גרינספאן בספרו החדש: האג'נדה הכלכלית של בוש הושפעה משיקולים פוליטיים ולא ממדיניות מפוקחת

מאת אדמונד אנדרוז ודיוויד סאנגר/ניו יורק טיימס



אלן גרינספאן, שכיהן כיו"ר הבנק הפדרלי במשך כמעט שני עשורים, מבקר בחריפות בספרו האוטוביוגרפי החדש את נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ואת הקונגרס הרפובליקני, על כך שנתנו לשיקולים פוליטיים להשפיע על המדיניות הכלכלית שלהם, וזנחו את עקרונות המפלגה בכל הקשור להוצאות ולגירעונות ממשלתיים.



בספר בן 500 העמודים, " The Age of Turbulence: Adventures in a New World", גרינספאן מתאר את ממשל בוש כשבוי בפעילות פוליטית במידה שאינה מותירה מקום להתייחסות למשמעת הפיסקלית. הוא מתאר את שני שרי האוצר הראשונים של בוש, פול אוניל וג'ון סנואו, כמשוללי כוח במהותם.



בוש, כותב גרינספאן, מעולם לא היה מוכן להגביל את ההוצאות הממשלתיות או להטיל וטו על הצעות חוק שהובילו את המדינה לגירעונות עמוקים יותר ויותר. כך למשל, הקונגרס זנח חוקים שדרשו כי העלות של קיצוצי מסים תקוזז על ידי חיסכון בתחום אחר. "הרפובליקנים בקונגרס אבדו את דרכם", כתב גרינספאן.



"הם ויתרו על עקרונות תמורת כוח. לבסוף, הם נותרו ללא עקרונות וללא כוח. הגיע להם להפסיד" בבחירות של 2006, כשאבדו שליטה על הסנאט.



אין מחסור בביקורת על הבית הלבן, על רקע עזיבתם של אנשי ממשל בוש. מצדו האחד של הציר הפוליטי אומרים המבקרים כי בוש נהג ביד רכה מדי לגבי צפון קוריאה ואיראן. מצדו השני של הציר, אומרים בכירים כי הממשל כופף את החוקים הנוגעים לעינויים ולריגול.



ואולם לדבריו של גרינספאן, בן ה-81, צפויה להיות השפעה גדולה יותר, הודות לתהילה ולמוניטין שלו כסמכות בנושאים כלכליים.



מקרב הנשיאים עמם עבד, גרינספאן שומר את השבחים הגדולים מכל לביל קלינטון, אותו הוא מתאר בספרו כספוג של נתונים כלכליים ששמר על "מיקוד עקבי על הצמיחה הכלכלית בטווח הארוך". הייתה זו נשיאות שהוכתמה על ידי שערוריית מוניקה לווינסקי, כתב גרינספאן.



מרבית ספרו של גרינספאן מוקדש להרהוריו על השווקים, על הגלובליזציה ועל האובססיה של המדיה לגבי עובי תיק המסמכים שהיה נוהג לשאת לפגישות שבהן נקבעה הריבית הפדרלית.