בנק הפועלים החזיר צ'קים של עורך דין - וחויב ב-60 אלף שקל בגין פרסום לשון הרע

שופט בית משפט השלום בתל אביב, רחמים כהן, חייב אתמול את בנק הפועלים לשלם לעו"ד יצחק בן מנחם 60 אלף שקל בגין פרסום לשון הרע, שנגרם כתוצאה מפעולות רשלניות ומטעויות הבנק, בין השאר בכך שהחזיר צ'קים שמשך לקוחו שלא כדין. בנוסף, חייב בית המשפט את הבנק בתשלום שכר טרחת עורך דין ובהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.



בן מנחם תבע את הבנק בעילה של לשון הרע בגין פרסומים שנעשו כמה פעמים בתוך חמישה חודשים, ושלטענתו הסבו לו נזק ופגעו בשמו הטוב. במקרה הראשון, משך בן מנחם שני צ'קים לפקודת רואה החשבון שלו, בסך כ-41 אלף שקל וכ-17.5 אלף שקל. הצ'קים חזרו בלי שהיה כל טעם לכך.



בן מנחם התלונן בפני מנהל הסניף, שכתב מכתב התנצלות והבטיח כי הצ'קים יכובדו. רואה החשבון הציג את הצ'קים לגבייה פעם נוספת, אך חרף ההתנצלות של הבנק הצ'קים חזרו פעם נוספת. בנוסף, נציג הבנק פנה למנהלת סניף הבנק של רואה החשבון, ואמר לה כי חשבון הבנק של בן מנחם מעוקל לטובת מחלקת הגבייה בבנק.



במקרה נוסף, העברה בנקאית בסך 20 אלף דולר שביצע בן מנחם מחשבון נאמנות שניהל עבור לקוח שלו בהונג קונג, לא הגיע לידי הלקוח. בן מנחם ביקש לברר כמה פעמים אם הוראתו בוצעה, ונמסר לו שאכן כך. ואולם, הכסף לא הגיע ליעדו במועד. מבירור שיזם הלקוח התברר שהבנק רשם בטעות את יפאן כיעד, ולא את הונג קונג.



במקרה נוסף, צ'ק של בן מנחם לרשויות מע"מ בסך כ-8,000 שקל חזר משום שלא היתה עליו חותמת של החברה של בן מנחם.



אדישות הבנק



כהן פסק כי בעניין רואה החשבון, "הבנק לא השכיל להוכיח מדוע, לאחר שכבר הועמד על טעותו, החזיר את אותם צ'קים פעם נוספת". ביהמ"ש קבע כי הבנק לא טרח לברר מדוע אירעה כל תקלה ותקלה, ומה ניתן לעשות כדי למנוע הישנות של תקלות כאלה בעתיד. בית המשפט קבע כי עילת התביעה אינה חייבת להיות רשלנות ויכולה להיות מבוססת גם על פרסום לשון הרע. "פעולת החזרת הצ'ק, מאופי ביצועה טומנת בחובה אלמנט של פרסום. החזרת צ'קים היא פעולה פוגעת ככלל, ובוודאי כאשר מדובר בעורך דין המשלם כספים לרואה החשבון שלו".



גם בגין הטעות בהעברת הכספים לחו"ל חייב כהן את הבנק. לדבריו, "על הבנק מוטלת חובת זהירות מוגברת, ותמוה כיצד לא גילה הבנק את הטעות. התנהגות הבנק ומחדליו, כמו גם הטענה שהכספים הועברו להונג קונג מהווים 'פרסום'", נפסק. באשר למקרה האחרון, שבו לא כובד צ'ק בשל היעדר חותמת כדין, נפסק כי לא מדובר בפרסום לשון הרע.



כהן חייב את הבנק בשל אדישות לנזק שעלול להיגרם לתובע כתוצאה ממעשיו, ומשום שלא טרח לברר כיצד אירעה כל תקלה. (א 25788/06)