וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הבנקים עוסקים בטופסולוגיה, אצלנו מנתחים חברות"

שרון שפורר

16.9.2007 / 7:47

החולשה בשווקים, קריסת חפציבה, ההפסדים של המשקיעים, השינויים בעקבות ועדת בכר, חוק החיתום החדש והתחרות בשוק ההון - כל אלו עלו על השולחן העגול שכינס TheMarker בהשתתפות בכירי החתמים



"הלו? מה אתה אומר?! הם רוצים לגייס 2 מיליארד שקל? במניות? אז קדימה", כך התלוצץ מנכ"ל כלל פיננסים חיתום, צחי סולטן, כשהתיישבנו סביב השולחן העגול למפגש היסטורי של מנהלי חברות החיתום. ואולם סולטן, כמו גם אליאב בר דוד, מנכ"ל פועלים אי.בי.אי, שמיהר להגיב וציין "אתה מתבלבל צחי, ההנפקה הזו אצלנו", יודעים את האמת המרה מבחינתם: בחודשים הקרובים לא תהיה הנפקה גדולת ממדים כזו בשוק המקומי, ואפילו הנפקות קטנות יותר יהיו נדירות. מה שברור הוא שאם החולשה בשווקים תימשך, ימי העבודה שלהם יהיו הרבה יותר פנויים בהשוואה למחצית הראשונה של השנה שבה הם עבדו כמו מטורפים.



לא רק המשבר העולמי במוקד. תהליכים ארוכי טווח כמו ועדת בכר, חוק החיתום החדש והתגברות התחרות בשוק ההון משפיעים על ענף החיתום. לקראת ועידת ההנפקות השנתית הראשונה שמארגנים איגוד החברות הציבוריות וחברת די.סי. פייננס כינסנו ב-TheMarker כמה חתמים מובילים סביב שולחן עגול אחד: סולטן; בר דוד; דני ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון; שרון ייגר, מנכ"ל אקסלנס חיתום, עידו נויברגר, מנכ"ל דש איפקס; ומאיר דלאל, מנכ"ל אנליסט חיתום. בנוסף, השתתף גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ומנחה הוועידה.



לדברי החתמים, שוק ההנפקות אמנם חטף מכה אנושה, אבל הוא עדיין פעיל. לחברות הדירוג תהיה מעתה יותר עבודה - מכיוון שלחברות קטנות ולא מדורגות יהיה הרבה יותר קשה לגייס. הסכמה כללית היתה כשנשאלו החתמים אילו חברות הם היו מאחלים לעצמם להביא לבורסה בשנה החדשה: קוקה קולה ישראל, חלקים מתנובה והבורסה לניירות ערך. הם מקווים שגם חברות מחו"ל יבואו להנפיק בשוק המקומי, וגם הנפקת חברת ישקר שמכרה משפחת ורטהיימר לוורן באפט קוסמת להם, אך די ברור להם שמדובר בחלום בלבד.



30 הנפקות ראשונות של מניות לציבור היו ברבעון השני, שהיה הרבעון הטוב בתולדות שוק ההנפקות הישראלי. ברבעון השלישי התבצעו עד כה רק שבע הנפקות. גם ספטמבר שחותם את הרבעון אינו נושא בשורה. ברקע מצויות החולשה בשווקים וקריסת חפציבה.



"עכשיו הכל מוקפא"



האם השוק מת?



נויברגר: "האמת שכן". דלאל: "נכון לעכשיו הכל מוקפא". ייגר: "הרבעון השלישי סובל גם מעונתיות ביחס לרבעונים האחרים, ומסורתית הוא חלש יותר".



ברק: "כולנו מאופיינים בזיכרון מאוד קצר וחושבים שמה שהיה בחודש האחרון זה מה שיהיה. ואולם שוק ההון ימשיך להיות הזירה המרכזית לגיוסי הון. המשקיעים הטבעיים הם הקופות, הקרנות וחברות הביטוח, שלעולם יגייסו בשוק ההון, ובסופו של דבר תהיה חזרה לקצב ההנפקות הגדול שראינו בעבר".



האם אנחנו צפויים לראות התאוששות בקרוב?



בר דוד: "ההנפקות לא נעצרו. בשבועיים הקרובים יהיו הנפקות ב-2 מיליארד שקל. השוק יתחיל להיות דומה לחו"ל. אם פעם זו היתה פחיתות כבוד לגייס בדירוגים נמוכים, זה כבר לא יהיה כך יותר. לחברות הדירוג תהיה יותר עבודה".



נויברגר: "כיום יש לדירוג משמעות כלכלית, וזה יכול להיות ההבדל בין תשואה של 10% ל-15%. לכן חברות יעדיפו לדרג את עצמן גם אם יקבלו דירוג נמוך".



סולטן: "השוק עבר טלטלה. רמת הריביות קפצה מדרגה. ריבית הבסיס קפצה, המרווחים קפצו, אבל החברות עיכלו את המצב די מהר. אז במקום 4% מגייסים ב-5%. זה לא כל כך עקרוני. המשקיעים רואים עכשיו הזדמנויות קנייה בריבית הגבוהה".



ייגר: "המשבר התחיל מהאג"ח וההתאוששות תגיע לדעתי מאותו מקום. נראה הנפקות מדורגות, גם אם בדירוג נמוך יותר".



דלאל: "אני דווקא חושב שהדבר הראשון שנתחיל לראות הוא הנפקת מניות. שכן האג"ח הלא מדורגות נסחרות עדיין בתשואות מאוד גבוהות - ולכן חברות יעדיפו לא להנפיק חוב".



אליאב: "פעם המוסדיים החזיקו 10% מהתיק באג"ח קונצרניות, וכיום יש 30%. סביר להניח שזה לא ישתנה, אלא ילבש צורה אחרת".



כ-40 מתוך 55 הנפקות ראשונות של מניות לציבור הניבו הפסדים למשקיעים. גם בהנפקות האג"ח המצב חמור. רבות מהאג"ח שהונפקו ב-2007 נסחרות כבר בתשואה דו ספרתית גבוהה. חלק מהחברות שהונפקו בבורסה ברבעונים האחרונים היו חברות עם פרויקטים על הנייר. אחרות הגיעו עם גירעון בהון העצמי - וכל זה עוד מבלי לדבר על קריסת חפציבה. האם אתם סבורים שהבאתם חברות לא ראויות לשערי אחד העם?



נויברגר: "התקשורת מפריעה להתפתחות של שוק ההנפקות. עברנו לשוק של 150 מיליארד שקל, ולא הגיוני שלא יהיו קריסות. בארה"ב המשקיעים מבינים שיכולים להיות מקרים של חדלות פירעון. אם כל פעם התקשורת תבוא ותגיד 'איך יכול להיות שהיית שם בתור חתם וזה קרה' נחזיר את המשקיעים לבינוניות".



דלאל: "החשיפה התקשורתית גורמת לכך שאנשים יתייחסו במלוא החומרה לקריסה של חברה אחת או שתיים. בסופו של דבר זה יפגע בתשואות שיראו המשקיעים, מכיוון שדווקא מהשקעה בחברות הבינוניות אפשר לקבל תשואות גבוהות. כמובן דרוש פיזור".



בר דוד: "גם באנרון היו גניבות. צריך לזכור שמתוך עשרות חברות שאנחנו נפגשים אתן, רק חלק עוברות את המסננת".



נויברגר: "יש כאן הרבה חברות טובות וראויות. מבחינה כלכלית אנחנו בודקים את החברות לעומק ואת הבעלים. הסטנדרטים שלנו יותר גבוהים מהבנקים. להם אין יכולת לעשות את זה. הם טובים בטופסולוגיה. כמובן שיש תמיד מה לשפר אצלנו, למשל הבדיקה המשפטית. חפציבה היא דוגמה לכך, אבל מכל טעות אפשר ללמוד".



דלאל: "לדעתי, אנשים שיתפו פעולה עם בעז יונה מבפנים. הכסף היה אמור להישאר בקופה. בחפציבה לא היתה בעיה כלכלית".



ברק: "כשאתה עולה על כלי הרכב בבוקר ויוצא לעבודה, אתה יודע שאתה יכול לעשות תאונה. ואולם בכל זאת אנשים נוסעים בכבישים".



סולטן: "המצב לפני המשבר היה מעוות. זו היתה תקופה שבה נפגשתי עם 2-3 מיליונרים-מיליארדרים בעלי חברות שרוצים לגייס בישראל אג"ח לפרויקטים בחו"ל. חלק הונפקו בתשואה של 8%, בזמן שבחו"ל היו מקבלים 15%. הסיכון מול התשואה היה לא הגיוני".



ייגר: "אין כזה דבר חברה שלא ראויה להנפקה. במחיר הנכון יגיעו קונים. המשקיעים המוסדיים צריכים להכתיב את הסטנדרטים של הגיוס. החתמים עושים דיו-דיליג'נס (בדיקת נאותות) משפטי וחשבונאי, אבל לא עושים דיו-דיליג'נס כלכלי טוב. בכל מקרה אין אפשרות לבדוק בעלי חברות בגלאי שקר".



האם אתם סבורים שהמשקיעים המוסדיים בודקים מספיק? קוראים את כל התשקיפים בהנפקות?



נויברגר: "יש מקצועיים יותר ומקצועיים פחות, ויש הנפקות של הייפ".



בר דוד: "המוסדיים בשנים האחרונות עשו מהפך. הם הקימו מחלקות מחקר שבודקות הנפקות".



ברק: "אני מרגיש שהמסננת של המוסדיים משתפרת. מי שמצפה שמנהל השקעות לא יעשה טעויות - טועה בגדול. זו צריכה להיות הנחת הבסיס כשאתה הופך למנהל השקעות. חלק מההחלטות שלך יהיו מוטעות".



חומות סיניות בין החתמים למוסדיים



האם קיימות חומות סיניות בין חברות החיתום לגופים המוסדיים באותו הבית?



דלאל: "ההחלטות הן מקצועיות לגמרי. אין לנו סיכוי להביא את שמואל לב להנפקה אם הוא לא אוהב אותה".



נויברגר: "אין מסביב לשולחן מישהו שמקבל עמלה על שיתוף פעולה עם הגופים המוסדיים. גם אם נניח שמדובר באנשים לא צדיקים - מנהלי ההשקעות בוודאי לא טיפשים. הם לא יסכנו את המוניטין שלהם".



איך אתם מסבירים את העובדה שהמוסדיים ממשיכים להיכנס להנפקות ראשונות, על אף שרובן המוחץ מניב הפסדים בשנים האחרונות?



ייגר: "מוסדיים צריכים להעניש חתמים שממוצע התשואות בהנפקות שלהם נמוך. חברות צריכות להתחיל לבחון חתמים לפי כמה הרוויחו אצלם המוסדיים. כיום לא שמים לזה לב, או שלא מייחסים חשיבות לחתם. עוד לא נתקלתי במוסדי שאמר 'עשית הנפקה גרועה ואיני נכנס שוב להנפקה שלך'".



בר דוד: "אני חושב שהחברות הגדולות שבאות לגייס יותר מפעם אחת כבר מבינות את זה".



ברק: "גם חלק גדול מקרנות הנאמנות אינו משיג תשואה של אינדקס - אז למה אתם לא שואלים מדוע הציבור ממשיך לקנות שם?".



כמו לייפוייב וברת'אידי



אם הם יחפשו את ההנפקות עם התשואה העודפת הם אולי יגיעו למסקנה שכדאי ללכת לחברות שמנפיקות בלי חתמים, כמו לייפוייב וברת'אידי, שהן הנפקות ללא חתמים שהניבו תשואה של יותר מ-100%".



דלאל: "צריך לבדוק איך זה קרה. אולי יש שם דברים שהם לא בסדר. מרבית המוסדיים שמחים שיש חתם".



קרוב ל-80 מסדרות האג"ח בבורסה נסחרות בתשואה דו ספרתית גבוהה. רבות מהן הונפקו בגלי ההנפקות האחרונים. מה אתם חושבים על התשואות האלו?



בר דוד: "בשוק בריא ומפותח צריכים להיות כמה סוגי אג"ח: אג"ח מדורגות גבוה, מדורגות נמוך ואג"ח בתשואה גבוהה".



נויברגר: "אנחנו חושבים שהמחירים עכשיו אטרקטיוויים ואפילו מקימים קרן מיוחדת שתקנה את כל האג"ח האלו".



ביולי נכנס לתוקף חוק החיתום החדש. החוק נושא עמו שינויים רבים בהליך ההנפקה. כיצד הוא ישפיע על השוק?



סולטן: "החוק משנה את פני השוק ויש לו שני אפקטים: ראשית, אין חבילות מורכבות של אופציות, אג"ח ומניות יחד, אלא יש מכרזים נפרדים של אג"ח ומניות - מה שיוצר שקיפות גדולה יותר בתמחור, והמשקיעים אוהבים את זה מאוד. שנית, אין כמעט חתמי משנה. בעבר היו הנפקות עם 50 חתמים. כיום בכל הנפקה יש חתם אחד שלוקח את מרביתה".



נויברגר: "החתמים קונים במקום הציבור, כמו שהיה קודם, אבל החוק גורם להנפקה להיראות כאילו היא נכשלה".



ברק: "אחד היתרונות הגדולים בחוק החדש זה שאפשר למכור את חלק הארי למשקיעים מוסדיים. החוק החדש מאפשר למכור 100% למוסדיים במקום למכור את הסחורה לידיים חלשות יותר".



ייגר: "כשאתה נותן חיתום בהנפקה, אתה צריך לדעת מי הקונסורציום. החשש של כולנו זה שמוסדיים יסבלו ממה שקורה בהנפקות. אני כמוסדי הייתי רוצה לדעת מה הרשימה של החתמים בהנפקה. עם זאת, זה נכון שהמוסדיים יכולים לסבול מזה שחתמים אוספים סחורה".



דלאל: "החוק גם קיצר את הזמנים בהנפקה באופן משמעותי, כך שהסיכון בהשתתפות במכרז המוסדי קטן לעומת העבר".



ייגר: "מה שעדיין לא ראינו בעקבות כניסת חוק החיתום החדש לתוקף זה את ההקצאה הלא אחידה".



נויברגר: "יש בעיה גם באינדיקציות. השוק עדיין לא התרגל לכך שהוא צריך לספק אינדיקציה לכמות שהוא מתכוון לאסוף בהנפקה עוד לפני שהוא מעביר הזמנות".



בר דוד: "בפועל, השיטה החדשה עוד לא תפשה. הבעיה העיקרית היא שמה שחסר בשוק זה ה'גרין שו'. מדובר בנדבך חשוב שהרשות עדיין לא אישרה. בנוסף, שיטת המכרז צפויה להגדיל את עודף הצרכן ולצמצם את ההפסדים למשקיעים".



שיפורים בשוק ההנפקות



האם יש מקום לשיפורים נוספים בשוק ההנפקות?



סולטן: "השוק עדיין נוטה לטובת גיוסים של חברות גדולות ופחות לקטנות. חברות קטנות הן מנוע מאוד חשוב למשק, ואולי צריך לבנות פלטפורמה לכך, כמו AIM בלונדון".



ברק: "בעתיד יהיו יותר משקיעים מוסדיים שיהיו מוכנים להיכנס להליך של פרה IPO להשקיע בחברה לפני שמביאים אותה להנפקה. זה עניין של זמן עד שיתפתח שוק כזה. אנחנו בתהליך למידה".



נויברגר: "יש בעיה עם המגבלות שהבורסה והרשות מעמיסות על חברות קטנות. עם כל הציניות בעניין, מספר היזמים הרב שצמח פה משפיע על התעסוקה והצמיחה. זה חלק מהתפקיד של הרשות והבורסה. גל הגיוסים האחרון אולי ייצר הפסדים, אבל הוא הביא גם לתעסוקה ולהשקעות איכותיות. יהיו פה יותר מ-90% מהחברות שיחזירו את הכסף, והמשקיעים ייהנו מתשואות גבוהות".



דלאל: "מי שמבין קונה את האג"ח של החברות האלו".



ברק: "גם גזית גלוב, אורמת ואלוני חץ התחילו כחברות קטנות".



ייגר: "עם כל הכבוד לדברי הציונות שלכם, יש עם זה בעיה. כשאתה עושה הנפקה של 5 מיליון שקל, אתה נכנס לבעיית סחירות. הבעיה הגדולה כאן היא שנוצרו קונגלומרטים שמנהלים כמות אדירה של כסף. עם כל הכבוד, גילי כהן, מנהל ההשקעות באקסלנס, מנהל 3 מיליארד שקל, ואין לו אינטרס לבזבז את הזמן על בדיקה של הנפקות קטנות של 5 מיליון שקל".



גאים בהנפקות



באיזו הנפקה אתם גאים?



ייגר: "בריטיש ישראל, בגלל הגודל שלה והרווח".



סולטן: "אבגול וברינסווי".



ברק: "ההשקעה שלנו בילין לפידות זו הצלחה".



דלאל: "שיכון דיירים הניבה רווח של 10% למשקיעים בימי המסחר הראשונים".



סואן העביר ביקורת על הרשויות הרגולטוריות: "גם אחרי כל הירידות האחרונות, שוק ההון ימשיך להיות המקור העיקרי לגיוס הון של חברות. הבורסה ורשות ני"ע מתנגדות לחברות קטנות בשוק המקומי ועושות מאמץ מכוון להיפטר מהן. זה מנוגד לעולם, שבו הבורסות הגדולות מתמקדות בחברות קטנות. גם לקטנים יש זכות קיום".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully