משרד התקשורת מתכוון לבחון מחדש את המשך חובת תיפעול הטלפונים הציבוריים על ידי בזק בשל חדירת הסלולר הרחבה

מי שעוקב אחר הנעשה בשוק התקשורת הישראלי, רואה כי הרגולטור הישראלי, קרי משרד התקשורת, מחליט לא פעם לחקות וליישם החלטות של רשות התקשורת הבריטית OFCOM. ממש כמו בריטיש טלקום, גם חברת בזק בישראל, המפעילה כ-15 אלף תאי טלפון ציבוריים, ביקשה ממשרד התקשורת כבר לפני כמה שנים לשחרר אותה מהמשך האחזקה בתאי הטלפון הציבורי שמידת השימוש בהם פחתה מאוד. משרד התקשורת סירב אז לאשר לבזק להפסיק לספק שירותי טלפון ציבורי בכל אזורי המדינה.



היום, בעקבות הכוונה של הנציבות האירופית לבחון מחדש את החוק הבריטי ולבדוק אפשרות להתיר לבריטיש טלקום להפסיק לתחזק את הטלפונים הציבוריים בממלכה, גם משרד התקשורת כבר נשמע הרבה פחות נחרץ. "נושא פריסת הטלפונים הציבוריים ברחבי הארץ מעוגן בתקנות הבזק והתקנות הוגדרו לפני שנים רבות. מאז חלו תמורות גדולות בשוק הטלפוניה בעולם בכלל וגם בארץ.



משרד התקשורת פועל להתאים את התקנות לזמננו אנו, גם לנוכח החדירה הגבוהה של השימוש בטלפון סלולרי", נמסר ממשרד התקשורת. מהתגובה של המשרד ניתן להבין כי המשרד נוטה לבחון מחדש את החלטתו הקודמת, והוא עשוי יהיה לקבל בעתיד החלטה שתתיר לבזק להשתחרר מעול אחזקת הטלפונים הציבוריים.



בעבר בחנה בזק אפשרות להפוך את הטלפונים הציבוריים ל"נקודות חמות" (Hot Spots) לחיבור בטכנולגיית ה-Wi-Fi. העניין נבחן ברמה ראשונית, אך הוחלט אז לסגת מהרעיון. בזק מעוניינת מזה זמן רב להיפטר מהחובה להמשיך ולתפעל טלפונים ציבוריים - פעילות שהולכת ומצטמצמת מאז שהתקשורת הסלולרית הפכה נפוצה כל כך. הפעילות של אחזקת הטלפונים הציבוריים נחשבת למפסידה. מאבקים בעניין זה מול משרד התקשורת התנהלו בעבר בתקופתו של אילן בירן כמנכ"ל החברה ואף לפני כשנה וחצי בעת כהונתו של המנכ"ל יעקב גלברד. ואולם, משרד התקשורת לא היה מוכן אז לפטור את בזק מחובה זו.



עם זאת, באישור משרד התקשורת, הקטינה בזק בשנים האחרונות בכמה אלפים את מספר תאי הטלפון הציבוריים בישראל. בטלפונים הציבוריים עושים שימוש כיום בעיקר חרדים ועובדים זרים.