בשבועות האחרונים החלו טרקטורים לעבוד באחת מגבעות הכורכר ממערב לנס ציונה. מול מבטם המתוסכל של אנשי הגופים הסביבתיים, החלו העבודות להכשרת יישוב חדש בשטח עתיר ערכי טבע ונוף. שמו של היישוב החדש רק הגביר את תחושת התסכול. הוא נקרא "אירוס", על שם אחד הפרחים הייחודיים ביותר באזור שבו יחולל היישוב החדש פגיעה קשה בנוף.
אירוס יוקם, אבל יש נחמה קטנה בסיפור: כיום כבר לא ניתן להעלות על הדעת שיוקם יישוב דומה בעתיד. בעשר השנים האחרונות התחולל שינוי משמעותי בגישת מוסדות התכנון, ואין הם ממהרים לאשר בנייה צמודת קרקע בשטחים פתוחים, ולבטח לא הקמת יישוב חדש באזור המרכז.
האישורים להקמת אירוס התקבלו עוד בעשור הקודם, בזמן הנהגתם של הליכים מזורזים לאישור תוכניות בנייה באמצעות ועדות מיוחדות - ול"לים. הליכים אלו נועדו ליצור עתודת יחידות דיור, שתאפשר את קליטת גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, ואולם הם נוצלו גם להפשרת שטחים לבנייה מסוגים שונים, ובכלל זה הקמת יישובי פרברים ושכונות של בנייה צמודת-קרקע.
במקרה של שטח היישוב אירוס, מדובר בקרקע שהיתה בבעלות פרטית של יהודים מבולגריה. בעלי הקרקע ניהלו מאבק ארוך לאשר בנייה על הקרקע בבעלותם. בשנים האחרונות הם התמודדו עם בעיות משפטיות שונות ועם מחלוקות פנימיות, ולבסוף הצליחו להשלים את המהלך ולהתחיל בהקמת היישוב החדש.
הקרקע נעלמת
מאז שנות ה-90 השתנתה הגישה של מוסדות התכנון ברמה הארצית והמחוזית. גורמי התכנון המקצועיים הבינו שמשאבי הקרקע בישראל הולכים ונעלמים, ולא ניתן להמשיך ולבנות בנייה צמודת-קרקע, בעיקר לא באזור המרכז. בנייה כזו גורמת לפיזור יקר של שימושי קרקע שונים ותשתיות, והיא נסמכת על שימוש ברכב פרטי. היא מחלישה את הערים הגדולות שמהן היא שואבת אוכלוסיות חזקות. מרכזי המסחר שנוצרו לצד יישובי הפרברים גרמו לפגיעה נוספת בבעלי העסקים במרכזים העירוניים.
המגמה החדשה של מוסדות התכנון היא לצמצם ככל האפשר את הבנייה צמודת-הקרקע באזור המרכז, ולהתמקד בחיזוק הערים, תוך ציפוף בנייה והקמת מערכות להסעה המונית. גישה זו קיבלה חיזוק עם אישורה של תמ"א 35, התוכנית שאמורה לקבוע את אופן הפיתוח בישראל בשני העשורים הקרובים. לפי גישה זו, יש להגן על שטחים פתוחים ומשאבי טבע כמו חופים ושטחים בעלי חשיבות אקולוגית או נופית. כמו כן יש להימנע מהקמת יישובים חדשים ולהתמקד בעיבוי יישובים קיימים.
את השינוי בגישת מוסדות התכנון ניתן להסביר גם במאבק ציבורי עקשני ומתמשך של ארגונים סביבתיים ברמה המקומית והארצית. ארגונים אלו קיבלו בשנים האחרונות תמיכה למאבקיהם גם מבתי משפט.
את הביטוי לגישה החדשה ניתן למצוא בהחלטות שונות של מוסדות התכנון שהתקבלו בשנים האחרונות ברמה ארצית, המחוזית והמקומית. הבולטות שבהן היו שלא להקים יישובים חדשים ממערב לכנרת ועל הר הגלבוע, לפסול את תוכנית הבנייה במערב ירושלים (ספדיה) ולהקים את פארק איילון ללא בנייה מתוכננת של 10,000 יחידות דיור. החלטה מרכזית נוספת היתה לדחות את התוכנית של עיריית חיפה להקים מעגנה ובצמוד לה פרויקט בנייה באזור שכונת בת גלים.
דואגים לגולף
גם בתוכניות בעלות היקף קטן ניתן להבחין בשינוי בהתייחסות מוסדות התכנון. לפני חודשיים החליטה ועדת משנה לנושאים תכנוניים-עקרוניים של המועצה הארצית (ולנת"ע) שלא לאשר את התוכנית להקמת מתחם מגורים בתוך אזור מגרש הגולף של קיסריה. מדובר בתוכנית שאותה יזמה החברה לפיתוח קיסריה ומטרתה להעתיק 113 יחידות דיור משכונה מאושרת שטרם הוקמה אל משטח הגולף הקיים כיום. במקביל הוכנה תוכנית לגומות חדשות עבור שחקני הגולף, שהיתה אמורה למנוע פגיעה בשימוש הספורטיווי של המגרש.
במסמכים שהעבירה לולנת"ע טענה החברה לפיתוח קיסריה שמדובר בתוכנית המהווה "דוגמה נדירה לשילוב מועדון גולף באיכות גבוהה וברמה בינלאומית, לצד שכונות מגורים באיכות גבוהה, כמקובל ביישוב קיסריה. בתוכנית עצמה הושם דגש מרכזי על שמירה וטיפוח השטחים הירוקים וערכי טבע ונוף".
חברי הולנת"ע לא השתכנעו מטיעונים אלו. בהחלטתם הם קבעו שהתוכנית תפגע באופן משמעותי בשטחים פתוחים ובשטחים שנקבע להם ייעוד נופש ופנאי בתוכניות שונות ובהן תוכנית מתאר של מחוז חיפה. הוועדה קבעה שרציפות שטחים פתוחים היא ערך חשוב בהיבט המקומי והארצי, ואין להפר רצף זה באמצעות הבנייה שתוכננה בקיסריה.
בשכונת הר נוף בירושלים הוגשה תוכנית לשינוי ייעוד של מגרש, משטח לבניית מוסד ציבורי לאזור מגורים מיוחד. מדובר בשטחי בנייה בהיקף של 25 אלף מ"ר, כל זאת במגרש הנושק ליער ירושלים.
תושבים בשכונת הר נוף, חבר מועצת העיר ניר ברקת ועמותת "שומרה לסביבה טובה" הגישו התנגדויות לתוכנית. הם טענו שהיא תפגע בטיילת המתוכננת סביב השכונה ובשטחים הפתוחים הצמודים לה. המתנגדים טענו שבעבר הוגדר המקום כשטח פתוח, ואם הוחלט עכשיו שאין לייעדו לטובת מוסד, יש להחזירו לייעודו המקורי.
ההתנגדויות נדחו, והמתנגדים הגישו ערר שנדון בוועדת משנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות עו"ד רינה מיוחס. בחודש שעבר החליטה הוועדה לקבל את הערר ולבטל את תוכנית הבנייה.
הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, שהסכימה לאשר את התוכנית, טענה בפני ועדת הערר כי היות שאין מדובר בשינוי ייעוד משטח פתוח לבנוי, אין לקבל את ההתנגדויות לתוכנית. היא ציינה שרצף השטחים הציבוריים נפגע מעצם העובדה שהוסכם בעבר שיש לייעד את השטח המדובר לבנייה.
ועדת הערר דחתה טענה זו, וציינה כי על המשפט להתאים את עצמו לצורכי החברה המשתנים. לכן יש לבחון את התוכנית המוצעת על פי המציאות הנתונה, ובכלל זה הצורך לשמור על שטחים פתוחים.
לאחר מכן ציינו חברי ועדת הערר כי בשנים האחרונות מתקיימת יוזמה להקמת טיילת סביב שכונת הר נוף. חשיבות הטיילת ונחיצותה הן גבוהות במיוחד מאחר שמדובר בשכונה דלה בשטחים ציבוריים פתוחים. הקמתם של הבניינים תפגע ברצועת הטיילת המתוכננת. "שוליה המערביים של השכונה, אשר לאורכם תוקם הטיילת, מהווים קו גבול טבעי בין הבנוי לפתוח. מה הצדקה יש לה לתוכנית אשר תפר גבול טבעי זה?", תהתה הוועדה. "לשאלה זו לא מצאנו תשובה בעמדת הוועדה המחוזית. כך למשל, לא נטען כי הבניינים נחוצים בשל מחסור ביחידות דיור בשכונה".
השינוי במגמה של ועדות התכנון לא הפסיק כמובן את כל יוזמות הבנייה המאיימות על שטחים פתוחים. אחד האיומים האפשריים נמצא דווקא בתמ"א 35 שהיא תוכנית שאמורה להביא לציפוף הבנייה בישראל. תוכנית זו הגדירה כשטחים לפיתוח אזורים נרחבים סביב הערים, ובהם גם שטחים חקלאיים נרחבים שעלולים ליהפך לבנויים.
אין ספק כי האיום הממשי ביותר על השטחים הפתוחים הוא מדיניות מינהל מקרקעי ישראל המוסיפה להתבסס על הענקת זכויות בנייה נרחבות בתוך קיבוצים ומושבים, ובכך יוצרת פוטנציאל לבנייה פרברית נרחבת בתוך יישובים קיימים. יהיה מעניין לעקוב כיצד יעמדו ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות מול הלחצים של יישובים כפריים לאשר תוכניות בנייה על בסיס החלטות המינהל, וכיצד יגנו מוסדות אלו על שטחים חקלאיים בשולי ערים שאותם ייעדה תמ"א 35 לבנייה עתידית.
ועדות התכנון והבנייה נעשות ביקורתיות יותר ויותר כלפי תוכניות שפוגעות בסביבה; המטרה - לשמור שטחים פתוחים
צפריר רינת
12.9.2007 / 10:29