"ישראל במירוץ להפוך למדינה הצפופה בעולם, ועוד לפני 2027 היא תגיע לשם", חוזה אדריכל גיל שנהב מכנען-שנהב אדריכלים. "כשנתפכח, תופסק הבנייה הנמוכה".
"פני הערים ישתנו לחלוטין", אומר ברק ציפור, מציפור אדריכלים. "בכל גוש דן - מנתניה עד אשדוד - ייעלמו בניינים בני 2-4 קומות. פרויקטי פינוי-בינוי יתפסו עד אז תאוצה, ולא יהיה בניין שלא יגבה".
"הגדילה תהיה בכמה אופנים", מסביר טומי לייטרסדורף, אדריכל ומתכנן ערים: "עיבוי - כלומר בנייה מחדש של בניינים נמוכים תוך הוספת יחידות דיור, ושינוי ייעוד של קרקעות לצורכי בנייה למגורים. המטרופולין של תל אביב תמשיך למשוך את רוב האוכלוסייה".
"כל הערים המרכזיות, ובוודאי במחוז תל אביב, יעלו מאוד לגובה", אומרת בביטחון האדריכלית עדנה לרמן ממשרד התכנון לרמן אדריכלים. "מכיוון שהמצאי הקיים אינו מספק, ינסו להגיע כמה שיותר גבוה בבנייה, כדי לענות על הביקוש".
לדעת לרמן, אזורים רבים במרכז יהיו מפותחים ומאוכלסים ב-2027. "צפון תל אביב - מרדינג צפונה - יהיה בנוי; יתממש פינוי תעש ברמת השרון, והאזור יתאכלס; אזור דרום הרצליה ייבנה אף הוא. הצפיפות של המרכז תגדל ותגיע לשוליים. ראשל"צ תצמח מאוד. רוב הבניינים יהיו ממוצעים - 20-30 קומות - ובכל אזור כזה יהיה מיעוט של מגדלים מאוד גבוהים. אבל לא נהפוך למנהטן; בניין בן יותר מ-40 קומות עדיין יהווה חוויית מגורים מיוחדת", מדגישה לרמן.
לעומתה, שנהב רואה את הדברים בצורה עתידנית יותר: "ב-2027 נהיה אחרי ההתפכחות מהצפיפות, ותהיה רק בנייה מאוד גבוהה, 40-100 קומות. מרכזי הערים ייראו כמו מה שרואים במנהטן או בהונג קונג. מחירי צמודי הקרקע יוכפלו פי ארבעה ויותר, כי כבר לא יבנו כך".
"יהיו 2-3 מגדלים בערים הגדולות של 100 קומות ויותר", אומר ציפור, "אבל זה יהיה לעשירים. השדרוג כלפי מעלה יהיה מנת חלקם של כולם. מי שגר כיום בקומה חמישית יעבור לקומה 25, ומי שגר כיום בקומה 30 יעבור לקומה ה-100".
דרושות: ערים עם אופי
"לעשירים במיוחד יתאפשר תכנון פרטני של הדירה, בעוד המעטפת של המגדל תהיה זהה בכל הדירות", אומר לייטרסדורף. הוא סבור כי בפריפריות של המרכז יהיו שכונות משולבות - בניה רוויה וצמודי קרקע, כמו בראשל"צ מערב, אזור שתוכנן בצורה קהילתית יותר. מגורים בבתים צמודי קרקע, אווירה כפרית וחיבור לטבע יישארו איפה שהם כיום, בפריפריה. לדברי לרמן, "יהיה מיצוי גבוה של עתודות קרקע באזורים כפריים. האזורים האלה אפילו יוכפלו, וניתן יהיה לראות בהם בניינים, אם כי לא גבוהים מאוד - של 4 קומות".
לדברי לייטרסדורף, "המשיכה תהיה למקומות הנגישים. איפה שתהיה תחנת רכבת או מחלף, תהיה אוכלוסייה. עם זאת, במרכז כבר קרובים לאכלוס התקרה שהוגדרה בתוכנית המתאר הארצית, בעוד שבנגב התקרה רחוקה מאוד מהמציאות. גם ב-2027 המדינה תצטרך לנסות למשוך אוכלוסייה לנגב בעזרת סובסידיות ומענקים".
"לא נראה הסתערות על הנגב, אבל באר שבע תגדל. יש גם תוכנית להכפלת קרית גת. בצפון, הקריות כבר עכשיו מתפתחות יותר מחיפה", אומרת לרמן. לדברי ציפור, הערים יצטרכו להמציא עצמן ולגבש אופי כדי למשוך אנשים, כמו נתניה - עיר הספורט; חולון - עיר הילדים; ורחובות - עיר התרבות והאמנות.
ב-2027 גם יתעצם המאבק על השטחים הירוקים. "יש אזורים שהמדינה מתעקשת לשמור עליהם פתוחים והמלחמה בנושא תהפוך לקשה יותר. ההיאחזות בשטחים הירוקים תהיה כרוכה במאמץ ובהמון לחצים, יותר מהיום", אומרת לרמן. לדברי לייטרסדורף, מינהל התכנון מוכן לצופף את שטחי הבנייה, אבל לא מוכן להפשיר לשם כך שטחים פתוחים.
העתיד ישפיע גם על מראה הדירות ועיצובן. "הריהוט המהודר יהיה נחלת הכלל, ופתיחת השוק הסיני תוציא את העוקץ מהרהיטים היוקרתיים והיקרים", אומרת אדריכלית הפנים אריאלה שניאור. "בנוסף, תהיה טכנולוגיה של כל מיני חומרים חכמים כמו מרצפות גדולות או אלומיניום שקוף, ואז, למשל, החלונות יהיו למעשה פתחים, בלי מתכות".
לדברי שנהב, השינוי בחומרים יהיה מהותי: "חומרי הבנייה המוכרים כיום - אבנים, מלט, חול וטיח - יאזלו או יתייקרו דרמטית. על כן יהיה שימוש נרחב יותר במתכות וחומרים ממוחזרים. הקירות יהיו מפלדה, והפאנלים מפלסטיק. מחיר האבן יעלה פי עשרה. גם השימוש בעץ יהיה יקר ונדיר יותר".