נדחה ערעורם של יוסף ויובל מהרשק, בעלי השליטה בחברת התכוף, שהורשעו בשימוש במידע פנים

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום את ערעורם של יוסף ויובל מהרשק על הרשעתם בעבירת שימוש במידע פנים. יוסף מהרשק, יו"ר דירקטוריון חברת התכוף ובנו יובל, המשמש כיום כמנכ"לה, הורשעו בעבירות של מחדלי דיווח ושל שימוש במידע פנים. סעיף 232 לחוק החברות קובע כי מי שהורשע בעבירה של שימוש במידע פנים לא יוכל עוד לכהן כדירקטור, אלא אם חלפו חמש שנים מיום הרשעתו, ולכן לא יוכלו השניים לכהן כדירקטורים בחברת התכוף.

העבירות שבהן מדובר נעשו ב-1992 עת ניהלה חברת התכוף חרושת ברזל בע"מ משא ומתן עם חברות אחרות להקמת מפעל בבאר שבע לייצור ושיקום של קרונות רכבת, נגררים ומרכבים. יוסף מהרשק שימש באותה תקופה כיו"ר מועצת המנהלים בהתכוף, ובנו יובל שימש כדירקטור. השניים גם החזיקו במניות של החברה.

בדצמבר 1992 קיבל משרד המסחר והתעשיה את בקשת התכוף להעניק למפעל מעמד של מפעל מאושר ולאשר לו תוכנית השקעות בסך 4.8 מיליון שקל. בתום חקירה שניהלה רשות ניירות ערך הוגש כתב אישום נגד השניים, ובו הם הואשמו כי לא דיווחו במועד לרשות ולבורסה על המשא ומתן ועל האישור שקיבלו מהתמ"ס.

המדינה טענה כי השניים ביצעו שתי עסקות במניות החברה, תוך שהם עושים שימוש במידע הפנים שהיה בידיהם בנוגע למשא ומתן להקמת המפעל ולאישור שקיבלו ממשרד המסחר והתעשייה. כמו כן נאשמו השניים כי לא דיווחו במועד לרשות ולבורסה על המו"מ ועל האישור.

השניים זוכו מעבירת אי הדיווח, משום שערב גזר הדין בעניין זה חל שינוי חקיקתי בנושא הדיווח. בית המשפט המחוזי, בהרכב שכלל את השופטים ברלינר, המר ושטופמן, אישר את קביעת בית משפט השלום לפיה המידע שהיה בידי השניים ענה על הגדרת מידע פנים.

בפסק הדין נקבע כי מידע על משא ומתן מהווה מידע פנים גם כאשר החוזה שעליו דנים כפוף עדיין לשינויים, תיקונים, חרטה של אחד מהצדדים ואף "פיצוץ" במשא ומתן. "כאשר מדובר בעסקה או חוזה שצריך להיחתם, הרי השאלה היא מתי ניתן לומר שהצדדים הסכימו על עיקרי הדברים, ועברו כברת דרך של ממש בדרך לגיבוש ההסכם על כל פרטיו, באופן שהכף נוטה יותר לכיוון קיום העסקה מאשר לביטולה", נאמר בפסק הדין.

בית המשפט קבע כי התביעה אינה צריכה להוכיח שמידע הפנים הוא שגרם לביצוע העסקות במניות חברת התכוף, אלא די לתביעה להוכיח שבזמן ביצוע העסקות החזיק איש הפנים במידע פנים.

התכוף, העוסקת בייצור של מיכליות מתדלקות וכבאיות, סיימה את הרבעון השני עם גידול של 18% במחזור ההכנסות שלה שהסתכם ב-27 מיליון שקל. הרווח הרבעוני הסתכם בכמיליון שקל, ואילו ההפסד החצי שנתי של החברה הסתכם בחצי מיליון שקל לעומת הפסד של 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.