מתחם הבילוי הבא שלכם

אם אתם תל אביבים, או לפחות מגיעים לתל אביב בתדירות גבוהה, ודאי יצא לכם לשאוף אבק מדרכות וחול טרקטורים מלוא ריאותיכם בתקופה האחרונה. ראש העיר רון חולדאי עושה מאמצים כבירים לשינוי פני תל אביב-יפו והופך בלטות ללא הרף בשנה האחרונה לקדנציה השנייה שלו בתפקיד. רחוב אבן גבירול עובר כיום מתיחת פנים מאסיבית, ובשנתיים האחרונות שופצו גם רחוב הרצל, רחוב יהודה מכבי, מתחם החשמל, רחוב העליה, רחוב קפלן, בו הועתקו בתי הטמפלרים במבצע היסטורי, וגם תיאטרון "הבימה". פרויקט "העיר הלבנה", שכבש את תל אביב תוך שחזור ושימור בנייני הבאוהאוס הרבים בה, שם את העיר על המפה האדריכלית העולמית. פרויקט הדגל הבא בתחום השימור הוא "התחנה".

מתחם התחנה הוא אזור המצוי מצפון ליפו, בין חוף הים לשכונת נווה צדק ומנשיה, משתרע על פני כ-20 דונם ופרוסים בו 16 מבנים לשיפוץ ושימור מסוף המאה ה-19, ועוד 6 מבנים לשיפוץ. על השטח עוד פזורים עצים בני מעל 200 שנה. במקום פעלה באותה תקופה הרכבת הראשונה מיפו לירושלים, והמבנים שנותרו הם מבני תחנת הרכבת ומבנים של מפעל חומרי הבנייה של משפחת וילנד הטמפלרית, שנבנו בתחילת המאה ה-20. הרכבת ההיסטורית היתה אומנם איטית - נסיעה לירושלים ארכה 4 שעות - אך היא היתה אמצעי ההובלה היחידי באותה תקופה בין אסיה הקטנה למצרים. הרכבת שימשה סוחרים, תיירים, צליינים וגם את הקיסר האוסטרי וילהלם ואת חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.

לפני כשנתיים וחצי נחשף המתחם מתוך שדה הקוצים שכיסה את הקרקע במרוץ השנים. האדריכל הידוע אמנון בר אור, המתמחה בתכנון אדריכלי, שימור ושחזור של מבנים ומתחמים היסטוריים ואתרים ארכיאולוגיים, ראה מיד את הפוטנציאל שבמקום, ודימיין איך התחנה שוב קורמת עור וגידים לנגד עיניו. חולדאי התלהב מן הרעיון והחליט להרים את הכפפה הנדל"נית. הקרקע, הנחשבת תב"ע (תוכנית בניין עיר) היסטורית, שייכת למינהל מקרקעי ישראל ובשל אופיה לא יכולה לשמש למגורים אלא לשימור בלבד. בתום מו"מ קיבלה עיריית תל אביב למשך 10 שנים את ההרשאה להפוך את התחנה למתחם תרבות, בילוי ופנאי, תוך שימור מדוקדק של המבנים בה.

עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב, היא שתנהל את הפרויקט. החברה אחראית על שיפוץ ששת המבנים שבחלק הצפוני של המתחם, בו השקיעה כבר 5-6 מיליון שקל, ואת שיפוץ ותפעול החלק הדרומי הוציאה החברה למכרז. היזם שיזכה במכרז התחנה יזכה לתפעל 3,000 מ"ר של שטח בנוי ובו תמהיל מוקפד של בתי בילוי, בידור, מסעדות, מועדונים, חנויות וגלריות. עד ה-7 בנובמבר יוגשו כל ההצעות. הזוכה לא יהיה רק זה שיפגין חזון אדריכלי ורעיוני. יהיה עליו להגיש הצעה כספית נכבדת, הכוללת את הסכום הדרוש לשיפוץ ושימור 16 המבנים, ואת הסכום אותו היזם יהיה מוכן לשלם כדמי שכירות במשך 10 שנים לעיריית ת"א.

עו"ד יאיר סלומון, ממשרד גילת קנולר גראוס ושות', מנהל עבור עזרה וביצרון את המכרז היוקרתי. סלומון מעריך כי הסכום שיידרש להשקעה במתחם על ידי היזם יסתכם סביב 30 מיליון שקל, ופיתוח המקום ידרוש עוד כ-5-6 מיליון שקל. סלומון סיפר לוואלה! עסקים כי יזמים רבים מתעניינים במכרז. ביניהם ניתן להזכיר את איש העסקים יונתן לייטרסדורף (44) הנשוי לרונית רפאל, אדריכל ובן לאחת המשפחות העשירות בישראל. סבו של לייטרסדורף הוא משה מאיר, ממקימי מגדל שלום בתל אביב.

אירוע 100 המשפיעים של TheMarker שהתקיים במתחם התחנה הגדיל את ההייפ סביב המכרז והיווה אירוע שיווקי משמעותי לפרויקט, מספר סלומון, כך שאנו צפויים לשמוע על קבוצות נוספות שמתאחדות על מנת לגשת למכרז.

על פי המכרז יתחיל המתחם לפעול ב-2009, כך שליזמים תהיה שנה אחת לשפץ, לשמר ולהקים את מוקד התרבות התל אביבי הבא. במקביל, הרכבת הקלה, שתאריך השקתה אינו ידוע, מתוכננת לעבור בקרבת החלק הדרומי של המתחם ובכך לספק גישה למקום.

משרד עו"ד גילת קנולר גראוס ושות' מטפל במכרזים רבים עבור עיריית ת"א וחברת עזרה וביצרון. במכרז זה, מציין עו"ד סלומון, יש ניחוח אחר: הדגש הוא על השימור ההיסטורי ורמת גימור מובחרת לפי מודלים אמריקאים ואירופים. הושם דגש משמעותי על מיתוג הפרויקט ועיצובו, עד כדי כך שהמכרז דורש מהזוכה להיצמד לשפה העיצובית שמוכתבת. סוגי חנויות שהוקמו למשל בפרויקט נמל ת"א, לא אושרו במכרז הנ"ל בשל האופי השונה שהעירייה מעונינת להשיג במקום.

הרווח של תושבי תל אביב והסביבה ברור. במקום שדה בור עזוב נקבל אתר אטרקציות תרבותי ואיכותי, אזור מרגוע על שפת הים, שיספק לנו עוד אפשרות בילוי בעיר.

התהיה היא מה יוצא לעירייה מכך. הרי מדובר במתחם בו השטח המסחרי מוגבל במכרז, איסורים רבים מושתים על היזמים שיפעילו את המקום, והרווח העיקרי לעירייה יגיע מדמי השכירות שתקבל במשך 10 השנים הקרובות. אך האם די בכך?

לוואלה! עסקים נודע כי עיריית ת"א לא הסתפקה במועט. במסגרת המו"מ שקיימה עם מינהל מקרקעי ישראל לקבלת הרשאת שימוש במתחם, ניהלה העירייה גם מו"מ על השטח הצמוד לתחנה מכיוון דרום. אלו הן הקרקעות המצויות בין רחוב אילת מדרום לבין אזור התחנה מצפון, בין מוזיאון תולדות צה"ל ממזרח לבין שדרות ירושלים ממערב - שגודלן המצטבר שווה בערך לגודל מתחם התחנה פי שניים. במסגרת ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, קיבלה העירייה גם את הזכות לפתח את השטח האדיר הזה כתב"ע (תוכנית בניין עיר).

פירוש הדבר הוא שבעסקת החבילה, עיריית ת"א משקיעה מעט ב"תחנה" ובתמורה הופשרו הקרקעות הדרומיות לשימושה. על קרקעות אלו אין מגבלת שימור כלשהי. כעת נותר לנו להמתין ולראות מה מתכננת העירייה להנביט באדמות אלו: האם נזכה לעוד כמה גורדי שחקים שיכניסו לעירייה כספים ויחסמו לנו את האוויר ואת הנוף לים, או שמא יפתיעו אותנו בחלונות הגבוהים וידאגו לחלונות נמוכים. אל תבנו על זה.