ספר זכרונותיו של היו"ר לשעבר של הבנק הפדרלי, אלן גרינספאן, אשר צפוי להגיע למדפי החנויות מחר, ממשיך להכות גלים. לאחר שביקר בחריפות את ממשל בוש בגין העדפת שיקולים פוליטיים על פני שיקולים כלכליים, טוען גרינספאן בספרו האוטוביוגרפי החדש כי המניע העיקרי לפלישה האמריקאית לעירק בשנת 2003 היה נפט.
"מעציב אותי שלא נוח מבחינה פוליטית להודות במה שכולם כבר יודעים: המלחמה בעיראק היתה קשורה בעיקר לנפט", כתב גרינספאן. ארה"ב ובריטניה טענו מאז ומתמיד כי הפלישה לעיראק לא היתה קשורה כלל לנפט, אלא נועדה לפרק את עיראק מנשק להשמדה המונית ולשים קץ לתמיכתו של סדאם חוסיין בטרור.
גרינספאן, בן ה-81, אשר כיהן כיו"ר הבנק הפדרלי במשך כמעט שני עשורים, מעריך בספרו החדש בן 500 העמודים, " The Age of Turbulence: Adventures in a New World", כי הבנק הפדרלי עשוי להידרש להכפיל את שיעור הריבית בארה"ב לעומת רמתה הנוכחית, לרמה של לפחות 10% עד שנת 2030, כדי לבלום את האינפלציה.
האטה בצמיחה של פריון העבודה ועלייה ברמת השכר מחוץ לארה"ב תגרום ככל הנראה לעלייה במחירים לצרכן בארה"ב במהלך רבע המאה הקרובה, כתב גרינספאן בספרו, אשר רואה אור בהוצאת פינגווין.
על מנת להותיר את האינפלציה בארה"ב מתחת לרמה של 2%, "עשוי הפד, לפי התסריט שלי, לנקוט במדיניות מצמצמת כה קיצונית, עד כה ייתכן שיידרש להעלות את הריבית לרמה דו-ספרתית, שלא נראה כמותה מאז ימיו של יו"ר הפד, פול וולקר", כתב גרינספאן בספרו.
בספרו מבקר גרינספאן בחריפות גם את נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ואת הקונגרס הרפובליקני, על כך שנתנו לשיקולים פוליטיים להשפיע על המדיניות הכלכלית שלהם, וזנחו את עקרונות המפלגה בכל הקשור להוצאות ולגירעונות ממשלתיים.
גרינספאן מתאר בספרו את ממשל בוש כשבוי בפעילות פוליטית, במידה שאינה מותירה מקום להתייחסות למשמעת הפיסקלית. הוא מתאר את שני שרי האוצר הראשונים של בוש, פול אוניל וג'ון סנואו, כמשוללי כוח במהותם. בוש, כותב גרינספאן, מעולם לא היה מוכן להגביל את ההוצאות הממשלתיות או להטיל וטו על הצעות חוק שהובילו את המדינה לגירעונות עמוקים יותר ויותר.
כך למשל, הקונגרס זנח חוקים שדרשו כי העלות של קיצוצי מסים תקוזז על ידי חיסכון בתחום אחר. "הרפובליקנים בקונגרס איבדו את דרכם", כתב גרינספאן. "הם ויתרו על עקרונות תמורת כוח. לבסוף, הם נותרו ללא עקרונות וללא כוח. הגיע להם להפסיד" - בבחירות של 2006, כשאיבדו שליטה על הסנאט.
ה"אני מאשים" של גרינספאן
TheMarker
16.9.2007 / 8:23