לאחר כמעט שנתיים בתפקיד, השר לענייני גמלאים רפי איתן מתקשה להצביע על הישגים של ממש. ייתכן שההחלטה המשמעותית ביותר שקיבל היתה מכת החסד שהעניק לפארסה של הפרטת בנק לאומי. קבוצת סרברוס, שהתמודדה על הרכישה, התקשתה לעמוד בהתחייבויותיה, ולאחר כמה דחיות הועברה ההכרעה לשר האוצר אברהם הירשזון. עקב החקירה נגדו נמנע הירשזון מהטיפול בעניין, וראש הממשלה אהוד אולמרט החליט להטיל על איתן את ההכרעה.
איתן למד את החומר במהירות, עמד יפה בלחצים והחליט להפסיק את ההתקשרות עם סרברוס. ראיה לכך שאיתן קיבל את ההחלטה הנכונה היא העובדה שהקרן לא טרחה להשתמש בזכותה לפנות לבג"ץ כדי לערער על ההחלטה. "זו היתה משימה אד-הוק: היו לי תשעה ימים לקבל את ההחלטה וצללתי לתוך החומר. השיקול שלי היה פשוט: היה הסכם עם החברה, והסכמים צריך לכבד. לא היו עלי שום לחצים. היו הרבה שביקשו להיפגש אתי, אבל סירבתי. נפגשתי רק עם אנשי מקצוע, וכמובן שמעתי את בעלי הדבר. אילו הארכתי את האופציה, כפי שסרברוס ביקשה, הייתי חושף את המדינה לשורה של תביעות משפטיות שהיו תוקעות את ההפרטה לשלוש-ארבע שנים נוספות. להגיע להחלטה מורכבת כל כך בפרק זמן קצר זה אתגר שאני אוהב", הוא אומר.
אבל איתן לא נבחר כדי למלא את מקומו של שר חשוד, וגם לא כדי לשבת בוועדת השרים לענייני ביטחון. הוא התמודד בבחירות כדי להיטיב את מצבם של הגמלאים והקשישים בישראל. ההישג האלקטורלי הדרמטי שנחל, שבעה מושבים בכנסת, הושג במידה רבה בזכות הצבעת מחאה של אזרחים, חלקם הגדול צעירים, שמאסו במפלגות הוותיקות ובעסקנות הפוליטית הבוטה של הכנסת האחרונה.
ההישג האלקטוראלי לצד הצרכים הקואליציוניים חייבו את אולמרט לצרף את איתן ומפלגתו לקואליציה. המחיר היה נמוך יחסית: הקמת משרד לענייני גמלאים שאיתן יעמוד בראשו, ומשרד הבריאות עבור שותפו יעקב בן-יזרי.
גם חבריו של איתן במפלגה אינם זוכים לציונים גבוהים. בן-יזרי הוא שר בריאות שנוי במחלוקת, ולדעת מבקריו - אחד השרים הגרועים שכיהנו במשרד. נציג בכיר אחר של המפלגה, יו"ר ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת משה שרוני, סופג לא פעם ביקורת קשה על אופן ניהול הישיבות.
לא מורגשים
משרדו של איתן כמעט לא מורגש בחיים הציבוריים והפוליטיים. ההישג העיקרי של האוכלוסייה שהוא מתיימר לייצג היה הגדלת התמיכות לניצולי השואה, שחלקם חיים בתנאים מחפירים. ואולם, תוספת התקציב הושגה בהפגנת מחאה אנטי ממסדית, מבלי שמפלגת הגמלאים ונציגיה בממשלה ובכנסת זכו לקרדיט על כך.
במשרד הגמלאים מרמזים על תמיכה חשאית והנחיית המאבק מאחורי הקלעים, בדרך דומה לזו שבה ארגוני ביון מתסיסים מפגינים במדינות אחרות. איתן, לשעבר בכיר בקהילת המודיעין הישראלית, מעדיף לחייך ולשתוק.
"המשרד לענייני גמלאים הוא הגרעין שלשמו עזבתי את עסקי והתגייסתי לפוליטיקה", הוא אומר. "בלי המשרד קשה מאוד היה לקדם את הנושאים האלה. לקחתי את הזמן ובדקתי מה עושים בנושא זה בארצות אחרות. בכל מדינות המערב, פרט לאוסטרליה, אין משרד דומה לזה שהקמנו. זה אומר עלינו דבר חיובי מאוד. המטרה שלנו היא ליצור מסגרות לגמלאים שיישארו לאורך זמן".
מה בעצם עשית מאז מונית?
"התחלנו בתהליך גורף של בדיקת התקנים והחוקים בנושאים הקשורים בגמלאים. מדובר, בין היתר, בתנאי האשפוז בבתי אבות, מערכות החירום בערים, האפשרות להתלונן על שירותים ודברים נוספים. אנחנו כבר במחצית הדרך להשלמה. לצערי במדינת ישראל הכל לוקח הרבה זמן, וכשמדובר באוכלוסייה המבוגרת, יותר מדי זמן".
יותר משנה בתפקיד ואתם עדיין אוספים נתונים?
"מיסדנו מערכת פניות לציבור. המערכת כבר התחילה לפעול בנושא ניצולי השואה, שם בנינו מסד נתונים שמתעדכן ולפיו ניתן למפות את הבעיות ואת האמצעים שננקטו כדי לטפל בהן בזמן אמת. עד עכשיו הדברים נעשו ידנית, ללא תיעוד, והתחלקו בין כמה משרדי ממשלה.
"יש פיגור אדיר במתן מענה לשאלות, גם כאשר יש מענה טוב. אנחנו מקימים מערכת של רפרנטים לענייני גמלאים בכל במשרדים הממשלתיים הרלוונטיים כדי לתת מענה בזמן קצר. אנחנו מקימים מרכזי מתנדבים בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי ובקרוב יגויסו לטובת העניין גם בנות במסגרת שירות לאומי".
גם במשרד הבריאות, שבו קל יותר להזיז דברים, לא מורגשת השפעתם של הגמלאים. השר בן-יזרי אף הדהים את הנהלת המשרד, כשהסכים ללא ויכוח לקיצוצים שדרש משרד האוצר.
הוויתורים של בן-יזרי עשויים לדרדר את השירותים שכל כך חשובים לבוחרים שלכם.
"לצערי, נעשו בתחום שלו ויתורים גדולים מדי מול דרישות של משרד האוצר. אחר כך, בשקט, הצלחנו לגרום להם לסגת מדרישות בתחומים אחדים. אני מקווה שגם בתחום הבריאות נצליח".
איך הוא הסביר לך את הכניעה ללא תנאי?
"אני לא נכנס לשיקולים של בן-יזרי מכיוון שאני סומך עליו. למה אני צריך להיכנס לזה? יש לי מספיק עבודה במשרד שלי".
אבל אתה ראש המפלגה. הבוחרים רואים אותך כמי שהתחייב כלפיהם.
"אני לא נותן על הראש לאף אחד ובטח לא לחברי המפלגה שלי. זה לא האופי שלי. בן-יזרי הוא שר עצמאי ויש לו העוזרים והיועצים שלו. אני לא מתערב אצלו והוא לא מתערב אצלי, בדיוק כפי שאיני מתערב בעבודה של שרוני כיו"ר ועדת הרווחה והבריאות. כל אחד עושה את שלו, ואחרי שהוא עושה את שלו אני מנסה לשנות בדרכי - ובדרך כלל אני מצליח", הוא מוסיף בחיוך רחב.
הקפאת מספר המיטות בבתי החולים נותרה בעינה. הקשישים יהיו הסובלים העיקריים.
"2008 עומדת להיות שנה קשה מאוד מבחינה תקציבית. ב-2009 יוקל במקצת הלחץ. אני מעריך שעד אז נוכל להחזיר לתקציב הבריאות את הסעיפים שבן-יזרי נאלץ לוותר עליהם, כמו המיטות בבתי החולים. הבעיה העיקרית היא לא תפקודו של שר כזה או אחר. הבעיה היא שגם מהרגע שהוחלט על אישור תקציב מסוים, הדרך למימוש ההחלטה ארוכה מאוד והיא עוברת שבעה מדורי גיהנום".
תומך בפרובוקציות
"הצורה שבה משרד האוצר עובד מדהימה אותי כל פעם מחדש", מתלונן איתן. "הייתי עובד ציבור במשך למעלה מ-40 שנה, מהפלמ"ח ב-1944 ועד הלשכה לקשרי מדע ב-1986, ובעשרים השנים שחלפו מאז פרשתי דבר לא השתנה. המערכת הפוליטית הביאה על עצמה את המצב הבלתי אפשרי הזה: ביוזמות פרלמנטריות פרועות וחסרות אחריות, הזרמות כספים פוליטיות, מינויים פוליטיים ושחיתות. אלה גרמו לסבך חוקים המחייב את השרים לעבוד כשהם קשורים בטבורם לבקרה של משרד האוצר. כל זה לא היה בעבר. שר האוצר לא היה מפריע, וכשהחלטה התקבלה היא בוצעה בתוך ימים אחדים".
כיצד זה מתבטא בשטח?
"קחו דוגמה: אני צריך היום סיוע במשרד בנושאים רפואיים. יש שני מומחים מובילים ושניהם מתאימים לתפקיד. הוסבר לי שאני לא יכול לבחור את האיש הנכון ללא מכרז. עכשיו אני צריך לחכות כמה שבועות עד שינוסח המכרז, ואז עוד 60 יום עד שיתקבלו הצעות. רק אז תתכנס ועדה שתדרג את המועמדים, והנה, חצי שנה עברה לריק. בסוף עוד עלול להיבחר מועמד שאינו מהשורה הראשונה, אבל הוא מילא תנאים מסוימים שהיו במכרז. זה פשוט אסון".
מה אתה יכול לעשות בעניין?
"אני מנסה לשנות את החוקים. אם אני שר, צריך שיסמכו עלי. הרי לא כולם גנבים. אני מעריך שיש בערך 5% מושחתים מקרב הנבחרים ועובדי השירות הציבורי. זו לא סיבה להעניש 95% ואת הציבור כולו. בסופו של דבר אנחנו עם ככל העמים, וככל שמחוקקים יותר חוקים נפתח פתח גדול יותר לשחיתות. צריך לפשט את המערכת ואז לא יהיה מקום לקיצורי דרך בלתי כשרים".
כיצד החקיקה הזו נוגעת לחיים הפרטיים של האזרח?
"יש לי מגרש באפקה שקניתי בשנות ה-60 ובניתי עליו בית. הוא עלה לי אז שישה חודשי משכורת. שש שנים עמד המגרש ריק עד שקיבלתי את האישורים לבנות עליו. בשנה שעברה רציתי לעשות בו שיפוצים ולבנות חדר על הגג. הייתי צריך לחכות שלוש שנים לרישיון לבניית החדר, למרות שהחדר היה חלק מהתוכנית המקורית של הבית. אמרו לי שהייתי טיפש והייתי צריך לקחת מאכער שהיה מסדר לי את הרישיון בתוך 21 יום. וזה בדיוק מה שקורה לי במשרד: את המוקד לפניות הציבור אישרנו תקציבית עוד בתקציב השנה שעברה, ועד היום לא יצא אפילו מכרז להקמתו. למה זה צריך להיות כל כך קשה?"
עיניך הרואות: לא הצלחת לשנות כלום.
"בלי מפלגת גמלאים, האפליה וההזנחה של הקשישים יימשכו. אתנו יש סבירות רבה יותר שהמצב יתוקן. אני לא יכול לומר אם זה ייקח שנה אחת או שש שנים. הרי בלי משברים שום דבר לא נפתר כאן. הנה, במשרד שלי עובדים על נושא ניצולי השואה מהחודש הראשון בו נכנסתי למשרד, אבל רק מצעד ניצולים במדי אסירים ופרובוקציות נוספות הניעו את הטיפול".
אתה תומך בפרובוקציות?
"המערכת בישראל בנויה כך שבלי לחץ לא משיגים תוצאה".
מה צריך לשנות כדי שהשלטון יחזור לתפקד?
"צריך לקדם חוקה שתאפשר לממשלה למשול בשקט ארבע שנים. בקדנציות קצרות כל כך אי אפשר לעשות כלום. אני אדם בעל זיכרון טוב ותפישה מהירה, ובכל זאת גם לי לוקח זמן ללמוד נושא מסוים ברמת המורכבות הנדרשת משר בממשלה.
"צריך לשנות את החוק כך שתוחזר העצמאות למשרדי הממשלה. כששר מקבל תקציב הוא חייב לעמוד בו ולא צריך לרוץ ולבקש אישור מחדש על כל הוצאה במסגרת התקציב. אפשר להכניס מנגנוני ביקורת, אבל אסור שמשרד האוצר ישים מקלות בגלגלים. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הבטחנו לארגון ניצולי השואה מיליון שקל, סכום שאושר עוד בתקציב 2004. עד היום שקל אחד לא הגיע לארגונים".
נראה שהציבור לא מבין את ההסברים האלה. על פי הסקרים אתם עשויים להיעלם בבחירות הקרובות.
"בקדנציה הבאה יהיו לנו עשרה מנדטים, או לפחות שבעה כמו בבחירות האחרונות. רוב הסקרים שעושים לפני הבחירות אינם מגיעים בכלל לאוכלוסייה שאנחנו מייצגים, ולכן היתה בבחירות האחרונות הפתעה גדולה. אנחנו מייצרים מערכת של מענה פרטני ולכן אין סיכוי שנאכזב מישהו מאלה ששלחו אותנו לכנסת בפעם הראשונה. אם נדע להביא את האוכלוסייה שלנו לקלפי, נהיה בכנסת הבאה בגדול. אני אישית מתכנן פעילות פוליטית עד גיל 90 - כמו שמעון פרס. אם לא נזכה בבחירות לא אפסיד מזה אישית. המדינה תפסיד".
הסיכוי היחיד להגדלה משמעותית של תקציבי הרווחה קשור בקיצוץ תקציב הביטחון. אבל במקביל לתפקידו כשר לענייני גמלאים, איתן יושב גם בקבינט הביטחוני. גם עברו הביטחוני העשיר מכתיב במידה רבה את התייחסותו לסוגיות אלו.
אתה לא חש בניגוד עניינים?
"אני מעורב לחלוטין בנושאי הביטחון ואומר את דעתי בקבינט הביטחוני. לעתים יש לי ויכוחים קשים בנושא התקציבים הבאים על חשבון תקציבי הרווחה ונושא הגמלאים. אני יודע שכל מיליארד שקל שאני לוקח לקידום נושא הגמלאים יכולים לסייע מאוד לביטחון, ולכן ההתלבטות קשה מאוד. תמיד יש מקום ליישום חלקי של החלטות בהתאם לאילוצים".
במסגרת פעילותך להשבת הרכוש היהודי באירופה מינית את דוד אדמון לאתר את הרכוש בהונגריה. הקריירה שלו כשגריר באותה מדינה לא היתה מפוארת.
"משנים של עבודת מודיעין למדתי שבכל תפקיד יש לשים את האדם המתאים ביותר בנסיבות העניין והזמן. הצעתי למנות את אדמון מכיוון שראיתי שהאיש חי בהונגריה כמו דג במים, מכיר את כולם ויוכל להביא לנו את התועלת הרבה ביותר בזמן הקצר ביותר. לא הכרתי אותו קודם, והשיקול היחיד שעמד לנגד עיני היה מקצועי".
רפי איתן
גיל: 81
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: תל אביב
השכלה: לימודי כלכלה ב-London School of Economics (ללא תואר)
תפקיד נוכחי: השר לענייני גמלאים, ראש סיעת גיל בכנסת
תפקידים קודמים: יו"ר כימיקלים לישראל, ראש הלשכה לקשרי מידע של משרד הביטחון, ראש המטה ללוחמה בטרור
5 תכונות /רפי איתן
1946 משתתף במבצע ליל הגשרים
1960 מפקד על המבצע לתפיסת אדולף אייכמן
1985 בעקבות פרשת פולארד, שבה מילא איתן תפקיד מפתח, נאלץ לפרוש מתפקידיו הביטחוניים ומונה ליו"ר כימיקלים לישראל, שאז עוד היתה חברה ממשלתית
1991 פורש מתפקידיו הציבוריים ופונה לעסקים פרטיים
2006 מוביל את מפלגת הגמלאים בבחירות לכנסת ה-17
רפי איתן: להגיע להחלטה מורכבת תוך פרק זמן קצר - זה אתגר שאני אוהב
הדר חורש
12.9.2007 / 9:20