"כששואלים אותי 'מה השגתם בנמל תל אביב?', אני משיב '1,000 מקומות עבודה'. אבל כאן, בנמל יפו, זה לא יספיק. מדובר בנמל הדיג השני בגודלו בישראל, אחרי הקישון, עם מסורת של אלפי שנים - וזהו קסמו. זה לא דומה לנמל תל אביב", אומר רן וולף בראיון ל-TheMarker.
וולף, שסיים לפני כחצי שנה את פיתוחו של מתחם נמל תל אביב ומיד הוזעק לשחזר את ההצלחה בנמל יפו, מספר איך הצליח לגייס את הדייגים לעבודות הפיתוח ולרתום את הכנסיות לפרויקט - וכיצד המתחם המוזנח והמתפורר ייהפך תוך כמה שנים ללהיט נדל"ני המשלב מגורים, מלונאות ו-20 אלף מ"ר למסחר.
קצת היסטוריה. בשנת 1933 החליטו הבריטים להרחיב את נמל יפו העותמאני, כדי שישמש נמל הסחורות הראשי של ישראל. במבצע טכנולוגי אדיר הושלמה תוך שלוש שנים הקמה של נמל מים רדודים, עתיר שטחי אחסנה, ומעגנת סירות המוגנת כל ימי השנה. ואולם המרד הערבי הגדול (1936-1939) קטע את הפעילות בנמל המחודש. נמל תל אביב שנפתח בשנת 1938 תפס את מקומו כנמל ראשי. עם השלמת בנייתם של נמלי המים העמוקים בחיפה ובאשדוד הופסקה בהדרגה גם הפעילות בנמל תל אביב.
מ-1948, עיקר הפעילות בנמל יפו היא לדיג ואחסנה, כשב-1965 נהפך למעשה למעגן ליאכטות ולסירות דייגים. עם השנים מחסנים בו הושכרו למסעדות - והנמל התמלא חיים. אבל בסוף שנות ה-90 התקבלה במשרד האוצר החלטה לפנות את הנמל לקראת הפרטתו - ובכך בא הקץ לפריחתו הזמנית.
מאז, במשך כעשור, נוקט מינהל מקרקעי ישראל מדיניות של "ייבוש" הנמל בשל סכסוך על התמורה שעיריית תל אביב צריכה להעביר לו. רק לאחר מאבק עיקש וממושך שניהלו גופים ציבוריים, בשיתוף דייגי הנמל, פועלת העירייה להשגת השליטה בנמל. בעסקת חילופי שטחים עם המינהל שנחתמה בתחילת השנה, ואשר זכתה לתהודה רבה, סוכם כי המינהל יעביר לידי העירייה את שטחי הנמל, בשני שלבים, תמורת קרקעות חלופיות בשווי מיליוני דולרים, עסקה ש"זכתה" להופיע גם בדו"חות מבקר המדינה אשתקד (בין השאר בשל מעורבותו הפסולה לכאורה של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל דאז, אהוד אולמרט).
"דו"ח המבקר לא התייחס למה שקרה כאן בעשר השנים האחרונות", מעיר וולף, "עשור שבו קפאה כל הפעילות בנמל".
ג’ונגל של נמל
שבע שנים חלפו מאז הסתובב וולף במסדרונות עיריית ירושלים כראש האופוזיציה העירונית. בן 26, בסנדלים, ג'ינס וטי-שרט, "קלאבר" ירושלמי יליד קטמון, בעל ותק של חמש שנים במועדון הלילה האומן 17, שמצא עצמו לפתע בנעליו של ראש סיעתו, ארנון יקותיאלי המנוח, ממרר את חייו של ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, באין-ספור שאילתות, התנגדויות ועתירות לבג"ץ.
שנתיים סוערות עברו על וולף בעיריית ירושלים, עד שאמנון ליפקין-שחק שלף אותו ללוותו במערכת הבחירות הארצית, והביא אותו עמו אל משרדי התחבורה והתיירות. חודשים חלפו ו-וולף מצא עצמו בתפקיד סמנכ"ל חברת הניהול של נמל תל אביב, לצדה של המנכ"לית אורנה אנג'ל, שהופקדה על פרויקט בהיקף 60 מיליון שקל - הסבת נמל תל אביב למתחם בילוי, תרבות ופנאי משגשג. בשנה שעברה הושלם פיתוח הנמל. התפוסה בו מלאה וההכנסות טיפסו ל-24 מיליון שקל - 17.5 מיליון שקל מתוכם מדמי שכירות, שמגיעים עד ל-50 דולר למ"ר.
פעלתנותו לא נעלמה מעיני מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו, שרון קרן, שהציע לוולף להגיש מועמדות לתפקיד מנכ"ל נמל יפו, ערב הכרזתו כפרויקט שיקום עירוני בעדיפות עליונה. וולף, שכבר הכיר בכוח הטמון בניסיונו, בדיוק סיים לימודי תכנון ערים בטכניון. הוא הקים חברת ניהול, הגיש מועמדות כמנהל, זכה, וכיום הוא מועסק כמנכ"ל חיצוני של נמל יפו ושל פרויקט מתחם התחנה בנווה צדק (מנשיה).
עיריית תל אביב הפקידה בידיו למעשה את עתידם שני הפרויקטים הגדולים בדרום שטח שיפוטה. "בעירייה החליטו שיפו לא תהיה חצר אחורית", מדגיש וולף. "רון חולדאי בא לכאן פעמיים בשבוע לביקור שקט, בלי להודיע, והוא בקיא מאוד בפרטים. זהו פרויקט דגל מבחינתו".
בתחילת השנה נכנס וולף לתפקידו, שכר את שירותי האדריכלים איתן עדן ורמי גיל, ויצא לפרסום מהיר של המכרזים לעבודות הפיתוח אשר תכליתן הפיכת הנמל למוקד בילוי ותרבות אזורי - תוך שימור פעילות הדיג המסורתית והמשגשגת (ראו מסגרת). ואולם הסוגיות האדריכליות, למד מהר, הן רק שלב מתקדם בבעיות העומדות לקראת ביצוע המשימה שהוטלה עליו.
"כשהגעתי מצאתי ג'ונגל של ממש", מספר וולף. "140 כלי שיט במעגנה, מחציתם של דייגים והשאר יאכטות. הכנסות זעומות. רק 1.2 מיליון שקל בשנה מאירועים ומדמי עגינה - שרק חלק מהמשתמשים שילמו. אתה עומד בכנס מול 60 דייגים, ומודיע להם שלא חונים יותר בחוץ ומתחילים לשלם דמי עגינה. זה לא פשוט".
נמל דו-לשוני
אז איך מתחילים?
"הצעד הראשון שעשיתי היה להחליף את השלטים בנמל, מעברית לעברית וערבית. הדברים הקטנים האלה הם שנותנים תחושת שייכות. אנשים חוששים משינויים, וביפו עוד יותר, כי תושבי המקום לא רוו נחת מהממסד. היפואים תמיד מרגישים שפועלים להם מאחורי הגב. הבהרנו להם שאין יותר שפנים בכובע ואין הפתעות. לקחנו מכולה ישנה, צבענו אותה, ותלינו עליה את תוכניות הבינוי בשתי השפות, כשהמשרד שלי פתוח תמיד בפני כולם.
"זו קבוצה שדפקו אותה במשך שנים, כשאף אחד לא ממש סופר אותם. יצרנו שיתוף פעולה מאוד הדוק עם הדייגים; התחלנו בפינוי המחסנים מחזית הנמל תמורת שטחים מוסדרים חלופיים בעומק המעגנה, והתחלנו להסדיר את סוגיית התשלומים - ובתמורה התחלנו גם להשקיע במעגנה".
איך מגייסים את הדייגים לצעדים מרחיקי לכת שכאלה?
"אני מדבר איתם בגובה העיניים, לא מסדר בשלשות. אני חבר של רובם, יושב איתם לאכול חומוס, משחק שש-בש - אבל בישיבות צועק. כשהאינטרס משותף, הרבה יותר קל. הם הבינו לאט-לאט כי באנו לעשות רק טוב, ולצד המקלות יש גם גזרים.
"התחלנו בשינוי תדמית ובחשיפת הנמל לציבור. הסדרנו פעילויות עם מועדוני שיט, אירגנו ערב ג'ז, דגים ובירה, תוך הדגשה כי הדייגים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו. כיום אני משמש כתובת גם לבעיות רווחה פרטניות של הדייגים".
ואיך מתקדמות העבודות?
"אנו זוכים לשיתוף פעולה מדהים, ללא משפטים וללא עיכובים. עבודות התשתית החלו לפני כחודשיים, וכבר בשבוע שעבר סיימנו את הפינויים - והכל בזכות הדייגים. רואים עשייה. המראה בבוקר הוא לא המראה שבערב. שיקום האנגר 1 יתחיל באוקטובר ויסתיים בנובמבר 2008. מגרש החנייה והחיבור לטיילת הרברט סמואל יהיו מוכנים תוך כחצי שנה".
תרבות כמנוף כלכלי
מינהלת נמל יפו מאוישת בידי חמישה אנשים וחצי: שלושה עובדי מינהלה ותיקים העוסקים בפן הימי, מזכירה, מנהלת אירועים ופרויקטים (בחצי משרה) וקב"ט המשמש גם מנהל התפעול (קובי אבורמד). "זו סיירת", מתגאה וולף." יהודים, נוצרים ומוסלמים, דייגים ויאכטיונרים, עשירי יפו ותושבי שכונת עג'מי; כדי לעבוד כאן צריך להיות סופר אינטליגנטי ורגיש".
הסוגיה החברתית נהפכת לרגישה יותר לנוכח ההשלכות של פרויקטי הפיתוח ביפו, אשר הביאו באחרונה לנסיקה במחירי הנדל"ן ולניצני התמרמרות מצד התושבים השורשיים של העיר. אלה נאלצים לראות כיצד משתלטים בעלי ההון על מחוזות ילדותם.
כיצד אתה מתמודד עם החשש המקומי מפני פלישת המיליונרים?
"אחת המשימות שלנו היא לשמור על המקום כיפואי. יש פה קסם. 5,000 שנות היסטוריה. הרעיון הוא שכולם ירגישו שהאתר שייך להם, ולכן ענף הדיג מקבל יחס מיוחד כמדיניות".
אבל מצד שני אתה עומד לשווק כאן מלון בוטיק יוקרתי.
"אני לא חושב שזה סותר. אלה דברים משלימים. המקום הולך להיות רווחי, ליצור הרבה מקומות תעסוקה לתושבי יפו. אבל זה רק חלק מהמטרה הכוללת. אנו הולכים להקים חנות מוסדרת לממכר דגים כצעד ראשון בדרך לשוק דייגים. במקביל, אנו דוחפים להפיכת המקום למרכז תרבות ואמנות, מזמינים תערוכות ומארחים אמנים.
"מהניסיון שלי, תרבות היא מנוף כלכלי ומביאה גם להסכמה חברתית סביב פרויקטים. כך לא מרגישים שפרויקט חדש הוא נטע זר. התושבים הם חלק בלתי נפרד מהפרויקט הזה. זה ייצור שקט ויהפוך את המקום לנכון יותר".
האם ייפתחו במתחם גם מועדוני לילה ופאבים?
"לא! לא מועדוני לילה ולא אולמות אירועים. בראייה מתחמית זה לא נכון. אני בא מהעולם הזה, ויודע שלדפוק את הראש אפשר גם באזור תעשייה. אולמות אירועים יוצרים פקקים, הצ'ק מגיע לבעל השמחה, ואחרי חצות אין כלום. לא משאירים כסף ולא מפתחים את הסביבה".
נמל יפו - לא רק היסטוריה
נמל יפו כולל מעגנה ימית בשטח של כ-42 דונם ושטח יבשתי, הכולל מחסנים ושטחים פתוחים המשתרעים על כ-63.3 דונם. הנמל גובל בדרום במדרון יפו ("הר הזבל"), שעתיד ליהפך לפארק חופי בהשקעה של כ-40 מיליון שקל, ומצפון בטיילת הרברט סמואל. אורך הרציף בנמל כ-800 מטר (ארוך במעט מזה שבנמל ת"א).
פרויקט השיקום של נמל יפו החל עם הריסת ההאנגרים הדרומיים, שבמקומם מוקם חניון ל-700 כלי רכב, שהמבקרים במתחם יוכלו לחנות בו בלא תשלום. במקביל, החלו העבודות להחייאת המספנה ויושקעו 20 מיליון שקל בשיקום הנדסי של הרציף ובהנגשתו להולכי רגל. בשלב הבא, באוקטובר, יתחילו עבודות השימור של האנגר 1 - 30 מיליון שקל יושקעו בהפיכתו למתחם תרבות, הסעדה, תיירות ומסחר.
במבנה המרשים מול ההאנגר ייפתח בסוף השנה תיאטרון "נא לגעת" בחסות עמותת החרשים-עיוורים, החוכרת את המתחם מהכנסייה היוונית, ותשולב בו "מסעדת חושך" ובית קפה. דרומית לו ממוקם מגרש 31 (מבנה ג') שישווק בעוד כשנה ויכלול 3 קומות חנייה, קומת מסחר ו-3 קומות מגורים. בשורת המבנים שבהמשך כבר פועלים מועדוני שיט, גלריות, ובתי מלאכה זעירים.
למבנה של הנהלת הנמל כבר קיימת תב"ע למלונאות (3,000 מ"ר), ובחודשים הקרובים המינהל אמור לפרסם מכרז להחכרתו (תוך בדיקת האפשרות להגדילו ב-2,000 מ"ר). האנגר 2 הסמוך, שמשתרע על 11 אלף מ"ר, משמש כיום לאירוח תערוכות ואמורות להתבצע בו תוך כשנתיים עבודות שימור בהשקעה של כ-50 מיליון שקל. לגבי האנגר 3 (הדרומי) עדיין מתנהל מו"מ בין העירייה למינהל.
תעודת זהות
גיל: 33
מגורים: תל אביב
מצב משפחתי: נשוי לשלי (מעצבת תעשייתית) השכלה: תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה; תואר שני בתכנון ערים ואזורים (טכניון)
עוד משהו: היה פעיל בסצינת המועדונים הירושלמית מגיל 14; יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים בגיל 26
רן וולף: "כששואלים אותי 'מה השגתם בנמל תל אביב?' אני משיב '1,000 מקומות עבודה'"
אבי בר-אלי
12.9.2007 / 10:07