מה יכולים ללמד אותנו אלילי קרנות ההשקעה הפרטיות לגבי ניהול לטווח הארוך? אם נדמה לכם כי הרפלקסים המהירים והמיידיים שלהם וכן הגישה של "יש לעשות מה שצריך לעשות עכשיו" אינה יכולה לתרום דבר לגבי הטווח הארוך - טעות בידכם.
הניסיון בשנים האחרונות של קרנות ההשקעה הפרטיות מוכיח כי תרגול מיידי יכול לשפר ביצועים לטווח הארוך, וכי אולי דווקא הפעולה המהירה של הקרנות היא הנכונה יותר.
העקבות שמשאירות קרנות ההשקעה הפרטיות ברחבי הכלכלה העולמית הולכים וגדלים מדי יום. חברת המחקר הלונדונית פרייווט אקוויטי אינטליג'נס מעריכה שקרנות פרטיות עשויות לגייס 500 מיליארד דולר השנה, 15% יותר מאשר ב-2006; ניתוח שעשה קרדי סוויס טוען שבמכפילים הקיימים הן מסוגלות לקנות אחת מתוך חמש חברות אמריקאיות ואירופיות בעלות שווי שוק מתחת ל-30 מיליארד דולר. כצפוי, במקומות מסוימים נשמעות מחאות רמות לגבי הקפיטליזם העושק הזה, המתמקד ברווחים לטווח קצר.
ואולם, במבט מזווית אחרת, מדהים לראות את האופן שבו הקרנות הפרטיות פשוט משתמשות ברעיונות טובים ובאותן טכניקות ניתוח בדיוק שפותחו במהפכת האסטרטגיה של התאגידים.
ההבדל בין הגישה המקובלת לגישה של הקרנות הפרטיות הוא שמנהלי הקרנות מכניסים את הרכישות שלהם לתהליך של "צור אסטרטגיה והחל ביישומה" במשך כמה חודשים במקום כמה שנים. האם אנחנו רואים בעבודה שלהם סוג של מיצוי מרבי של האסטרטגיה התאגידית?
נחלצים מקיבעון
רוב הקרנות הפרטיות עדיין מונעות בעיקר מתשוקה לעסקות ומהתעניינות עליונה בפיננסים ואולם, לאחר שהתכונות הללו נעשו שכיחות ב-15 השנה האחרונות, יותר ויותר קרנות נוטלות תפקיד פעיל בעסקים שהן קונות (ולו כדי לבדל אותן בעיני המשקיע האפשרי). המבחנים שהן מעמידות בפני הרכישות שלהן אורכים לפעמים חמש שנים ויותר.
הן משתמשות באגרסיוויות בחוב - דבר שמאמצי האסטרטגיה הראשונים היו צריכים לעודד את לקוחותיהם לעשות, מאחר שהיו תקועים בקיבעון תקופת השפל הגדול. הן מתמקדות בתזרים המזומנים ולא ברווחים שדווחו למטרות חשבונאיות (יועצי אסטרטגיה בתקופות מסוימות גילו שהלקוחות שלהם לא הבינו בדיוק את העלויות האמיתיות שלהם, שהיו מעורפלות כפי שהופיעו בדו"חות החשבונאיים). הן מצמצמות עלויות - תאמינו או לא, לפני המהפכה רוב החברות לא חשבו שניתן לעשות זאת באופן שיטתי.
הקרנות מזהות את התחום שבו מתמחה החברה, ואז מוכרות לרוב את כל היחידות שעוסקות בתחומים אחרים. הן חושבות באופן יצירתי מי יהיה הבעלים של החברה ושואלות כמה זמן הבעלים צריך להישאר שם (התשובה הנכונה לרוב אינה "לנצח").
יועצי אסטרטגיה, שעושים עבודה רבה עבור קרנות פרטיות הכוללת הצגת תכנון קפדני לפני הרכישה ותוכנית לשיפור הביצועים ממוקדת יותר, מציגים את הקרנות הפרטיות כרציונלים ביותר מבין הלקוחות שלהם.
לרוב זה אומר שהן מוכנות לזנוח את ההשקפה שחברות ציבוריות הן קדושות (למה לא לעשות מיקור חוץ של המשאבים האנושיים?), ולהציב למנהלים מטרות ברמה חודשית ואפילו שבועית.
מחקרים כמו זה האחרון שערכו ג'וש לרנר מבית הספר לעסקים של הרווארד וג'רי קאו מבית הספר לניהול קרול של מכללת בוסטון, גורסים שעסקים שהונפקו לציבור לאחר שהוחזקו על ידי קרן השקעה פרטית לפחות שנה, מצליחים מאוד בתוך שלוש עד חמש שנים. ברוב הדוגמאות לכך מדובר בחברות קטנות עד בינוניות שלא שמעתם עליהן או עסקים שנוצרו מתאגידים גדולים, כמו לקסמרק, יצרנית של מדפסות, שהופרשה מחברת יבמ.
בניגוד לדעה השלילית הרווחת, הניסיון מוכיח כי אחזקה, אפילו לטווח קצר, בידיים של קרן פרטית עשויה להגדיל את שווי בעלי המניות בטווח הארוך.
הכותב הוא העורך הראשי לשעבר של ההוצאה לאור של בית הספר לעסקים של הרווארד בבוסטון
הסוגיה: בעלי קרנות השקעה פרטיות מואשמים פעמים רבות בעושק ובראייה נטולת אסטרטגיה לטווח קצר בלבד.
הפתרון: מחקרים מוכיחים שאחזקות של קרנות פרטיות רק משביחות את ערכן בבורסה גם בטווח הארוך.
הדרך: הקרנות גמישות יותר, יעילות יותר ומוכנות לשחוט פרות קדושות. הן משתמשות באותה אסטרטגיה של התאגידים, אך יודעות למצות אותה לפעולה מהירה והחלטית.
Harvard Business Monday Morning
מפרסומי בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד
מנהלי קרנות השקעה פרטיות מואשמים לא פעם בראייה לטווח קצר וברצון לרווחים קלים - וולטר קיצ'ל יוצא להגנתם
Harvard Monday Morning
10.9.2007 / 9:02