בשנה האחרונה סגר עו"ד יוסי שגב, אחד הפרקליטים המצליחים והעשירים בישראל, כמה מעגלים. במישור המקצועי הגיעה לסיומה, המוצלח מבחינתו, מערכה שנמשכה 17 שנה שניהל נגד כלל אינווסטמנט כדי לטהר את שמו, לאחר שאריה גולדין - מי שהיה בשנות ה-90 מנכ"ל כלל אינווסטמנט האוס שמעל בכספיה - האשים את שגב שחשף את המעילה במעורבות בה.
במישור המשפחתי ליווה שגב לפני חודשים אחדים את בנו בועז לטקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין - אירוע שהיה בעבורו הגשמת חלום ישן, לפיו אחד משלושת ילדיו ילך בדרכו, ייהפך לעורך דין ויצטרף למשרד עורכי הדין יוסי שגב ושות' כממשיך דרכו.
במקביל החליט שגב - שנודע מאז ומתמיד בחופשות הארוכות, ארבעה חודשים מדי שנה, שהוא נוהג לקחת - על חלוקה חדשה בין עבודה למנוחה, וכעת הוא עובד רק שישה חודשים בשנה ואת הזמן שנותר מעביר בין היתר בהפלגות ביאכטה שלו.
למסעות ביאכטה מצרף שגב את בת-זוגו, במקור אזרחית מונגוליה, שאותה פגש לאחר פטירת אשתו. הקשיים שהערים משרד הפנים על בת-זוגו של שגב הובילו אותו לנהל שורה של מאבקים, והוא עדיין מנסה לפעול למען נישואים אזרחיים בישראל, על אף שהוא עצמו מעיד כי אין לו כוונה להינשא.
מי שמנהל את משרד יוסי שגב ושות' בתקופות שבהן שגב אינו נוכח הוא עו"ד אופיר נאור, פרקליט בן 34 בלבד ובעל ותק של חמש שנים במקצוע, שמסומן כבר כיום כאחד מעורכי הדין המבטיחים בשוק.
למרות החופשות הארוכות, ואפילו שנת שבתון שלמה שנטל שגב בשנה שעברה, הוא עדיין פעיל ביותר בשטח ומנהל תיקים גדולים - חלקם נגד לקוחותיו לשעבר, שמסרבים כשמגיעה עת התשלום לפרוע את חובות שכר הטרחה שלהם כלפיו. כך, למשל, זכה שגב באחרונה בפסק בוררות שחייב את מיכל מוזס לשלם לו מיליוני שקלים. זמן קצר קודם לכן הוא הגיע להסכם פשרה עם לקוח סרבן אחר, איש העסקים מוטי גורה, ששילם לו גם הוא סכום לא מבוטל.
הצרה עם הצדק
"הניצחון על כלל אינווסטמנט סגר אצלי מעגל מאוד ארוך ודרך שאני הולך בה לכל האורך, גם בתיקים עם לקוחות", אומר שגב. "אני טוען שאם אתה מתעקש עד הסוף, המערכת עושה איתך צדק. הצרה אינה שהמערכת לא עושה צדק אלא שזה לוקח המון זמן. האזרח הקטן, אם יתמיד עד הסוף, יקבל את כל מה שמגיע לו, ובתוספת ההוצאות".
את תביעת הדיבה נגד כלל אינווסטמנט הגיש שגב ב-1998. התביעה הוגשה בעקבות המעילה הגדולה של אריה גולדין, בין השאר בתיק ההשקעות של שגב. גולדין הציג לשגב, שהיה אחד המשקיעים בחברה, דפי חשבונות כוזבים שהצביעו על רווחיות בעסקות שביצע. שגב, שחשף את המעילה, הביא להעמדתו של גולדין לדין פלילי. בדצמבר 1990 הגיש שגב נגד כלל אינווסטמנט וכלל ישראל תביעה על סך 4.5 מיליון דולר בגין הנזקים שגרמה לו המעילה.
חודש מאוחר יותר הגישה כלל אינווסטמנט כתב הגנה שבו טענה כי שגב היה שותף למעילה של גולדין, והפיצה את הדברים גם בהודעה לעיתונות. שבע שנים מאוחר יותר הגיש שגב תביעת דיבה נגד המעורבים בפרסום ההודעה לעיתונות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את התביעה של שגב נגד כלל ונגד יאיר דר, לשעבר מנכ"ל בקבוצה, אך דחה את התביעה נגד אהרון דוברת ששימש מנכ"ל כלל.
"התיקים שלי מאופיינים בזה שאני לא עוצר לעולם", מעיד שגב על עצמו. "אתה לא עורך דין, אתה רץ מרתון. אבל התיק של כלל זה סיפור בפני עצמו, כי אין לי שם לקוח שעוצר אותי. בדרך כלל מה שעוצר את התיק זו הצעת פשרה - הלקוח יכול להגיד 'אני רוצה את הפשרה הזו', ובכך נגמר המרוץ. אני לא אדם שמתפשר, אשתי אמרה לי 'תתפשר בהכל, רק לא בתיק הזה'. ממיליון וחצי שקל שתבעתי, הסכום גדל כיום ל-50 מיליון שקל. הנזק גדול נוכח העובדה שבמשך 17 שנה הם סירבו להתנצל".
על מה שהניע אותו לצאת לקרב הממושך הזה, שמקורו בהודעה כוזבת לעיתונות, אומר שגב: "הייתי אז בן 45, בפסגת הקריירה שלי. היתה לי יאכטה, בית יפה ברמת אפעל. הייתי מלך העולם, עשיתי את התיקים הכי גדולים בישראל, וככה, פשוט באבחת סכין אחת, בהוצאת קומוניקט לשישה עיתונים בערב יום כיפור, הופיע בעיתון במסגרת גדולה: 'ד"ר יוסף שגב היה שותפו של גולדין למעילה וזיוף'".
"אני לא אשכח שהילדים שאלו אותי: 'אבא, אומרים שגנבת מיליוני דולרים', ושבבית הכנסת כשבאנו ל'כל נדרי' היינו לבד, אף אחד לא התקרב אלינו. זה היה דבר נורא. אני התחננתי בפניהם לחזור בהם מהאמירה שלהם, אמרתי להם: 'אני גיליתי לכם, אני תפסתי את גולדין, אני זה שאמר לדוברת שיש מועל בחברה'. כלל היתה אז החברה הכי חזקה בישראל, לא היו לה מתחרים".
שגב מספר כי לאחר שחשף את המעילה, הציע לו דברת פרס כספי בסך 50 אלף דולר (החזר הקרן, ללא הצמדה וריבית), ובנוסף לערוך בעבורו מסיבת עיתונאים. לדבריו, הוא ביקש סכום גבוה יותר נוכח האינפלציה הגבוהה שהיתה באותם ימים, אך אז נאמר לו כי אם לא יקבל את ההצעה, ייטען כלפיו שהיה שותף למעילה.
"אמרתי לדברת: 'זה עד סוף החיים שלך, אתה תשלם כל גרוש, עד הגרוש האחרון'", מספר שגב. "חברות הביטוח, החברות הגדולות שנותנות שירות והבנקים חיים מזה שאף אדם מהציבור לא יכול להתמודד נגדם, כי אדם בודד לא יכול להילחם במערכת שמושכת אותו לאורך זמן, וההוצאות הן אדירות. אבל במקרה שלי היתה להם שגיאה, פשוט לא עזבתי את העניין הזה, ובסוף קיבלתי את כל הכסף שלי צמוד".
"הבעיה היא שלא לכולם יש את הכסף לנהל הליכים ארוכים. לכן אני דוגל בשיטה של גביית שכר טרחה לפי תוצאות. אני התעשרתי מהדרך הזאת ומהמקצוע הזה, אז אולי גם אחרים יקבלו. החברה כולה תשתנה אם זו תהיה הדרך, כי החברות הגדולות האלה חיות על כך שאף אחד לא יכול להתנהל מולן".
מפריע לך הדימוי שלך כעורך דין שנוהג להגיש תביעות שכר טרחה רבות נגד לקוחותיו?
"לא רק שזה לא מפריע לי, אלא שאני רוצה שזה יהיה ברור. כשלקוח כל כך רוצה שאני אקח את התיק ואומר 'אתן לך 50%', אני אומר, 'אצלי כתוב על הדלת 15% + מע"מ'. כשהם רוצים את השירות, הם מוכנים לכל אחוז.
"לא היה לי מקרה אחד שהפסדתי תיק נגד לקוחות. כל הלקוחות טענו שהם קיבלו כל כך הרבה כסף, שזה לא מוצדק לשלם לי שכר טרחה כל כך גדול. הם אומרים לי, 'קיבלתי 100 מיליון דולר. אתה רוצה מתוך זה 15 מיליון?!'. אני שומע את זה ואני מאוד מתקומם, כי המשמעות של ה-100 מיליון שקיבלו היא שעשיתי עבודה יוצאת דופן".
"היו לי מקרים שלקוח בא לאחר מעשה ומבקש ממני דו"ח שעות, ואז אני מראה מעט מאוד שעות, כי גם כך אני עובד מעט שעות, ואז הוא אומר: מה אתה, שודד?" כי בתיקים גדולים שכר הטרחה הוא מיליוני דולרים, וכשמחלקים את זה למעט שעות זה יוצא מספרים מפחידים. בשכר לפי תוצאות התנאים נקבעים מההתחלה".
כדוגמה למקרה שבו התקומם על התנהגות לקוח, מציין שגב את תביעת שכר הטרחה בסך 3.5 מיליון שקל שהגיש נגד מיכל מוזס בגין הבוררות מול ארנון (נוני) מוזס: "מיכל מוזס נמצאת במאבק חובק עולם, נוני רודף אחריה בתביעות עד הסנאט האמריקאי, היא קוראת לי ואומרת: התמוטטתי, אין לי יותר כוח, בוא תציל אותי. אני מביא לה בסוף 14 מיליון דולר, ואז היא אומרת לי: 'זה כל כך מעט, על זה אני צריכה לשלם 15%?'.
"בסופו של דבר קיבלנו את מה שתבענו - 1.92 מיליון שקל. אם הייתי הולך לפי חומרת הדין הייתי תובע גם דברים נוספים, אבל לא עשיתי זאת. למוזס היו שני עורכי דין בארה"ב שהיא שילמה להם לפי שעות, והיא צברה כלפיהם חובות של שני מיליון דולר. בישראל היא כבר לא יכלה לשלם, היא נשברה מהשכר לפי שעות. בא אדם שעשה לך עבודה בלי ששילמת לו אגורה, אז מה הסיפור?"
חצה את האוקיאנוס תוך כדי הוריקן
לפני שנה סיים שגב שנת שבתון על היאכטה שלו. "לקחתי שנת שבתון וחציתי את האוקיאנוס. זו פעם ראשונה שיאכטה מנועית באורך של פחות מ-20 מטר חצתה את האוקיאנוס. היה לי חלום ילדות לחצות אוקיאנוס כמו קולומבוס, והחלטתי שאני לא רוצה לעזוב את העולם הזה לפני שאני מבצע את החלום. אחרי שאשתי נפטרה לקחתי שנת שבתון, לקחתי את בת-זוגי ועוד שני אנשים שאינם ימאים וחצינו את האוקיאנוס.
"היה לנו חוסר מזל ונתקלנו בהוריקן, שזרק אותנו חמישה ימים ולילות עד אפריקה. זה היה בנובמבר, וב-200 השנים האחרונות לא היה הוריקן אחרי אוקטובר. אני לא נלחם בים, הים יותר חזק. עשינו הצבעה אם ממשיכים בחציית האוקיאנוס, וכולם הצביעו בעד".
ניהלת גם לא מעט מאבקים בעניינם של בת-זוגך ובני משפחתה שרצו לבקר בישראל.
"שיניתי את החוק במדינה לגבי זרות שישראלים רוצים להתחתן איתן. אם אדם התאהב ורוצה לשאת בת-זוג לא יהודייה שלא גרה בישראל, הוא עובר דרך שמטרתה לגרום לו לחזור בו מכוונתו. הפקידות במשרד הפנים כולה או מרביתה אנשים דתיים, והם חוברים יחד בכל מיני שיטות. לדוגמה, הם רצו אישור שאין לה הרשעות פליליות כדי שתוכל להיכנס לישראל. במונגוליה אפשר לקבל אישור רק מהמפקח האזורי, אז אמרו 'זה לא מקובל, אנחנו רוצים אישור מדינה'. אמרתי להם שאין אישור כזה, אז אמרו שהיא לא יכולה להישאר. על כל דבר כזה אני הולך לבית משפט.
"כשבאתי למונגוליה קיבלו אותי ואירחו אותי כמו מלך", מספר שגב. "ראיתי בחורה נחמדה, אמרתי, תבואי לביקור, אני משלם (הכוונה לאחייניתה של בת זוגו של שגב, ע"ר). היא באה - הכניסו אותה לבית הסוהר. פשוט טיפשים. אני נאלצתי ללכת לשופט תורן. אבא שלה השתגע: בחיים היא לא ראתה אף מדינה, פעם ראשונה שהיא יוצאת עם התרמיל שלה, וקרעו לה את התרמיל. אז ביקשתי שפקידי משרד הפנים יעברו קורס שילמד אותם כללי התנהגות כלפי מי שנכנס לישראל. כאן לא רציתי להמשיך, כי בת-זוגי לא הסכימה שאעסוק בחיזוק ובשינוי העולם על הגב של היחסים שלנו".
"לא מאפשרים בארץ להתחתן. שולחים אותנו לקפריסין. אז אני אמרתי להם שבקפריסין אני כפוף לסמכות השיפוט שלהם. ואם יש להם הוראה שחצי מהרכוש שלי הולך אליה? על זה לא היתה להם תשובה. אני מקווה לשנות את החוק הזה. לא בשבילי - אני צריך להתחתן? מעניין את סבתא שלי - אבל בשביל הילדים שלי. אני מזמן לא עובד בשביל כסף - אני את התביעות מגיש בשביל לשנות דרך, להביע עמדה".
יוסי שגב: "אני כבר מזמן לא עובד בשביל הכסף; אני מגיש תביעות כדי לשנות משהו"
נורית רוט
16.9.2007 / 7:40