מיליון שקל לקופת הפירוק. על אף שהתשלום נעשה מבלי להודות באחריות, יש בו, לטענת כרמל, כדי ללמד על אחריותו של קסלמן.

בנוסף, טוען כרמל, כי התביעות עד כה הוגשו על ידי לקוחות הבנק או מי מטעמם, וכלפיהם טענת הגנה מרכזית של המשרד היתה שחובת הזהירות שלו היא כלפי הבעלים של החברה ולא כלפי לקוחותיה. כנגד טענה זו משיב כרמל, שהוא אינו לקוח של החברה, אלא בעל מניות בה ואחד מבעליה, וככזה משקד קסלמן אינו יכול להתנער מחובת האחריות שלו כלפיו.

כרמל טוען כי קסלמן לא ביצעו את הנהלים, לא קיימו ממשק עבודה עם מבקר הפנים, לא ביצעו בדיקה מדגמית של תיקי האשראי והתרשלו בדרכים שונות אחרות. כרמל מוסיף כי במקרה זה נטל ההוכחה עובר לנתבע להוכיח שלא התרשל בביצוע תפקידו, שכן "נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה". במשרד קסלמן בחרו שלא להגיב בשלב זה לתביעה. (א 2383.07)