הצמדת הנדל"ן לדולר עלתה לנו 90 מיליון ש'

בשנה שעברה נמכרו כ-58 אלף דירות יד שנייה בישראל, כאשר כ-83% מהן היו חוזי המכר נקובים בדולר. מי שעשה כך, גורס השמאי הממשלתי, אייל יצחקי, הכניס את עצמו לסיכונים ולחוסר ודאות, שמהווים גורם כלכלי שלילי שמוערך ביותר מ-90 מיליון שקל.

במסגרת עבודה שביצע יצחקי, הוא מצביע על כך, שהתנודתיות בשער הדולר מתערבת בשוק הדירות וגורמת לחוסר יציבות ולבעיות בשוק. זאת, משום שאין שום קשר בין תנודות שער הדולר לבין תנודות שוק הדירות, שמושפע בעיקר ממשתנים מאקרו כלכליים ונתוני אוכלוסיה, שינויים בריבית על משכנתאות ועוד.

כך, לדוגמה, מסביר יצחקי, בעת מיתון, נחלש שער השקל מול הדולר, והדבר מביא לירידה בביקושים לדירות. יצחקי מביא כדוגמה את 2003, שנה שבה נחלש השקל מאוד לעומת הדולר, שעלה אז לשער של יותר מ-4.9 שקלים, ובאותה תקופה ירד מאוד הביקוש לדירות.

לעומת זאת, ב-2006 ו-2007 שבהן היה המשק בצמיחה, נחלש הדולר מול השקל, והדבר גרם לעליות בביקושים לדירות וליצירת לחץ לעליות מחירים.

"ציבור רוכשי הדירות ומוכרי הדירות, שחוזיהם נקובים בדולר ואשר חיים בישראל, חשופים לסיכון שבשינוי בשער החליפין בין הדולר לשקל בתקופה, שמתחילה ביום החתימה על החוזה ומסתיימת במועד תשלום התמורה הכספית בפועל. כתוצאה מכך, הם חשופים לשינוי בתמורה הריאלית עבור הדירה", כותב יצחקי. "סיכון זה הולך ומתעצם בתקופות המתאפיינות בתנודתיות גבוהה בשוק המט"ח".

הבעיה היא, לדעת יצחקי, ששוק הנדל"ן עדיין מקובע לדולר, ממניעים פסיכולוגיים ומכך שרוכשי דירות מממנים חלק גדול מעלות הרכישה באמצעות מכירה של דירה אחרת שבבעלותם - ושתי העסקות נקובות בדולרים.