וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא צולבים דירקטורים

נעה גרטי

14.9.2007 / 10:22

בשוק התקשורת הישראלי יש מצוקת מנהלים. אחרת קשה להסביר מדוע אנשים מעטים משמשים כדירקטורים בכל כך הרבה חברות

שנה צרכנית חדשה נפתחה לה. שנה בה מספר עמלות הבנקים אמור לפחות - לאור הפיקוח הצמוד ורפורמת בכר. שנה בה נוכל לדלג מחברת סלולר אחת לשנייה לפי התנאים המועדפים עלינו ולשמור את מספר הטלפון שלנו - לאור רפורמת הניידות הקרובה למימוש. שנה בה אולי אולי אולי נוכל סוף-סוף להחזיר מוצרים לחנות ולקבל תמורתם כסף, מזומן, קאש במקום - לאור פעילותם הנמרצת של ארגוני הצרכנים. למי שעוד לא שם לב, ישנם גופים רבים במדינה שתפקידם לדאוג לנו הצרכנים "שלא יעבדו עלינו", כמאמר המשפט האלמותי, ובעיקר שהתחרות בשוק תישאר במתח גבוה ולא תשכך לה.

עמק המצלבה

אך מסתבר שככל שהביצה הישראלית נעשית קטנה, כך קשה לעמוד על המשמר ולאתר את הפגיעה בתחרות, קשה לאפיין אותה באופן מובהק ולעתים הרגולטורים מעדיפים להתעלם מנורות אזהרה, על מנת לא לנענע יותר מדי את סירת השוק. כך לדוגמה התוודענו בשבוע שעבר לעובדה שמונה דירקטור חדש בבזק, אלון שליו. שליו איש תקשורת ותיק ומוערך, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, לשעבר גם עורך עיתון "ידיעות אחרונות". כיום שליו הוא מבעלי חברת לוגיה, המספקת תוכן סלולרי בכלל, ולחברת סלקום בפרט. בנוסף שליו משמש דירקטור בזכיינית הטלוויזיה קשת, ומעתה גם בבזק - החברה האם של פלאפון ושל yes. בתוך כך מנינו 6 חברות, חלקן מתחרות באופן ישיר, חלקן באופן עקיף, חלקן עשויות להתחרות בעתיד לאור האינטגרציות הצפויות בשוק התקשורת.

שליו אינו לבד במערכה, מעריך פרופ' דיויד גילה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א המומחה להגבלים עסקיים, משום שהשוק הישראלי קטן. במקום שייתכנו בעלויות צולבות בהחלט ייתכנו דירקטורים צולבים. "לכאורה קשה להצביע על כך כהפרה של חוק ההגבלים העסקיים משום שלא מדובר בהקשר של מיזוג או הסדר כלשהו בין חברות מתחרות, אין זו בעלות צולבת. אין כאן גם גלישה לתחום של דיני תאגידים, משום שחוקים אלו דואגים לאינטרסים של התאגידים, ולא של הציבור הרחב. כך שאם בעלי מניות של שני מתחרים יעדיפו פחות תחרות ביניהם, דיני התאגידים יגנו עליהם". כך שלפי גילה, זו פרצה. פרופ' ירון אזרחי מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית מחדד את הסוגיה ואומר כי החשש הוא מפני ריכוזיות האינפורמציה בידי קומץ אנשים, מה שמאפשר תיאום התחרות ביניהם ואף ביטולה.

אינפורמציה היא כוח

ואכן יש מקרים נוספים בשוק, חלקם מובחנים יותר וחלקם פחות. אריה סבן, אחיו של איש העסקים הנודע חיים סבן, משמש דירקטור בחברת קשת ובחברת בזק. לכאורה אין קשר מובהק בין השתיים, אך בזק הינה בעלת גוף שידור הולך וגדל - yes, ואינפורמציה רלוונטית ומתחרה לזכיינית קשת בהחלט יכולה להידון על שולחן ישיבת הדירקטוריון שלו. איש התקשורת אביב גלעדי משמש דירקטור בזכיינית הטלוויזיה רשת, ובד בבד הוא הבעלים של חברת P.O.V שהינה חברה גדולה להפקת סרטי פרסום בערוץ 2. גלעדי הוא גם מנכ"ל אבגל מדיה ותקשורת המחזיקה ב--JCS ספורט ובחברת ענני תקשורת המפעילות ערוצים בכבלים. גם צדיק בינו הוא שותף בזכיינית ערוץ 2 רשת ובמקביל גם במשרד הפרסום קשר-בראל.

נדמה שלא צריך להסביר את הקשר בין חברות השידור לחברות הפרסום, ואת ניגוד האינטרסים שיכול להיווצר על שולחנות הדיונים שם, או לחילופין מידע קריטי שעלול להיחשף ולהקטין את מידת התחרות בין הקבוצות השונות – לרעת הצרכן הקטן, אנחנו.

החוק הישראלי היבש לא מתייחס לסוגיה הרגישה של דירקטורים צולבים. מרשות החברות הממשלתיות נמסר לנו כי "באשר למינוי מועמדים לכהונת דירקטורים בחברות ממשלתיות, נבחנת שאלת קיומו של חשש לניגוד עניינים בין תפקידו המיועד של המועמד כדירקטור בחברה הממשלתית לבין עיסוקיו האחרים (לרבות כהונה מקבילה של המועמד בחברות פרטיות אחרות או בתאגידים שונים). בחינה זו מתבצעת בהתאם לסעיף 17 א (3) לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה 1975 ומכוח הדין הכללי האוסר על הימצאות ניגוד עניינים". הכל טוב ויפה, אך נשאלת השאלה מי בודק אם קיים ניגוד עניינים שכזה? האם אנו סומכים על הדירקטורים שיוציאו עצמם מישיבות שעלולות להיות רגישות מבחינת החוק?

דרוש תיקון

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום מודה כי אומנם אין לנו הוראת חוק מפורשת בנושא, אך "לא בכדי חוק ההגבלים בארץ לא הגיע לרמת מפותחות ואגרסיביות כמו בארה"ב. בארץ מעדיפים להתמקד בתופעות של פגיעה קשה בתחרות, התעסקות בקרטלים. ולומר את האמת, עד היום לא התעוררו בארץ המצבים העדינים שדרשו התערבות. מקרים ספורדיים של הצטלבויות לא מהווים סיבה לפצוח בסדרה של גזרות רגולטוריות על תאגידים. אנו נזהרים שלא להתערב התערבות יתרה ועובדה שהצורך לא התעורר".

שטרום מציע לא למהר לתקן את המצב הפרוץ על ידי חקיקת חוק, ואומר כי "הכלים העקיפים שיש כעת לטפל במקרי דירקטורים צולבים אכן אינם משוכללים דיים ואולי בהם צריך לטפל". גם פרופ' גילה מצטרף לדעה כי העמידה על המשמר צריכה להיעשות על ידי גופי הפיקוח (דוגמת המפקח על הבנקים, על הביטוח וכו'), אך מוסיף כי הדרך להתמודד עם המצבים שלעיל היא חקיקה ספציפית לכל שוק ושוק – כפי שנוהגים בבעלויות צולבות, הדעת נותנת שינהגו דומה בדירקטורים.

עתה, משהארנו את הפינה החשוכה הזאת בעולם העסקים, כל שנותר הוא לקרוא למגיני הצרכנים להרים את הכפפה. למיטב ידיעתנו, מגיני הצרכנים אינם רק ארגונים וולונטריים לוחמניים. למיטב זכרוננו, בחרנו 120 איש שיגנו על האינטרסים שלנו כאזרחים וכצרכנים, וקריאתנו שלוחה בראש ובראשונה אליהם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

נוסף בסוף

עצי השליטה של חברות יכולים לחשוף ניסים ונפלאות על המושכים בחוטים מאחורי הקלעים. לגמרי במקרה, בבדיקת וואלה! עסקים גילינו כי ידו של בועז יונה מגעת גם כאן. מסתבר שחפציבה הנודעת לשמצה היא בעלת אחזקות, קטנות אומנם, בזכיינית ערוץ 2 – קשת. ונעבור לפרסומות.




.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully