הסטטיסטיקן הממשלתי: הביטוח הלאומי מונע נתונים מהלמ"ס

"הביטוח הלאומי אינו מספק לנו נתונים. הנתונים דרושים לנו לצורכי המפקד ולבדיקת נתונים שהגיעו אלינו ממקורות אחרים, כדי שנוכל לספק מידע מדויק. הביטוח הלאומי לא מספק לנו את הנתונים לא ממניעים לאומיים ולא מטובת ישראל" - כך אמר אתמול הסטטיסטיקן הממשלתי, פרופ' שלמה יצחקי, במסיבת העיתונאים השנתית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לרגל פרסום השנתון הסטטיסטי החדש.



בוועדה בין-משרדית שמינו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לבחינת דרכים חדשות למדידת העוני, קיימת מחלוקת מקצועית לגבי הגדרת העוני בין יו"ר הוועדה יצחקי לבין משרדי ראש הממשלה והרווחה, בנק ישראל והביטוח הלאומי. יצחקי חותר להגדרה יותר מוחלטת של העוני, בהתאם להוצאות המשפחה. הגורמים המתנגדים לו תומכים במדידת העוני בצורה יחסית, כמקובל כיום. בביטוח הלאומי אמרו אתמול, שלא לציטוט כי יצחקי חותר להגדרה שתקטין את ממדי העוני.



יצחקי ניצל אתמול את המפגש עם התקשורת כדי לתקוף גורמי ממשל אחרים. לדבריו, לפעמים משרדי ממשלה גוררים רגליים בהעברת נתונים ללמ"ס. לדבריו, נתקל השנה בסחבת מצד הביטוח הלאומי. "השקעתי הרבה מאמצים בניסיון לקבל נתונים מהביטוח הלאומי. אני מקווה שהם יתעשתו. שיבינו שאנחנו מדינה אחת ויעזרו לנו למלא את תפקידנו. אני אשם במחלוקת, כיוון שאני קונסיסטנטי. אני לא מוכן להתפשר לטובת משרד כלשהו. צריך להבין כי בחלק מהנתונים נעשה שימוש מניפולטיווי".



עוני במקום רעב



יצחקי טען כי בישראל יש בעיית עוני, אך כתופעה לאומית אין בעיה של רעב. "יש בהחלט בעיות אישיות שגורמות לרעב, ובהן יש לטפל, אך תוך בדיקת הנתונים. אין סטטיסטיקה של רעבים בישראל, כשם שאין סטטיסטיקה של רעבים באף אחת ממדינות העולם המפותח".



לדבריו, תפקיד הלמ"ס אינו להתריע, אלא לספק נתונים אובייקטיוויים. "הלמ"ס משתדל שלא לנקוט עמדה, שכל דו"ח שהוא מפרסם יהיה מאוזן. כך למשל אם דו"ח מעלה כי אוכלוסיית יהודה ושומרון גדלה יותר באחוזים בהשוואה לאוכלוסיית ישראל, אך באחוז נמוך יותר ביחס לשנה הקודמת, הדבר יצוין". יצחקי סיפר כי הלמ"ס תפרסם בקרוב פרסום חדש, "פני החברה", ובו יהיו נתונים על "עוני לא כספי". יצחקי אמר עוד כי 2006 היתה טובה למשק. החלטת ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח) על צירופה של ישראל והביקורת החיובית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל עזרו למשק המקומי.



הביטוח הלאומי מסר בתגובה כי המוסד "אינו מתנגד באופן גורף להעברת מידע ללמ"ס לצורך עבודתו החשובה בהעברת נתונים לציבור, והדבר אף נעשה בהזדמנויות שונות בעבר. עם זאת, הביטוח הלאומי דורש כי הנתונים יועברו בצורה זהירה, מוגדרת ומבוקרת, וזאת כדי להגן על פרטיותם של אזרחי המדינה ולמנוע פגיעה בצנעת הפרט. מאחר שהנושא נמצא כעת בבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה, תמוה מדוע מצא הסטטיסטיקן הממשלתי לנכון להעלות את הסוגיה".



החלק המרכזי בדבריו של יצחקי הוקדש למה שהוא מכנה שדרוג הסטטיסטיקה בישראל. מדובר במהלך רב שנים שנעשה במדיניות סקנדינוויה לפני זמן רב - מעבר מסקרים שנעשים על ידי פוקדים לשימוש בקבצים מינהליים. הלמ"ס תערוך, אם כן, פחות סקרים באמצעות סוקרים ותשתמש הרבה יותר בנתונים המרוכזים בידי משרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים, כלומר תעבור לסטטיסטיקה מינהלית. לדברי יצחקי, סקרים עולים הרבה כסף. "במשרדי הממשלה ובגופים המינהליים יש בסיסי נתונים עשירים בנתונים זמינים. הם זולים יותר. הם יכולים לשמש כתחליף לנתוני סקר או להשלים אותו". לדבריו, אחת הסכנות במעבר לשיטה החדשה היא פיתוי לפרסם נתונים לא חשובים, אך כאלה אשר קל להשיג אותם. סכנה אחרת היא של צנעת הפרט. לדעת יצחקי, הנתונים המינהליים יסייעו למחקר האקדמי.