בראיון שהעניק לב לבייב ל"ניו יורק טיימס" הוא מצהיר כי ייתכן שירוץ לראשות ממשלת ישראל כשיגיע לגיל 60. בינתיים, לבייב בן ה-51 משתדל להתרחק מפוליטיקה ורק מביע דעתו עליה כאזרח מן השורה. לדעתו של לבייב, הקשיים של אמריקה באירן, סוריה וונצואלה נובעים בראש ובראשונה ממחדלו של ג'ורג' בוש בהגשת עזרה פיננסית לרוסיה. "לו בוש היה משקיע 100 מיליון דולר לעזרת הכלכלה הרוסית בקדנציה הראשונה שלו, הוא היה זוכה בתמיכת פוטין. במקום זאת השקיע בוש את הכספים במלחמה בעירק, ומאז הוא משלם על כך בכל רחבי העולם".
לבייב שהחל כסוחר יהלומים זעיר, המשיך כעובד בענקית היהלומים דה בירס ששלחה אותו כנציגה לברה"מ, ושם כבר החל את צעדיו העצמאיים ומצא עצמו מצליח ברוסיה ובאנגולה, ולאט לאט נישל את דה בירס ממעמדה הבלתי מעורער בשוק היהלומים. על קשריו ברוסיה מעידות התמונות הניצבות על מדפי משרדו ברמת גן. מן האחת נשקפת דמותו של ולדימיר פוטין - "חבר אמת", מכנה אותו לבייב. באחרות מופיעות פניהן של מנהיגי אזרבייג'אן, ארמניה וקזחסטן.
ב-1996 רכש לבייב את אפריקה ישראל מידי בנק לאומי, כיום הוא מחזיק ב-75% מן החברה המוערכת בכ-5 מיליארד דולר.
המקצוע הנוסף של לבייב
בראיון שהעניק לבייב ל"טיימס" הוא חושף כישרון שלא נודע עד כה אודותיו. מסתבר כי לבייב "מחלטר" כמוהל לעת מצוא. בהיותו בן 22 בלבד מל את בנו שלום. אביו, אבנר, עסק בטשקנט כמוהל מחתרתי משום לא ניתן היה אז לקיים מנהגים יהודיים באופן גלוי תחת השלטון הסובייטי. אביו אז הציע לבנו לתרגל את פעולת החיתוך על רגלי תרנגולות, אך זה סירב וסמך על עצמו ועל יכולותיו.
מאז הספיק לבייב למול את בניהם של למעלה מאלף עובדים ברחבי האימפריה הכלכלית שלו.
* תגובת נציגי לבייב לתוכניותיו הפוליטיות:
בעקבות הפרסום של חלקי הראיון שהעניק לבייב ל"ניו יורק טיימס", והציטוט כאילו בכוונתו להיכנס לפוליטיקה מבהיר דוברו של לבייב, כי כל הקורא את הראיון המלא ייווכח שלבייב הבהיר למראיין שאין לו כל כוונה להמיר את עסקיו בפוליטיקה.
אמנם שלושה ימים לאחר קיום הראיון וקבלת התשובה הברורה, שב המראיין ונדרש לנושא ומר לבייב אמנם השיב בבדיחות הדעת "אולי בגיל 60".