על אף מניין אלפיים ושבע השנים מיום הולדתו של ישו, נשים בעולם העסקים עדיין נחשבות מראה נדיר. בכנס 100 המשפיעים של מגזין TheMarker הדבר בלט במיוחד. מספר הנשים שנכח בקהל היה זעום, ומי שנכחה היתה בדרך כלל שלובה על זרועו של בעל כרטיס הכניסה לאירוע. ברשימת ה-100 שובצו רק 14 נשים, אף לא אחת נכנסה לעשירייה הפותחת. אם ננתח את הנתונים הללו, ולו מן הבחינה סטטיסטית, מתעוררות בקרבנו מחשבות מחשידות.
מאחר שבתחום הבנייה שולטים הגברים, הם גם אחראים על בניית תקרת הזכוכית. לו היו הנשים בנאיות - ייתכן שהיו מוותרות על התקרה.
לסיכום שנת תשס"ז אנו מונים את 10 הנשים שבכל זאת בלטו, עשו כותרות, ותרמו רבות בעולם הפיננסיירים - אפילו בתור היותן דוגמה לאחרות שזה אפשרי.
1. יובל לשרי אריסון
השנה האחרונה היתה מאד משמעותית לשרי אריסון. בעלת השליטה בבנק הפועלים החליפה השנה את יו"ר הבנק שלמה נחמה בדני דנקנר, מהלך שעורר הרבה רחשים בביצת הכלכלה ותהיות לגבי התנהלותה של הבעלים, אך הרינונים נעלמו כלעומת שבאו. בנוסף חיזקה אריסון את שליטתה בבנק ואספה מניות עד החזקה של כ-28% בפועלים - וידה עוד נטויה.
אשת העסקים ידועה באמונתה בנשים כמנהלות מצליחות, והיא משקיעה בהן ומקדמת אותן לאורך השנים. אירית איזקסון (מנכ"לית ישראכרט), אפרת פלד (דירקטורית בבנק הפועלים) ואורנה אנג'ל (סמנכ"לית בשיכון ובינוי ראו סעיף 2) הן רק חלק מהדוגמאות.
במקביל לתמיכה הנשית שמעניקה אריסון, היא נאלצה השנה ללות את בן זוגה עופר גלזר לתקופת מאסר של חצי שנה (שקוצרה) בגין מעשים מגונים בשתי נשים. שנה רוויית אירועים סיכמה ביום הולדתה ה-50 שחגגה בביתה עם קובץ מידידיה הקרובים ביותר 800 במספר.
2. עבודת נמלים
פניה של אורנה אנג'ל זכורים לנו מתקופת עבודתה עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, אך כל תל אביבי צריך להכיר אותה יותר מקרוב. אנג'ל אחראית לפיתוח המאסיבי שעבר נמל תל אביב שהיה פינה מוזנחת בצפון העיר והפך אבן שואבת להמונים מהעיר ומחוצה לה. אנג'ל, (45), כיום כמנכ"ל חברת אוצר מפעלי ים המלח, האחראית לתפעול ולשיקום נמל ת"א ההיסטורי, הפכה את הנמל למרכז מסחרי ותרבותי לכל קשת הגילאים. עבדה בעברה כמהנדסת מועצת צורן וכאדריכלית עצמאית. בנוסף שימשה כחברת הנהלה בהתנדבות בעמותות על"ה, "מאיר פנים" ו"כוח לתת".
שרי אריסון לא פיספסה את הפוטנציאל הגלום ומינתה את אנג'ל השנה לסמנכ"לית בחברת שיכון ובינוי, זה יהיה בעצם הצעד הראשון שלה בעולם העסקים הפרטי.
3. גרופית של שטראוס
עופרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, היא אשת העסקים שממעטת להתראיין ומשאירה את הכותרות למנהלים ארז ויגודמן, גיורא בר-דעה והמנכ"ל הנכנס גדי לסין. עם זאת, מקומה של שטראוס לא נפקד במהלכים האסטרטגיים של החברה והיא, בניגוד למנהלים, מעורבת אישית ומשפחתית בהתנהלות הקבוצה. כבר דווח על הקרע שנוצר לפני 4 שנים בינה לבין דודתה רעיה שטראוס, כשהאחרונה התנגדה למיזוג שטראוס-עלית, ועל כן מכרה מחצית ממניותיה בקבוצה. עופרה שטראוס לא נרתעה מן התקדים וביצעה השנה מהלך אסטרטגי נוסף בחברה עת מיתגה מחדש את הקבוצה ל-שטראוס גרופ, תוך רצון לקבץ את שלל המותגים של החברה תחת זהות אחת. במקביל מכרה הדודה את שאר אחזקותיה בחברה לבני המשפחה. עסקים לחוד ומשפחה לחוד.
4. הבנות לבית לבייב
נכון שלבד מחוכמת העסקים נדרשת גם החוכמה לדעת לאיזו משפחה להיוולד. אך נדמה כי לפי הצלחות הקבוצה של לב לבייב המנהלות מבית אותן הוא ממנה, עושות חיל גם ללא קשר גנטי. רות לבייב-יליזרוב (27) מונתה השנה למנהלת חטיבת הקניונים של חברת ההשקעות אפריקה ישראל, במקום אחותה.
הקניון הנודע הספיק לרשום מחצית שנה רווחית במיוחד עם עליה של 35.5% ברווחים בהשוואה לתקופה המקבילה ל-32.5 מיליון שקל.
האחות הבכורה צביה לבייב-אלאזרוב (30) היא מנהלת השיווק של חטיבת המגורים של אפריקה ישראל, וחברת דירקטוריון.
האחות הצעירה חגית לבייב (20) התחתנה זה מכבר באירוע רב משתתפים וכמובן גלאט-כשר.
5. פאר וכבוד וייקר
שחר פאר, גאוות הטניס הישראלי, לא פיספסה השנה הזדמנות עסקית נהדרת עת חתמה על הסכם מימון עם חברת ההשקעות אייפקס. על פי הדיווחים אימץ בית ההשקעות את הטניסאית בת ה-19 למשך שלוש השנים הקרובות, בסכום הנע בין 130 ל-170 אלף דולר בשנה. לפי הערכות שונות, החוזה אף יכול להגיע לסכום כולל של עד כחצי מיליון דולר. הוצאותיה של פאר על הקריירה הספורטיבית מוערכות בכ-250 אלף דולר בשנה, כך שספונסרים נוספים יתקבלו בברכה.
.
6. מתדלקת את אורמת
יהודית (דיתה) ברוניצקי, בעלים ומנכ"לית חברת אורמת תעשיות, עלתה על הגל הירוק לפני כולנו כשתיכננה עם בעלה יהודה תחנת כוח סולרית לפני 40 שנה. כיום הם שולטים באחת החברות המובילות בעולם בייצור חשמל מאנרגיה גיאותרמית, לאחרונה נכנסו אף לתחום הביודיזל.. הטורבינות שלהם מוצבות היום ביותר מ-60 מדינות.החברה מעסיקה כ-300 עובדים במפעלה בישראל וכ-300 נוספים בתחנות הכוח שבבעלותה בעולם.
בעוד יהודה הוא הראש הפיתוחי של החברה ומוצריה, הרי שדיתה היא הראש הניהולי, מרכישת תחנות כוח בחו"ל ועד גיוסי כספים בהנפקות אג"ח. החברה הבת אורמת טכנולוגיות נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-1.5 מיליארד דולר.
7. נשות המסך
פני המסך השתנו השנה לאור תזוזות בעולם התקשורת. גאולה אבן מונתה לא מכבר למגישת "מבט" במקום חיים יבין, יונית לוי נותרה בדד בהובלת המהדורה של חדשות ערוץ 2 לאחר עזיבתו של גדי סוקניק, ורק מיקי חיימוביץ שומרת על סטטוס קוו השנה לצד יעקב אילון בזוגיות מנצחת.
לפי הפרסומים עלות השכר של חיימוביץ' מגיעה לכ-150 אלף שקל בחודש, ואילון מרוויח סכום דומה. יונית לוי מרוויחה כ-100 אלף שקל בחודש. ואילו שכרה של אבן צפוי להיות נמוך משכר יריבותיה , ולא יגיע לעלות שכרו של יבין שקיבל יותר מ-100 אלף שקל בחודש. ככל הנראה תפיסת האישה בערוץ 1 כאבן שאין לה הופכין.
8. סיפקה את התנובה
זהבית כהן יוסף, מנכ"לית אייפקס, הובילה השנה את המהלך הסבוך של רכישת תנובה מידי החקלאים לפי שווי חברה של 1.025 מיליארד דולר. כהן יוסף החכימה להבין שאת המחסום לרכישת החברה אפשר לרכך ואף לסדוק, רק בדרך של מגע אישי. היא לא ויתרה על אף חקלאי אף מושבניק ועל אף קיבוצניק ברחבי הארץ, הגיעה אל כולם, כבשה את ליבם והשיגה את מבוקשה גם בקרב מתנגדיה החריפים ביותר.
ההליך עוד לא נשלם ועוד צפויות מהמורות בדרך, אך כהן יוסף הראתה לכל מנהלי המשק את היתרון שבאינטואיציה הנשית ובאינטליגציה רגשית.
9. לא סתם עו"ד אחת
עורכת הדין הפלילית כנרת בראשי הגיחה לעולמנו התודעתי בפרשת הנשיא הקצב, כמייצגת של המתלוננת א' מבית הנשיא. בראשי היא בעלת משרד עורכי דין בשם שגב-בראשי, יחסית צעירה בתחומה אך נתגלתה בעלת תעוזה מעוררת כבוד. לא משנה מה דעתכם בפרשת קצב, הרי שלא ניתן להתעלם מן ההחלטה האמיצה שעשתה בראשי לקחת על עצמה תיק כה כבד ומשמעותי מבחינה היסטורית למדינת ישראל ולחוקה. מיותר לציין שתיק המתלוננת א' תפס כמעט את כל סדר יומה של בראשי וחייב אותה להיחשף באופן שאולי לא צפתה. ההחלטה לייצג את א' ולא להרפות לאורך כל הדרך, היא אולי אידאולוגית עבורה אך עבורנו היא עסקית לכל דבר. בראשי עשתה מפנה מחושב בקריירה שטומן בחובו משמעויות נוספות לכל אותן עורכות דין בפוטנציה ולכל אותן מתלוננות פוטנציאליות.
10. מאמץ לאומי
אי אפשר לסיים רשימה מכובדת שכזו מבלי למנות את המנכ"לית האגדית גליה מאור (64). בבנק לאומי מ-1991, אך בתחום העסקים מ-1963. משמשת כמנכ"לית הבנק השני בגודלו בישראל כבר 12 שנים. אין ספק שהיא נדירה בנוף הלבנטיני שלנו.
לאחרונה עולות הערכות כי הבנק בניהולה צועד אל עבר המקום הראשון בבנקאות המדינה, ומאיים לעקוף את בנק הפועלים בדירוג. השנה מקווים באוצר להשלים סוף סוף את מכירת הבנק לקבוצה פרטית, רצוי מחו"ל, לאחר שנסיון המכירה לקבוצת סרברוס נתקל במכשולים.
בין אם הבעלים יהיו מבית ובין אם מחוץ, מקומה של מאור מובטח - גם אם תרצה להישאר בבנק וגם אם תצא לשוק. אנו מעריכים שתתקבל בכל מקום בחיבוק עסקי חם.