איפה משתלם לעשות את החג?

נעבור מיד לבשורות המרגשות: תנועת צו פיוס יכולה להירגע. אין צורך בקמפיינים גדולים ובמסעי שכנוע - אנחנו באמת דומים מאוד זה לזה. לא נכחיש, יש בינינו הבדלים רבים: מצב כלכלי, אמונות, רמת השכלה, מקום מגורים, נטיות פוליטיות וכו'.

אבל עזבו את כל אלה. בסוגיות החשובות ביותר אנחנו מאוחדים: רובנו מעדיפים לקבל ולתת כלי בית כמתנת חג; בחגים אנחנו נוסעים לטייל בעיקר בישראל, ואם עוד יש מקום - אז רצוי באילת; את ערב החג נעדיף לארח אצלנו בבית, ועל המצרכים לארוחת החג נוציא בערך 1,000 שקל. יחי הממוצע.

ולחדשות בהרחבה: בכל זאת ניתן למצוא הבדלים. ניתוח התנהגות צרכנית שערכה חברת iGeo מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, ממפה היטב את ההרגלים שלנו בראש השנה. באמצעות תוכנת מוזאיק ישראל, המפלחת את משקי הבית בישראל לקבוצות שונות, נוכל סוף סוף לענות על שאלות הרות גורל כמו: למה דודה גילה אף פעם לא מרוצה ממה שקונים לה; כמה כסף מוציא סבא אפרים על מתנות למשפחה, והאם הקרובים מעפולה חסכו עלינו בארוחה. אם התשובות לא יעזרו להשכין שלום בית, הן לפחות יספקו את הסקרנות הבסיסית.

נראה שהארוחה בחדר האוכל כבר ממש בלתי נסבלת, ושההפרטה הפכה את ערב החג בקיבוץ למתוח במיוחד. אחרת קשה להסביר מדוע דווקא ההתיישבות הלא עירונית מעדיפה להתארח יותר מאשר לארח בערב החג. המשמעות ברורה: צביקי וכרמלה מגבעת חיים מאוחד שוב ישבו לצידכם בחג. הרבה בעיות היו נפתרות אם לקיבוצניקים היו הרבה חברים וקרובים מהמגזר הדתי לאומי: אלה אוהבים להתארח ואלה - לארח. כך כולם היו שבעי רצון. או שאולי, בעצם, לא.

הם אומנם לא ישקיעו הרבה במתנות החג - 21% יוציאו עד 200 שקל בלבד, וכרבע מהם לא יביאו בכלל מתנה למארחים. אבל היי, עיקרון השוויוניות נשמר: גם בתור מארחים הם המגזר הכי פחות חומרני: 28% מהם לא אוהבים לקבל מתנות. את הגאווה בכל זאת הורסים 2% שישמחו לקבל מכם כסף, 4% שמקווים למכונית ו-7.2% שרוצים מסך מחשב דק.

לסבים ולסבתות האמידים אין כוח לארח יותר, ובהתחשב בכל הטרחה הכרוכה באירוח לחג - אפשר להבין אותם. מעטים הנכדים שיזכו לשמוע השנה: "מחמש בבוקר אני על הרגליים" - רק 17% מאוכלוסיה זו מתכוונים לארח בחג; 54% מתכוונים להתארח אצל בני משפחה, והשאר ישתכשכו בבריכות המרפא בים המלח או בבריכות בתי מלון באילת.

אם בכל זאת תפגשו בהם בארוחת החג, דעו כי למרות הממון שצברו בחיים, 3% מאוכלוסייה זו מצפים בכל זאת לקבל מתנות יוקרתיות בלשון המעטה, כגון: דירה, או מסך מחשב דק. הם גם המגזר היחיד בו לא נמצא אפילו מתחסד אחד שטען שאינו אוהב לקבל מתנות.

מצד שני מרביתם, תשמחו לדעת, דווקא מסתפקים בעציץ. הם מצידם, יפרגנו לכם כלי בית או בקבוק יין, ובהחלט מתכוונים להשקיע ממון במתנות החג: 17% ישקיעו עד 300 שקל, 15% ישקיעו 400-500 שקל, ו-21% ישקיעו יותר מ-900 שקל. עם זאת, 22% (מבלי לציין מדינות מוצא ספציפיות) לא יביאו למארחיהם כלום.

פשקווילים המפוזרים ברחבי ישראל זועקים באותיות קידוש לבנה: "אמא, הבטחת לנו עוף לשבת", וקוראים לציבור לתרום למשפחות דלות אמצעים. נראה כי 4% מאוכלוסיית המפרנסים קשי היום (המהווים כ-14% מכלל האוכלוסייה) לא יחגגו השנה כלל. 18% אף לא ירכשו מזון לחג ועל מתנות לחג - אין על מה לדבר. על פי רוב, התקציב המשפחתי פשוט אינו מאפשר.

בקרב אלה שכן יצליחו לגרד כמה שקלים לרכישת מתנות, 20% ישקיעו עד 400 שקל במתנות ו-17% יקצו לכך בין 400 ל-500 שקל. 5% יביאו כסף או תווי שי. מה הם היו שמחים לקבל? לא הרבה: 12% רוצים כלי בית, 8% מקווים לקבל מכשיר חשמלי ו-5% רוצים רק ספר במתנה - שניים רק לחברי ההתיישבות העובדת. רוב האוכלוסייה הזו מתכוונת להישאר בבית בחג או להתארח אצל קרובי משפחה. אלה שמתכוונים לצאת לחופשה יעשו זאת בעיקר בצפון ומעט באילת.

בבני ברק ומאה שערים צפוייה בעיה קשה השנה: רוב האוכלוסיה החרדית שמארחת את החג בביתה מאוד תשמח לקבל מהאורחים כלי בית (49%); מוצרי אלקטרוניקה או פרחים (6%) ותכשיטים (5%). הבעיה היא שרוב מוחץ של החרדים שיתארחו השנה אצל קרוביהם (71%) אינם מתכוונים להביא למארחיהם דבר. אופס.

30% אינם מתכוונים לרכוש מתנות כלל. ייתכן שהסיבה לכך היא ההוצאה הגדולה על סל המזון בערב החג: 11% יוציאו יותר מ-2,000 שקל ו-19% יוציאו 1,000-2,000 שקל.

החרדים הם גם היחידים שלא ציינו את אילת והצפון כיעדים אליהם יסעו במהלך החגים - הם מעדיפים את חיפה וטבריה, ומעל לכל, את עיר הקודש ירושלים.

השנה הוזמנתם סוף סוף להתארח בערב החג בוילה החדשה של הדודים העשירים מסביון. הסקרנות כבר הורגת אתכם, אבל גם הלחץ - מה מביאים למארחים שכבר יש להם הכל? אז זהו, אפשר להירגע. גם עשירים אוהבים ואזות. מתברר ש-19% מקרב קבוצת העושר וההשפעה בישראל ישמחו לקבל כלי בית כמתנת חג, כ-8% מהם ישמחו לקבל בקבוק יין, ומדהים ככל שזה ישמע - כ-2% מהם ירצו לקבל מכם כסף.

מעניין אתכם לדעת כמה הם הוציאו על האירוח לחג? כ-23% מהם הוציאו ממש כמו שאר האוכלוסיה: 500-1,000 שקל בממוצע; 12% השקיעו בכם והוציאו מ-1,000 ועד יותר מ-2,000 שקל.

אם דווקא אתם אלה שמארחים את הדודים העשירים, כדאי שתנמיכו ציפיות: שליש מהחברים בקבוצה זו אינם מתכוונים להביא מתנות למארחיהם. אלה שכן רוכשים מתנות לחג משקיעים עד 500 שקל (40%) או למעלה מ-900 שקל (20%). אגב, גם אם לא הוזמנתם אליהם, אל תיעלבו - אם הם לא מארחים, רוב הסיכויים שהם פשוט לא בארץ, אלא נופשים אי שם באירופה.

דווקא הקרובים הדתיים מגבעת שמואל הם אלה שישקיעו בכם הכי הרבה בארוחת החג - יותר מהעשירים והאמידים ביותר. למעלה מרבע מאוכלוסיית הדתיים הלאומיים ישקיעו מעל 2,000 שקל בסל מוצרי המזון לחג. הם גם הנדיבים ביותר בהוצאה על מתנות בהשוואה לשאר הקבוצות: 16.4% ישקיעו במתנות למעלה מ-1,000 שקל.

הנדיבות לא נגמרת כאן: בניגוד לרוב האוכלוסייה שתסתפק בכלי בית, עציץ, שוקולד או בקבוק יין כמתנת חג למארחיהם - הרוב המוחץ (45%) ייתן למארחים תווי שי או כסף.

לאור הנדיבות הרבה שלהם כמארחים, אפשר היה לנחש שאנשי קבוצה זו גם יצפו מכם לתמורה נאה. אבל האמת היא ש-14% מתוכם מגדירים את עצמם כמי שלא אוהבים בכלל מתנות, והאחרים יסתפקו בכלי בית או מוצר חשמלי.

5.5% מאוכלוסייה זו מתכננים לבלות את ערב החג בבית מלון, אך הרוב (77%) מארח את ערב החג בביתו.

אח, הדודים האמידים. איך הם טובים אליכם, הא? הם גם שמחים לארח את החג בביתם המרווח (59%) וגם משקיעים בארוחת החג (מוציאים למעלה מ-1,000 שקל בממוצע). ומה הם רוצים מכם בתמורה? בסך הכל כלי בית או עציצים. משימה די פשוטה.

9% מחברי הקבוצה מצהירים שאינם אוהבים לקבל מתנות בחג. כדאי שתזכרו את כל זה היטב, כי אם במקרה תורכם לארח אותם, יש סיכוי מאוד גדול שלא תקבלו כלום - 40% מהם לא מביאים מתנות למארחים, והשאר יביאו כלי בית או שוקולדים. אפשר רק לקוות שהם מיודדים במיוחד עם הקיבוצניקים והמושבניקים - שגם ככה לא מתים על מתנות. בכל מקרה, אל תבנו עליהם אחרי ערב ראש השנה - הם באילת, או באירופה.

או שהמשפחה שלכם ממש לא מלוכדת ואתם דוחים לרגע האחרון את ההחלטה - היכן ועם מי לחגוג - או שסתם שכחתם להזמין את סבא וסבתא: 14% מקרב הגמלאים הצהירו כי בכוונתם לחגוג, אך לא ידעו להשיב היכן יעשו זאת.

הצד החיובי הוא שגמלאים אחרים יתארחו אצל קרוביהם (22%) ומרביתם ישמחו לארח את משפחותיהם בביתם (58%). המתארחים מתכוונים להעניק בעיקר כסף כמתנה. אם אתם אלה שמתארחים אצלם, דעו: הם ישמחו לקבל כלי בית, מכשירי חשמל או עציצים כמתנת חג. כנראה שאף פעם לא מאוחר מדי לקוות - 2% מתוכם חולמים לקבל דירה או כרטיס טיסה כמתנת חג.

אם במקרה מתחשק לכם לקפוץ אליהם לאחר החג ולתת להם כרטיס טיסה - זה קצת מאוחר מדי: את הימים שלאחר ערב החג יבלו גמלאים רבים מחוץ לבית: בעיקר באילת, צפון הארץ או במדינות אגן הים התיכון.

אל תחשבו יותר מדי על הדילמה - איזה דג להכין לקרובים שעלו זה מכבר מברית המועצות לשעבר? רוב הסיכויים שהם ממילא לא יקבלו את הזמנתכם האדיבה להתארח בערב החג: כמעט 10% מתוכם יחגגו בבית מלון או בחו"ל, ועוד כ-2% בכלל לא מתכוונים לחגוג, או מעדיפים לבלות את הערב עם חברים (6%).

השאר יארחו בביתם (43%) ויוציאו על סל המזון, על פי רוב, עד 1,000 שקל, או יתארחו אצל בני משפחה (23.5%). אם הוזמנתם אליהם ואתם מתלבטים מה להביא כשי, תוכלו לבחור בין מוצרי חשמל (העדפתם של 10%) או בושם (העדפתם של כ-6%). אם במקרה אתם אלה שמארחים תוכלו לצפות, על פי רוב, לכלי בית, ולהיות סמוכים ובטוחים שלא חסכו עליכם: 16% משקיעים במתנות החג 400-500 שקל ו-9% אף מעל 1,000 שקל.

זוכרים שבשנה שעברה התארחתם אצל הקרובים מטבריה שבקושי גומרים את החודש? זוכרים שהבאתם להם את קערת הסלט שקיבלתם במתנה מהבוס? זה הזמן לבלוע את הרוק: אם תארחו אותם אצלכם השנה, יש סיכוי לא קטן שהם דווקא יפנקו אתכם בכסף או תווי שי (9.5%).

מצד שני, יש גם סיכוי סביר שתקבלו בחזרה את הקערה הכעורה לא קטן גם הוא - רובם יעניקו למארחיהם כלי בית. איזה סכום הם ישקיעו במתנות החג? 25% ישקיעו 100-300 שקל וכ-18% ישקיעו אף 400-500 שקל.

אבל האמת היא שרוב הסיכויים שתחגגו אצלם גם השנה - למעלה ממחציתם מארחים בערב החג ומשקיעים בסל המזון עד 500 שקל; כשליש מתארחים אצל קרובי משפחה וכ-5% (השיעור הגדול ביותר ביחס לשאר הקבוצות באוכלוסייה) מבלים את החג בחו"ל - בעיקר באירופה. תפרגנו, מה יש?