מאת אשר יובל
בשנים שלושה הבזקים נוראים אשר נמשכו אל תוך שעות ורגעים של צמרמורת ואימה שינו האותיות המפורסמות WTC את משמעותן מ-World Trade Center ל-Worst Terror Catastrophe.
שלושה ימים לאחר מכן (מועד כתיבת שורות אלה) נראה לנו שהעולם כפי שהורגלנו לחיות ולפעול בתוכו, שוב לא יהיה אותו הדבר. הכל, הכלכלה, החברה, חירות הפרט, המשטר בו אנו חיים וגם ... הטכנולוגיה, ישתנו מכאן ואילך ובאופן משמעותי - אם חפצי חיים אנו.
הקטר הראשי של החיים המודרניים, הטכנולוגיה, וחוד החנית שלו, ההיי-טק, הלכו יד ביד עם התפתחות תרבותית אנושית וחברתית. תרבות שהאמינה בפתיחות, בחירות הפרט וצנעתו, במדינה ומשטר נאורים, במידע חופשי וכו'. עד שבאה יד חשוכה ואלימה, מנווטת ע"י מוח מעוות ואטום, וניצלה ברגל גסה את אותה טכנולוגיה ואת התרבות והפתיחות המלווים אותה.
בל נשלה את עצמנו. יש כאן מלחמת מוחות אדירה בין הטכנולוגיה לטרור. מי יכה את מי, ידו של מי תהיה, בסופו של דבר, על העליונה! האם האדם התרבותי ישכיל לגייס את הטכנולוגיה לצידו, או שמא, כל התפתחות וחידוש ילווו מיד במהלך נגדי של ניצול לרעה של אותה טכנולוגיה ולהפיכתה על יוצרה?
לא צריך להרחיק לכת בדוגמאות ובאסונות קיצוניים דוגמת זה שאירע בניו יורק. מזה מספר שנים מלווה אותנו "טרדה קטנה ומעצבנת" של מכת הווירוסים ברשת האינטרנט ואף אחד לא חשב שזה דבר רציני. פאר הטכנולוגיה המודרנית, סמל העולם המערבי ופתיחותו, זו שצריכה לזעזע משטרים וללמד בינה את הדור הצעיר, חשופה לכל סטודנט ומתכנת המחפש לו אתגר איך "להפיל את הרשת".
בין עולם מאובטח לעינו של האח הגדול
אז מה עושים? מה התשובה של ה"עולם החופשי"?
האתגר לתרבות המערב ולטכנולוגיה המלווה אותו הוא כפול.
1. בניית מערכות "סגורות" שיכולות להגן על עצמן. מערכות חיישניות המזהות את מי שמשתמש בהן בכל רגע נתון. מערכות שבהן המושג ממשק אדם = מכונה (Man Machine Interaction) מקבל משמעות רחבה בהרבה ושונה באופן מהותי ממשמעותו הנוכחית. לא רק מערכת "ידידותית למשתמש", אלא גם כזו המזהה מיהו "משתמש ידידותי" ויודעת איך להתנהג מול "משתמש עוין".
2. טכנולוגיה שכל כולה מיועדת למלחמה בטרור. פה לא מדובר במערכת שמגינה על עצמה ומזהה את מי שמשתמש בה, אלא במערכת אקטיווית שנלחמת הטרור "לכתחילה". זוהי מערכת ייעודית אשר אוספת מידע באופן שוטף ומאתרת כל גורם ש"מתנהג בצורה חשודה" ומציעה לגוף הבקרה פעולה מתאימה. החל מאימות ואזהרה, דרך נטרול ובידוד וכלה, אם זה לא מספיק, בחיסול ממש.
מהלך זה ייתן, לפי דעתי, דחיפה חדשה ורצינית לעולם ההיי-טק מכיוון חדש/ישן וייתכן שיוציא את הענף מן המיתון. אלא שזה לא יתחיל וייגמר רק בצד הטכנולוגי. על מנת להצליח, מהלך זה חייב להיות מלווה גם בשינוי ערכים ותרבות, בוויתור על חלק מחירויות הפרט, ודאי על חלקים מצנעת הפרט.
וגם בשינויי תפיסה של הרשות המחוקקת והשופטת. רשות הרבים מול רשות היחיד. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מול "טובת הכלל".
כמו בעבר, כך גם בעתיד: הטכנולוגיה והתרבות יהיו משולבים ויתפתחו זה לצד זה. אלא שהפעם בכיוון קצת שונה. יותר ויותר יתחוור לנו שיש מחיר לטכנולוגיה ולחיי רווחה מאובטחים (עד כמה שניתן).
המחיר הוא שינוי בערכי היסוד של ה"עולם החופשי". לא עוד כניסה בלתי מוגבלת למערכות מורכבות ופגיעות ללא שום בקרה או צורך בהזדהות. נצטרך להשקיע הרבה מחשבה ואמצעים על מנת להגיע לאיזון הנכון בין עולם מאובטח בו אסונות דוגמת זה שאירע בניו יורק בספטמבר 2001 לא יישנו, ובין הסיוט "האח הגדול" של ג'ורג אורוול אשר הפוקח עין עליך בכל עת.
אם הטכנולוגיה תמצא את האיזון, מה טוב. ובכל מקום שהיא לא תמצא - תצטרך המערכת התרבותית חברתית משפטית שלנו לקבל החלטות כואבות.
אשר יובל, יו"ר ומנהל פיתוח מוצרים במתודה מחשבים.
טנ"ט טכנולוגיה נגד טרור
קוראים כותבים
16.9.2001 / 14:56