בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת דניה קרת-מאיר, דחה אתמול תביעה בסך 7 מיליון שקל שהגישה חברת א. הלפרן לבטון קל ועבודות אספלט נגד בנק . הלפרן טענה כי הבנק חב כלפיה חובת זהירות בגין רכישתה את חברת אולפני שביט בגבעתיים ב-1997 תמורת מיליון דולר - השקעה שירדה לטמיון לאחר שהאולפנים נקלעו לכינוס נכסים.
הלפרן טענה כי הבנק הציג בפניה מצגים, והתחייב בפניה להעמיד אשראי לאולפני שביט ולפרוס את חובותיהם לטווח ארוך - הבטחות שהופרו. כמו כן טענה החברה, כי הבנק הסתיר ממנה את מצבם האמיתי של אולפני שביט, לרבות את סיווג חובם לבנק כ"חוב בעייתי".
קרת-מאיר קיבלה את טענת הבנק, שיוצג על ידי עו"ד פנינה מור-גלוזמן ממשרד ב. לוינבוק, לפיה לבנק אין אחריות וחבות כלשהי כלפי התובעת. השופטת קבעה כי המניע העיקרי להשקעה לא היו מצגי הבנק, אלא הערכת שווי שהוצגה על ידי אולפני שביט לתובעת לפני ההשקעה, לפיה רווחי האולפנים היו אמורים להגיע למיליוני שקלים.
עוד נקבע כי התובעת לא בדקה הערכה זו באופן עצמאי והסתמכה עליה, הערכה שמאוחר יותר התבדתה. לדברי קרת-מאיר, הפער בין הערכה זו לבין המציאות היה הסיבה העיקרית לאובדן כספי ההשקעה ולהסתבכות הכלכלית של אולפני שביט.
עוד נפסק כי הבטחות שמשמעותן מתן אשראי ללא הגבלה, כפי שעלה מטענות התובעת, אינן עולות בקנה אחד עם נוהג בנקאי סביר ומקובל. טענתה של הלפרן כי על הבנק היתה חובה לגלות לה את הסיווג הפנימי בו סווג החוב של אולפני שביט - "בפיגור זמני" או "בסיכון גבוה", נדחתה אף היא.
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת לשלם הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל. חברת הלפרן יוצגה על ידי עו"ד חן וינשטיין ממשרד שגב. (א 2911/00)
נדחתה תביעה בסך 7 מיליון שקל נגד לאומי בה נטען כי הבנק לא גילה למשקיע חיצוני מידע על קשיים של אולפני שביט
ארנון בן-יאיר
11.9.2007 / 15:07