משבר לאומי

"המעשה של יונה פוגל אינו אתי, במיוחד כאשר מדובר על אדם שזכה לקידום, פרגון ואמון של המערכת, והחליט במכת גרזן אחת לשבור את כל האמון שהוא בנה עם אנשים שהלכו אתו שנים. גרוע מזה - פוגל ניהל בתקופה האחרונה מסע לחצים על מנת לשפר את תנאי פרישתו. המערכת יצאה מגדרה כדי לבוא לקראתו במסגרת המגבלות".

זוהי התגובה הנזעמת של מקורבים לבנק לאומי לדברים שצוטטו מפיו של ראש החטיבה הבנקאית לשעבר בבנק, יונה פוגל, בראיון פרישה שנתן לתקשורת בימים האחרונים. בראיון תקף פוגל את התנהלותו של לאומי בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הפרסום, וטען כי הבנק נמצא ב"מפולת שיווקית". יונה אמר עוד כי כיוון שלבנק אין בעלים פרטיים הוא לא יכול לתגמל באופן ראוי מנהלים, וכי התרבות הארגונית בבנק לא השכילה לעבור למאה ה-21.

יונה פוגל, הסגן המיתולוגי של בנק לאומי, ויד ימינה של גליה מאור זה שנים רבות, הודיע באחרונה כי הוא עוזב את הבנק לטובת תפקיד מנכ"ל חברת הדלק פז. בשבועות האחרונים הקפידו בבנק לפרגן ליונה שעזב את הבנק לאחר הישגים רבים במשך 26 שנים. ואולם אחרי הדברים הקשים שהטיח בלאומי היה מי שהחליט להסיר את הכפפות. "הראיון מוכיח את מה שנאמר בדירקטוריון הבנק ערב מינויו של פוגל לתפקיד ראש החטיבה הבנקאית: שהמינוי אינו טבעי", טוענים המקורבים לבנק.

עוד אומרים המקורבים כי פוגל בנה לעצמו בבנק חצר ביזנטית, יצר סכסוכים ופילוגים, תחרויות וקרבות יוקרה. את עיקר הזעם מפנים המקורבים למה שהם מכנים כ"קמפיין תקשורתי שהוביל פוגל נגד גדעון שור", שהחליף אותו כראש חטיבת השיווק והאסטרטגיה, קמפיין שהוביל למעשה לפיטוריו של שור. "הוא הסיט נגד שורת כתבי שיווק ופרסום, שלא פסקו לבקר את פעולותיו עד שעבודתו נהפכה לבלתי אפשרית".

מקורבי הבנק שולחים גם מסר ברור למעסיק הבא של פוגל, צדיק בינו, בעל השליטה בפז, שמכיר את פוגל מאז שניהל את לאומי בסוף שנות ה-80, והיה איתו בקשר רציף לאורך השנים. "בינו צריך לשאול את עצמו שאלה אחת כעת. האם פוגל לא יעשה לו אותו דבר בפז כמנכ"ל או ביום שבו יחליט לעזוב את פז".

מי שמכיר את בנק לאומי ואת הסביבה הקרובה שלו יודע כי מדובר בדברים לא פעוטים ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביונה פוגל, הדמות שבמשך שנים היתה מזוהה באופן מלא עם הבנק בכלל ועם המנכ"לית גליה מאור, בפרט. פוגל, שתמיד ידע כיצד לנווט היטב את התקשורת לטובתו ולטובת הבנק, ומסכם עכשיו תקופה מוצלחת בסך הכל כראש החטיבה הבנקאית, מוצא את עצמו, אולי בפעם הראשונה, בלבה של סערה תקשורתית, שבמקרה הזה לא ממש מסייעת לו. אז איך הגיעו הדברים עד לכאן, ומי זה בכלל יונה פוגל שהברנז'ה כל כך נרעשת מהנעשה סביבו?

עולם הבנקאות הישראלי פועל כמו מטוס ג'מבו ענק. יש הרבה מכשירים, אביזרים, כפתורים ולחצנים, דיילות ודיילים, טכנאים, טייס וטייס משנה. זה טוב ויפה, אבל בסופו של דבר המטוס נע קדימה באמצעות מנועי הענק שלו, בלעדיהם הוא אינו יכול להתקדם בקצב הנכון. לבנקים בישראל יש שני מנועים עיקריים: החטיבה העסקית והחטיבה הבנקאית.

מבין השתיים, החטיבה העסקית היא הנוצצת יותר - היא זאת שאחראית על מתן האשראי לחברות הענק, מי שעומד בראשה מקושר למנהלים הבכירים במשק ומחוזר על ידי אצולת הממון.

החטיבה הבנקאית היא שונה: מי שעומד בראשה אחראי על פלח הלקוחות הפרטיים והעסקים הקטנים. תחתיו צבא של עשרות או מאות סניפים והוא מנהל אלפי עובדים. התפקיד אפור יותר, נחשב לקשה יותר, אך הוא נותן למי שמחזיק בו כוח רב במערכת הבנקאית, שכן פרט למנכ"ל, הוא אחראי למספר הגדול ביותר של עובדים ולקוחות.

בשלוש השנים האחרונות מנהל פוגל את החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, הבנק השני בגודלו בישראל. זה אומר 182 סניפים, אלפי עובדים, שצריכים להתחרות יום יום, שעה שעה, מול הבנקים האחרים וגם בינם לבין עצמם. לכאורה, הבחירה בפוגל כראש החטיבה הבנקאית לא היתה ברורה מאליה. פוגל אינו בנקאי קלאסי. כשהגיע ללאומי לפני 26 שנה (בגיל 27) הוא הגיע בכלל כיועץ ארגוני.

כעתודאי, בעל תואר שני בפסיכולוגיה, פוגל ודאי לא תיאר לעצמו שייהפך לאחד הבנקאים הבכירים בישראל. בכלל לא בטוח שהוא רצה להיות בנקאי. עם זאת, מספרים מכריו, כבר בשנה הראשונה לעבודתו בבנק הוא נקרא ללשכתו של היו"ר המיתולוגי, ארנסט יפת. "אמרו לי שאתה מישהו שכדאי להכיר אותו", אמר יפת לפוגל הצעיר.

"אני מכיר אותו פחות או יותר מאז שנכנס לבנק כיועץ ארגוני, אבל הוא נכנס מהר מאוד לתחומים השונים ועשה הסבה לבנקאות. הוא למד את רזי המקצוע - סיכונים, ניהול והתחייבויות. הוא למד איך עובדת המערכת הבנקאית, את הצינורות וקשרי הגומלין. יש לו כושר למידה גבוה, והוא מאוד חכם", אומר עליו בכיר לשעבר בבנק.

פוגל ידע כי לצד אלה הרוצים בהצלחתו, יש גם לא מעט שהמתינו ועדיין ממתינים לנפילתו. היה לו ברור שהמבחן הגדול שלו הוא הצלחתו בחטיבה. אי לכך, מיד כאשר נכנס לתפקיד החליט להפוך את הסניפים למונחי מכירות. הוא הוציא את מתן השירות לקול סנטרים ושם דגש גדול בהרבה על ההיבט השיווקי של הפקידים בסניפים.

כאשר נכנס פוגל לחטיבה, מספרים מקורביו, הוא נקב ביעד "חמש": חמש מכירות חדשות לפקיד ביום. אמנם המדידה השוטפת היא ברמת הסניף - כלומר אם בסניף יש 10 עובדים, הוא צריך לעמוד ביעד של 50 מכירות חדשות ליום (פיקדון, הלוואה, פתיחת חשבון וכו') - ואולם בסופו של דבר המדידה היא גם ברמה האישית. לפי מדיניות המדדים שהונהגה, ברוחו של מנהל ג'נרל אלקטריק ג'ק וולש, העובדים הטובים מקודמים והחלשים מועברים לתפקידים עורפיים (בבנק לאומי כמעט שלא ניתן לפטר עובדים).

ואכן תקופתו של פוגל בחטיבה הבנקאית הניבה תוצאות. היקפי הפעילות גדלו באופן משמעותי. סך נכסי הציבור (פיקדונות וגם ניירות ערך) בבנק הסתכמו בסוף המחצית הראשונה של 2007 בכ-480 מיליארד שקל - גידול של 18% בשנה האחרונה. עיקר הגידול היה בחטיבה הבנקאית. סך האשראי של החטיבה גדל בכ-5% לכ-69 מיליארד שקל. ההכנסות ממשקי הבית ומהעסקים הקטנים עלו בכ-6.5%, כאשר ההוצאות עלו רק ב-0.6%. הרווח הנקי של החטיבה, בנטרול השפעות חד פעמיות, הסתכם במחצית הראשונה של 2007 בכ-420 מיליון שקל - עלייה של 22%. הישג לא מבוטל לבנק.

מקורביו של פוגל מספרים כי גם המנכ"לית גליה מאור, שדחפה למיניו של פוגל לתפקיד, הופתעה מההצלחה הרבה שלו. עם זאת, בבנק אומרים כי בשלוש השנים האחרונות ניכר שיפור בכל הפרמטרים העסקיים ובכל קווי העסקים של הבנק (חטיבה עסקית, מסחרית, בנקאות פרטית וחטיבה בנקאית), תוך עמידה ביעדים ואף מעבר לכך. בבנק מזכירים כי בשנת 2006 הציג לאומי רווחי שיא, והציג את הרווח הנקי הגבוה במערכת הבנקאית. כוונתם לומר כי פוגל הצליח, אך כך גם שאר החטיבות בבנק. עובדים בחטיבה הבנקאית, אגב, מספרים על האהדה האמיתית של עובדי הסניפים לפוגל, ועל הנאומים המלהיבים שהוא נושא בפניהם.

אם אפשר לציין כישלון אחד של פוגל הוא העובדה שלא הצליח לשכנע את המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, לאפשר לבנק לאומי להיכנס לתחום הייעוץ הפנסיוני כבר השנה. בעקבות מסקנות ועדת בכר, מכר לאומי את נכסי קופות הגמל והקרנות שלו, ובתמורה אמור היה להתחיל לתת ייעוץ פנסיוני ללקוחות. ענתבי החליט לדחות את הכניסה של הבנקים הגדולים לתחום ב-5 שנים. פוגל נלחם בהחלטה ואף השיג מענתבי "הנחה" - דחייה של 3 שנים בלבד.

לא ברור האם היתה זו מאור או פוגל עצמו שסירבו ל"הנחה" הזאת והמשיכו להילחם, רק כדי לראות איך בנק הפועלים סוגר בשקט הסדר דומה עם ענתבי. בבנק הפועלים סבורים שלאומי טעה בכך שלא הסכים להסדר עם ענתבי, אך נראה כי פוגל עדיין לא משלים עם הכישלון, ובבנק מספרים שהוא ינסה עד היום האחרון בתפקיד להכניס את לאומי לתחום הפנסיה בזמן קצר יותר. פוגל רתם לצורך העניין את סטס מיסז'ניקוב, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, אולם במערכת הבנקאית מטילים ספק בכך שענתבי יתקפל.

בלאומי הגיבו בעניין זה: "ההחלטות בבנק מתקבלות באופן מסודר ובהתייעצות בין כל הגורמים הרלוונטיים, ועל דעת הדירקטוריון".

פוגל שם דגש על ההנהלות בסניפים, מערך עליו הוא חולש באמצעות 25 מנהלי ביניים (בעיקר מנהלי מרחבים). כחלק מהמעורבות העמוקה שלו, הוא הביא לכך שבתקופתו הוחלפו 70 מתוך 180 מנהלי הסניפים. פוגל משוטט הרבה בין סניפי הבנק ומגיע לכל נקודה בארץ.

"לפעמים אני מקבל טלפון מהסניף, ומספרים לי שיונה פוגל נכנס פנימה והחל לשאול את העובדים כל מיני שאלות", אומר בכיר בבנק מתחרה. "הוא כזה, מחפש ללמוד דברים חדשים בכל מקום. לדעתי, הוא עשה בלאומי עבודה מדהימה. הוא היה מתחרה הוגן. לא תיאמנו כמובן דבר, אבל היתה הוגנות של בנקאים", הוא אומר.

פוגל הוא טיפוס צבעוני וחריג בנוף הבנקאות בכלל, ושל בנק לאומי בפרט. "אני מכיר אותו הרבה שנים. בתשתית של בנק לאומי הוא חריג במידה מסוימת. טיפוס שהשתלב בבנק כיועץ ארגוני, נהפך לדובר, ונהיה אחד שידו בכל ויד כל בו, אחד שלא בוחל לגעת בדברים, גם אם הם קשים או לא נעימים. הוא לא מישהו שמחפש לגמור את היום בשלום, כמו אחרים בבנק, אין אצלו דבר כזה", אומר בכיר בלאומי שעבד שנים בצמוד לפוגל.

"אם יש רעיון שהוא מאמין בו, אז הוא הולך עליו. הוא איש מאוד ממוקד. הוא יודע בדיוק לקבוע סדרי עדיפויות, לא על בסיס חברי, אלא על בסיס ענייני. דוגמה בולטת לכך היא הבנק הישיר הראשון. יונה האמין בו, דחף אותו והקיז בהתחלה הרבה דם. הוא הסיט לשם הרבה תקציבים רק כדי להרים את זה. כולם עמדו סביב וחיכו לראות אותו נופל, אבל הוא הלך על זה בכל הכוח. לזכותו ייאמר שהוא בין הבודדים בבנק שלוקח יוזמה ומכניס את הידיים לתוך האש".

הקשיים של פוגל בלאומי, גורס בנקאי בכיר בבנק מתחרה, נובעים גם מהאופי המסוגר של בנק לאומי. "אצלנו בבנק כאשר יש פרויקט אז כולם נרתמים לעזור אחד לשני. בלאומי זה לא תמיד קורה, וכשמישהו מנסה לקדם פרויקט הוא צריך להילחם לפעמים גם עם כוחות בתוך הבנק". בלאומי משיבים על כך: "בבנק יש שיתוף פעולה מלא בין החטיבות והמערכים, דבר המתבטא היטב בתוצאות הבנק ובפרסים הרבים שבהם הוא זוכה. שיתוף הפעולה בין החטיבות השונות הוא שיטת פעולה המעוגנת בתהליכי עבודה מסודרים, דבר המתבטא בתוצאות הבנק".

כמעט כל בנקאי בכיר, איש עסקים מוכר, חבר כנסת המעורה בחקיקה הכלכלית או עיתונאי כלכלי בכיר שיישאל על פוגל, יידע לספר לא מעט על האיש. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא שפוגל הספיק במהלך הקריירה שלו להכיר את כל האנשים החשובים לו ולבנק לאומי, ובמקרים רבים גם ליצור עמם קשר טוב. הסיבה השנייה היא שקשה להישאר אדיש ליונה.

את עיקר כוחו צבר יונה בשנים בהן שימש דובר הבנק וראש מערך השיווק והאסטרטגיה שלו. מעטים זוכרים, אבל הוא היה מבין הראשונים, אם לא הראשון, שהכניס פרזנטורים לקמפיינים של בנקים: ירדנה ארזי, גידי גוב ואחרים כיכבו בפרסומות ללאומי עוד הרבה לפני עידן מודי בר און ואסי כהן.

התפקיד חשף את פוגל לראשי ענף הפרסום והעיתונאים הכלכליים בארץ, "הברנז'ה". פוגל ידע לשחות במים האלו כאילו נולד ברמת אביב. למעשה הוא נולד ברחובות, ב-1954, התחנך בישיבה תיכונית וסיים בית ספר בגיל 16, לאחר שקפץ שתי כיתות. הדבר אולי הכי רחוק שיש מהברנז'ה התל אביבית. הוא התחתן ב-1980 ויש לו שתי בנות (15 ו-17.5).

פוגל ידוע בשעות העבודה המטורפות שלו - הוא מגיע למשרד בסביבות 8:00 בבוקר וחוזר הביתה רק ב-21:00-21:30 (מבחינת שעות עבודה הוא בבנק כבר 50 שנה, אומר עליו אחד מעובדיו). למרות זאת, פוגל מצליח גם למצוא זמן ליהנות מהחיים הטובים. הוא עושה ספורט כמה פעמים בשבוע במכון כושר, יוצא לתיאטרון, מבלה הרבה עם חברים, ולא אחת מסיים יום עבודה ב-22:00 בארוחה במסעדה. אוכל זאת אהבה נוספת שלו, והוא שלח את כל מנהלי המרחבים שלו לקורס בישול אצל אייל שני.

בזמנו הפנוי הוא משחק שח באינטרנט. לפוגל אוסף גדול של דיסקים. לאחרונה, אגב, הוא לקח את בנותיו להופעה של ג'ייסון טימברלייק בחו"ל.

כאשר פורסמו הידיעות הראשונות על כך שפוגל מועמד להיות מנכ"ל פז, בענף הבנקאות היה ברור שלא מדובר בספין. שני מנכ"לים של בנקים מתחרים העריכו מיד שהוא יעזוב את התפקיד, והם אכן צדקו. לאחר כמה שבועות הגיעה ההודעה הרשמית, לפיה הנהלת בנק לאומי, בראשותה של מאור, קיבלה את התפטרותו של פוגל ואיחלה לו הצלחה בתפקידו.

פוגל היה אחד משני המועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי הבא. המועמדת שעמדה מולו היא רקפת רוסק-עמינח, ראש החטיבה העסקית. שני המנהלים האמביציוזים מחוברים היטב לגליה מאור (כל אחד בצורה שונה לחלוטין). עם זאת, פוגל תלה את תקוותו בכך שקרנות סרברוס-גבריאל ירכשו בסופו של דבר את השליטה בבנק לאומי, והאמין כי כאשר יהיה לבנק בעל בית, סיכוייו להיבחר למנכ"ל יהיו גבוהים. יש מי שמטיל ספק בכך, אולם ברור שכל עוד לבנק אין בעלים פרטיים מאור נשארת מנכ"לית לאומי, והיא זאת שמכריעה.

לאחר שהקרנות נכשלו בניסיונן לרכוש את גרעין השליטה בבנק, הבין פוגל שייקח עוד זמן רב עד שלבנק לאומי יהיו בעלים, ולפיכך סיכוייו להיות מנכ"ל בקרוב פחתו.

"הוא קרא נכון את התמונה, וכאשר הגיעה מבינו ההצעה לנהל את פז, הוא החליט לקחת אותה", אומר מקורב. פוגל נפגש עם בינו כאשר האחרון ניהל את בנק לאומי בחצי השני של שנות ה-80. ככל הידוע בין השניים שוררת הערכה הדדית.

בברנז'ה הבנקאית יש תמימות דעים שפוגל עשה את המהלך הנכון, מהלך מחויב המציאות. עדיף להיות מנכ"ל פז עכשיו, מאשר מועמד נצחי לתפקיד מנכ"ל לאומי. אבל, אם עד התקרית האחרונה היו עוד מי שהאמינו כי פוגל עשוי לחזור להיות בעתיד מועמד למנכ"ל הבנק, כעת, אומרים בבנק, הסיכויים לכך פחתו באופן משמעותי.

יש לא מעטים הטוענים כי בנק לאומי עשה טעות כאשר איפשר לפוגל ללכת. "גליה מאבדת מישהו חשוב, ואנחנו בבנקים המתחרים עושים מסיבה", אומר בכיר בענף, "בנק לאומי עוד יבכה את העניין, אני לא יודע אם נתנו לו ללכת בטעות, או שזה בגלל שלבנק אין בעלים, או שהפוליטיקה עושה את שלה", הוא אומר.

בלאומי אמנם מצרים על העזיבה, אך רואים בכך גם עדות להצלחה בגידול מנהלים: "יונה פוגל כיהן בשורה ארוכה של תפקידי ניהול בלאומי, ותרם רבות להצלחת הבנק בתחומים רבים. יחד עם זאת, בבנק לאומי יש מסורת של פרגון למנהלים, שבוחרים במה שהם מזהים כהזדמנויות לקידום מקצועי. בזכות התפישה הזו, כיהנו ומכהנים כיום בכירים רבים לשעבר בבנק בתפקידי ניהול בכירים במשק (גיורא עופר, אהוד שפירא, דב קוטלר, דוד גרנות וכו')".

"יונה הוא בנקאי מוצלח, הוא מבין היטב את החומר. כאשר הוא היה אחראי לאסטרטגיה, הבנק לא זיגזג בשפה התקשורתית שלו. אחרי שהוא עזב את התפקיד, הבנק הלך לאיבוד מהבחינה הזאת. רק עכשיו הם התעשתו והביאו לתפקיד את תמר יסעור ממשרד הפרסום פוגל לוין שתהיה כפופה למאור. השבוע ישבתי עם כמה בנקאים, חלקם מלאומי, שאמרו לי שבלאומי מרגישים שזאת אבידה גדולה לבנק", אומר בנקאי בכיר.

בלאומי משיבים כי פוגל הוא אכן בנקאי מאוד מוצלח, ואחד שתרם לבנק הן כראש מערך השיווק והאסטרטגיה הן כראש החטיבה הבנקאית, אך טוענים כי גם תחת ניהולו כראש החטיבה הבנקאית הוא נותר אחראי על השיווק בבנק. "טעות היא לחשוב שפוגל נפרד מתחום השיווק כשמונה לראש החטיבה הבנקאית". רוצים לומר: אם יש לו טענות נגד מערך השיווק, חלקן צריכות להיות מופנות גם כלפי עצמו.

"יונה דיבר עם כולם ויצר לעצמו את התשתית הנכונה. הוא דיבר עם התקשורת, עם חברי הכנסת, עם הרגולטורים ועם ענף הפרסום. הוא היה מקדיש ימים ולילות לפעולות של לובינג בכנסת, לא רק כאשר הזמינו אותו לאיזה דיון ועדה, אלא כל הזמן. אין מי שיעשה את זה כיום בלאומי, ומהבחינה הזאת מדובר על אבידה גדולה", אומר בכיר בבנק.

לשאלה האם רוסק-עמינח "ניצחה" את פוגל עונה בכיר בבנק: "אני לא יודע אם היתה איבה בינו לבין רקפת, אבל אם הוא היה רוצה אני מניח שהוא היה יכול לאכול אותה לארוחת בוקר. אני חושב שהוא בחר לא להתמודד. הוא קרא נכון את המפה, הבין שההמתנה הזאת לא מקרבת אותו לשום מקום, ולכן החליט לעזוב".

העובדה שפוגל עוזב אינה אומרת בהכרח שרוסק-עמינח היא המנכ"לית הבאה של בנק לאומי. היא בהחלט מועמדת מובילה, אבל בבנק נוקבים בעוד כמה שמות (ברוך לדרמן, שמחליף את פוגל, מיקי בר חיים ודני צידון) כמועמדים אפשריים להתמודדות על הירושה של מאור.

"פוגל לא עוזב בגלל כסף. נכון שלאומי אולי לא יכול היה לתת לו הצעה כספית שתשתווה להצעה שהוא יקבל בפז, אבל לדעתי הבנק עשה טעות", אומר בכיר בבנק שעבד אתו. בבנק מזכירים את הכתבה שפורסמה ב-TheMarker לפני כשנה שהציגה מצב לפיו פוגל ורוסק-עמינח נמצאים זה לצד זה במירוץ למנכ"לות. "עצם העובדה שפוגל לא סומן כמועמד יחיד להחליף את גליה כבר לפני כמה שנים זו טעות של גליה. העניין שלו היה צריך להיות סגור. אם היו נוהגים בו אחרת לפני כמה שנים, הוא היה נשאר בבנק. ההליכה שלו עכשיו היא הפסד לבנק", אומר בכיר בבנק המקורב ליונה.

נכון, פוגל יצר לעצמו קשרים שכל איש במשק רק יכול להתקנא בהם. אבל אם היתה עד עכשיו הרגשה שמדובר באיש נטול חסרונות, זאת לא התמונה המלאה, רק שבמקרה של פוגל, הוא מצליח לתמרן את החסרונות לקידום מטרות שונות - של הבנק, של אנשי אמונו וגם של עצמו. יש הטוענים כי הוא אגואיסט. עם זאת, מי שמכיר אותו מקרוב יודע שפוגל נותן לא אחת לבכירים ממנו לקבל את הקרדיט לפעולות שהוא עומד מאחוריהן, כמובן בצפייה שביום הנכון גם הוא ייהנה מפירות ההצלחה.

הוא לא איש תמים או עדין, והוא יודע להתנהל בכוחניות בשעת הצורך. בכיר בלאומי מספר כי הוא אדם שמנסה למתוח את הגבולות. בעולם בנקאי, הכבול במידה רבה על ידי נהלים קשוחים, פוגל הוא איש יצירתי, שלא אחת מזלזל במוסכמות. יש לו יכולת מניפולטיווית נדירה, הוא מצליח להתחבר כמעט לכל אדם ובמקרים רבים גם לרתום אותו לצרכיו או לצרכי הבנק.

"יונה לא איש קל, יש לו דרישות גבוהות והוא פרפקציוניסט", אומר עובד בכיר בבנק, "הוא עובד כל הזמן ולומד, ויש לו ידע בהרבה תחומים. ראיתי אותו בישיבות הנהלה או מציג דברים לדירקטוריון. לא פשוט לתפוס אותו בטעויות, וההתמודדות אתו קשה כי הוא מראה בקיאות גדולה בחומר", הוא מוסיף, "יש לו ראייה גלובלית ויצירתית, והוא משלב בין בנקאות לחדשנות. ראינו את זה למשל כשהוא פתח את הקפה-בנק הראשון ברעננה, או שהוביל את פתיחת לאומי קארד", אומר בכיר אחר בבנק.

"יונה הוא איש מאוד חכם, ומאור היתה מתייעצת אתו לעתים קרובות. היא נהנתה מקשריו הרבים ומכישוריו הפוליטיים, גם מחוץ לארגון - מהקשר שלו עם עיתונאים, עם לוביסטים ומהיכולות הבינאישיות שלו. הוא איש של אנשים שיודע להפעיל אנשים. יש לו יכולות פסיכולוגיות, שאני לא יודע אם הוא רכש אותן או שהן מולדות, אבל הוא יודע לעשות את זה היטב", אומר בכיר בבנק.

כבר לפני שנה היו טענות על כך שחתול שחור עבר בין פוגל לבין מאור. בבנק דאגו להכחיש את הדברים ולהציג חזית אחידה ומאושרת, אולם היה ברור כי משהו קורה בתוך לאומי המסוגר. עכשיו למרות הלכלוך שמתחיל לצאת החוצה, פוגל יבקש להשאיר את המחלוקות מאחוריו ולהתמקד בעשייה.

גיל: 53

מצב משפחתי: נשוי+2

מגורים: רמת השרון

תפקידים קודמים: דובר בנק לאומי, ראש מחלקת השיווק והאסטרטגיה, ראש החטיבה הבנקאית

עוד משהו: חובב אוכל. אירגן למנהלי הבנק סדנת בישול
---------------------------

1970: סיים ישיבה תיכונית בגיל 16, לאחר שהוקפץ שתי כיתות

1981: מתחיל לעבוד בבנק לאומי כיועץ ארגוני

1987: ממונה לראש ראש מחלקת השיווק והאסטרטגיה בבנק

2004: ממונה לראש החטיבה העסקית בבנק

2007: עובר לנהל את חברת פז