הכתבה המלאה של הניו יורק טיימס על לב לבייב: "ידעתי מגיל שש שאהיה מיליונר"

מאת: זאב חפץ



אימפריית לבייב



ב-1978, כשבנו הבכור של לב לבייב, שלום, נולד, לבייב החליט למול את התינוק במו ידיו. הוא היה אז רק בן 22. לבייב מעולם לא למד את אומנות המילה ומעולם לא ביצע ברית מילה. אך הוא ראה כיצד היא נעשית. אביו, אבנר, היה מוהל בסתר בטשקנט, בירת אוזבקיסטאן, בזמן שבו ביצוע טקס דתי יהודי כלשהו היה אסור לפי הרשויות הסובייטיות. בעת לידת הבן, משפחת לבייב התגוררה 8 שנים בישראל. מוהלים מוסמכים רבים פעלו בתל אביב, אך לבייב ראה בביצוע המילה בבנו חובה דתית והגשמה של המסורת המשפחתית.



"ידעתי מה אני עושה", סיפר לבייב במהלך הראיון במשרדו ביהוד. "אחרי הכל, אני מלטש יהלומים. זה לא כל כך שונה". לבייב הושיט אלי את ידיו וחייך. "יש לי ידיים יציבות".



מאז, שימש לבייב כמוהל ביותר מאלף בריתות של בנים של עובדים המועסקים באימפריית העסקים שלו. במהלך אותן שנים, נהפך לבייב ממהגר עני לאדם ששבר את קרטל היהלומים הבינלאומי דה בירס. החברות שבבעלותו בנו מרכזי קניות עצומים, פרויקטים של נדל"ן למגורים, כבישים מהירים ומסילות ברחבי ישראל, ברית המועצות לשעבר ומערב אירופה. אימפריית לבייב מתפרשת ממכרות יהלומים באנגולה ועד רשת המרכולים 7-Eleven בטקסס. באחרונה הוא החל לרכוש נדל"ן אגדתיים בארה"ב, לרבות בניין ה"ניו יורק טיימס" במנהטן, בעבור כ-525 מיליון דולר.



מעריץ את ההון של גייטס



לב לבייב הוא, קרוב לוודאי, האיש העשיר בישראל. מגזין "פורבס" דירג אותו במקום ה-210 ברשימת האנשים העשירים ביותר בעולם, עם הון נקי המוערך ב-4.1 מיליארד דולר (מקורבים ללבייב מעריכים כי הונו מגיע ל-8 מיליארד דולר). מגזין TheMarker דירג את הונו לפני כחודשיים בכ-6.5 מיליארד דולר. עם זאת, לבייב עדיין רעב לעוד. מודל החיקוי שלו בעולם העסקים הוא ביל גייטס.



לבייב מעריץ את עושרו של גייטס, אך גם את הפעילות הפילנתרופית שלו. "עשירים רבים ממתינים זמן רב מדי לפני שהם מחלקים את כספם", אמר לבייב. "קח לדוגמה את וורן באפט. הוא כעת בשנות ה-70 לחייו והיה צריך להתחיל מוקדם יותר. אך גייטס הוא איש צעיר וכבר הוא מחזיר לעולם. זוהי הדרך הנכונה".



לבייב בן ה-51 הוא פילנתרופ אגדי גם כן. הוא מסרב לומר כמה כסף הוא תורם בשנה, אך אינו חולק על הערכות של 50 מיליון דולר. עם זאת, לבייב אינו שותף להשקפת העולם האוניברסלית של גייטס. הוא מנהיג שבטי ומעדיף לתמוך רק במטרות יהודיות כגון מימון ותמיכה בבתי כנסת, בתי יתומים, בתי ספר ומתנ"סים ביותר מ-500 קהילות יהודיות בברית המועצות לשעבר וסבסוד של 300 רבנים, רובם ככולם מחסידות חב"ד. נאמנותו של לבייב לחב"ד היא ללא עוררין. "הרבי מלובביץ' הוא מודל החיקוי שלי וערכי הם ערכיו", קבע לבייב.



שבר את דה בירס



לב לבייב הגיע לישראל כנער מתבגר ב-1971. משפחתו הבוכרית מחוסרת הקשרים והחינוך, שאף לא נחשבה כמשפחה רוסית אמיתית אלא כמשפחה פרימיטיווית מערבות מרכז אסיה, נשלחה להתגורר בעיירת הפיתוח קריית מלאכי. אביו של לבייב הצעיר, שסיים עשר שנות לימוד בלבד בטשקנט, רשם אותו לישיבת חב"ד אך לאחר חודשים מספר עזב לבייב את הישיבה ולא חזר לספסל הלימודים מעולם. "רציתי אך ורק לעשות כסף", מספר לבייב.



בעזרתו של ידיד, מצא לבייב עבודה כשוליה של מלטש יהלומים. כשסיים את הצבא, היה כבר מוכן להיכנס לעולם העסקים. לבייב מספר כיצד ידע כבר מילדות כי ייהפך ברבות הימים לאדם עשיר. "מעולם לא היה לי ספק שאתעשר", אמר לבייב. "ידעתי מגיל שש כי נועדתי להיות מיליונר. הייתי הולך עם אבי לחנויות, ובשעה שהוא דיבר על עסקים, ספרתי באופן אוטומטי בעיני את הסחורה", סיפר.



אנשים העוסקים באבנים יקרות הם חשדנים וזהירים, ולבייב אינו יוצא דופן. אולי בשל כך רבים משותפיו הקרובים הם בני משפחה או חברים ותיקים, מרביתם יהודים בוכרים. פול ראפס, מנכ"ל LLD USA, חברת היהלומים האמריקאית של לבייב, מכיר את לבייב מאז ששניהם היו סוחרי יהלומים צעירים. "יום אחד, לפתע פתאום, לבייב העלה את הרעיון כי נתחיל לסחור ביהלומי גלם. הייתי בטוח כי הוא מתלוצץ מאחר שעד אז איש לא סחר ביהלומים לא חתוכים".



לפני ההארה של לבייב, עולם היהלומים היה מפוקח בקפדנות על ידי חברת דה בירס שנוסדה עוד במאה ה-19. משנות ה-30 ואילך ביססה עצמה דה בירס כקרטל ששלט בכריית היהלומים בברית המועצות, אפריקה ושאר העולם. דה בירס ויסתה את השוק באמצעות שיטה מיוחדת: היא חתמה על חוזה לתקופה מוגבלת לאספקת יהלומי גלם עם קבוצה מצומצמת של חברות יהלומים - הידועות כבעלי סייט (Sightholders) במחירים קבועים מראש.



כשלבייב החל את צעדיו הראשונים בעולם היהלומים, היו כ-100 בעלי סייט ברחבי העולם. מלטשי יהלומים וסוחרים זעירים כלבייב לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש אבנים מאותם בעלי סייט. באפשרותם היה רק לרכוש כמות מוגבלת של אבנים מוברחות. לבייב, שלא אהב מגבלות, הגיש בקשה להיהפך לבעל סייט של דה בירס.



לבייב נהפך במהרה לכוכב עולה בסינדיקט דה בירס ולמרות שגשוגו, זיהה בשלהי שנות ה-80 הזדמנות להשתחרר מהכנפיים הלוחצות של הסינדיקט. דה בירס נתקלו בבעיות עם רשות ההגבלים העסקיים בארה"ב, ממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה החלה לאבד כוח פוליטי וברית המועצות, שמנהיגיה חלקו שותפות רווחית עם המונופול, עמדה בפני קריסה.



אינסטינקטים של טיגריס



ללבייב מערכת יחסים סבוכה עם מולדתו לשעבר. בפגישתי הראשונה עמו, כששאלתי אותו לגבי זיכרונות הילדות שלו, הפתיע אותי לבייב ואמר: "פחד. גדלתי בפחד".



"פעמים רבות היכו אותי בבית הספר", נזכר לבייב. אך למרות גילויי האנטישמיות, הפחד הגדול ביותר של לבייב היה מפני הממשלה הקומוניסטית. "סבי נשלח לסיביר. נאלצנו ללכת לבית הספר בשבתות. עצם היותך יהודי העמידה אותך מיד בסכנה".



עם זאת, זיהה לבייב פוטנציאל עסקי ברוסיה. הוא דיבר את השפה והכיר את המנהגים המקומיים. באופן רשמי, הוזמן לבייב ב-1989 לברית המועצות על ידי השר הסובייטי לאנרגיה, שחיפש דרכים לנתק את אחיזת הברזל של דה בירס ביהלומי המדינה.



על מנת לעשות עסקים עם הרוסים נאלץ לבייב לוותר על מעמדו כבעל סייט של דה בירס. צעד זה זיעזע את שוק היהלומים הבינלאומי. "לבייב שבר את כל החוקים כשרדף אחרי המקור בעצמו. לאחר שהצליח ברוסיה ואחר כך באנגולה, אחרים החלו לשאוב אומץ גם כן. כך שבר לבייב את קרטל דה בירס. עם אינסטינקטים של טיגריס וביצים של פנתר", מתאר סוחר יהלומים מתל אביב.



לבייב נהפך לחותך ומלטש היהלומים הגדול בעולם ואחד המקורות הגדולים ביותר של יהלומי גלם - אותם יהלומים שעליהם חלם שנים רבות קודם לכן.



המפתח להצלחתו של לבייב הוא שימוש בשיטת האינטגרציה המאונכת בעסקים. הוא כורה יהלומים באנגולה, נמיביה ורוסיה, חותך ומלטש ואז משווק ומוכר אותם באופן סיטוני וקמעוני. יש לו שורה של חנויות יוקרה ברוסיה ובוטיק יוקרה, "לבייב", ברחוב בונד בלונדון. בחודש הבא יפתח לבייב חנות בשדרת מדיסון במנהטן שתשרת, לדברי תרי צ'ונו, נשיא לבייב ג'ולרי, את "עובדי קרנות הגידור הצעירים שקיבלו זה עתה את הבונוס השנתי".



ראה את "בוראט"



התצלומים התלויים במשרדו של לבייב ברמת גן שונים בתכלית מהתצלומים שמוצאים בדרך כלל במשרדיהם של בכירי עולם העסקים הישראלי. בעוד שבדרך כלל תלויים במשרדיהם תצלומים של אנשי העסקים בחברת ראש ממשלת ישראל, נשיא ארה"ב ומיטב כוכבי הוליווד, הרי שהתצלומים במשרדו של לבייב הם שלו בחברת הרבי מלובביץ', נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראשי המדינות של אזרבייג'אן, ארמניה וקזחסטאן.



"כן, ראיתי את הסרט 'בוראט'", אמר לבייב, המשמש קונסול כבוד של קזחסטאן בישראל. "חשבתי שזה סרט משעשע, אבל מטופש".



גלריית התמונות של לבייב משקפת את מעמדו כנשיא פדרציית הקהילות היהודיות בברית המועצות לשעבר, ארגון שבראשו הוא עומד מאז 1998. איש אינו יודע בדיוק כמה יהודים חיים כיום בברית המועצות לשעבר, אך ההערכות נעות מ-400 אלף ועד מיליון יהודים. לבייב מנהיג אותם בעזרת פנקס הצ'קים שלו, כפי שאפשר לראות למשל בדוגמה של בתי הספר הפרטיים היהודיים בבאקו שבאזרבייג'אן.



לפני 3 שנים, הממשלה שם, בשל החשש מהשפעות איראניות, החליטה לסגור את כל בתי הספר הפרטיים במדינה. זה כמובן כלל את בית הספר היהודי בבאקו. הקהילה היהודית ניסתה לפנות לשלטונות, אך ללא הצלחה. "הארגונים היהודים-אמריקאים לא הצליחו לעשות דבר", הוא אומר בחיוך. דעתו על פעילים אמריקאיים-יהודיים לרוב אינה חיובית במיוחד.



לבייב החליט להתגייס למשימה. הוא טס לבאקו במטוס הפרטי שלו והלך ישירות לבית הכנסת. "כל היהודים נאספו שם", הוא נזכר. "אמרתי להם לחכות בזמן שאני מדבר עם הנשיא", שהיה אז גידר אלייב. "במשרד שלו היו עיתונאים. כולם התרגשו מבואי מכיוון שחשבו שהגעתי כדי להשקיע במדינה. גם גידר חשב כך. הוא אמר לי: 'רק תגיד לי במה אתה מתעניין - נפט? גז? תיירות? מה אפשר לעשות בשבילך?' אמרתי לו: 'איך אני יכול להשקיע במדינה שלא אוהבת יהודים? אתם סוגרים את בית הספר היהודי. הגעתי כדי לבקש ממך להותירו פתוח'".



לבייב משתהה בנקודה זו. סיפורים דרמטיים של סכנה וישועה הם חלק בלתי נפרד מהמסורת החב"דניקית. "גידר דיבר עם יועציו, ולאחר מכן פנה אלי ואמר כי בית הספר יכול להישאר פתוח, ושאל אם זה מספיק. אמרתי לו: 'יש בעיה נוספת. המוסדות היהודים כאן במצב רעוע. האם תוכל לאפשר לי לרכוש חלקת אדמה על מנת לחדשם?' הוא הסכים", מספר לבייב, והוסיף כי אף הסכים לפתוח בעצמו את שנת הלימודים בבית הספר היהודי, ולהודיע על ההסכם לעיתונאים מחוץ למשרדו.



"האם השקעת באזרבייג'אן לאחר מכן?", שאלתי. "לא", עונה לבייב בחיוך. "לאזרבייג'אן יש כל כך הרבה משאבי טבע, והם לא זקוקים להשקעה שלי. אך אמרתי להם כי הם יקבלו את ברכת ה'".



ידידות עם פוטין



לבייב מתעקש כי הוא מקיים חלוקה ברורה בין ההנהגה הקהילתית שלו לבין עסקיו. אולי זה נכון, אך הרפובליקות של רוסיה הסובייטית לשעבר אינן ידועות בשקיפות שלהן. בכל מקרה, העסקים בהן תלויים במידה רבה בגישה אישית ופוליטית. "חלק גדול מהערך האנליטי שלנו תלוי בתפישה שאנחנו יכולים לקבל אישור לכל דבר ברוסיה", אומר ז'אק צימרמן, סגן נשיא באפריקה ישראל, חברת האחזקות וההשקעות הבינלאומיות של לבייב.



תפישה זו קיבלה חיזוק בתצוגות פומביות של חיבה בין פוטין ללבייב. בשנת 2000 היה נשיא רוסיה אורח הכבוד בפתיחת המרכז הקהילתי היהודי במרינה רושה במוסקווה, שלבייב היה ממקימיו. פוטין גם צידד בלבייב בעת הריב על תפקיד הרב הראשי של רוסיה, ותמך במועמד של לבייב, ברל לזר, על פני הרב הראשי המכהן דאז, אדולף שייביץ'. בכך למעשה חתם לבייב ניצחון נועז, והעמיד את תנועת חב"ד בראש הקהילה היהודית ברוסיה.



מנוע הצמיחה של לבייב היא אפריקה ישראל, בה הוא מחזיק ב-75%, ובאמצעותה הוא מנהל את מרבית עסקיו, פרט לחלק מעסקי היהלומים. אפריקה ישראל פעילה, מלבד בישראל, רוסיה וארה"ב, גם בסין, הודו, הפיליפינים ודרום אמריקה. "אנחנו בינלאומיים, אך הדגש שלנו נע יותר ויותר לכיוון של ארה"ב", אומר צימרמן. "בחצי השנה האחרונה רכשנו פרוייקטים בשווי של יותר ממיליארד דולר במנהטן, וזה עוד יצמח".



אחזקותיה של אפריקה ישראל בארה"ב כוללות לא רק את בניין "ניו יורק טיימס" אלא גם מחצית מבניין אפת'ורפ באפר וסט סייד, ומגדל השעון בשדרת מדיסון. עוד מחזיקה החברה ב-1,700 תחנות דלק Fina, ופרויקטים בלוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, מיאמי ופיניקס. באחרונה הודיעה החברה על הקמת פארק שעשועים ענק ממותג הארד רוק.



"כל מה שצריך בשביל להצליח בעסקים בארה"ב הוא שם טוב, והבנקים ילוו לך כמה כסף שרק תרצה", אמר לי לבייב בהתלהבות.



איתן רף, יו"ר בנק לאומי, ממנו רכש לבייב את אפריקה ישראל ב-1996, מספר על העסקה השנויה במחלוקת. "הוא היה רוסי. לא ידענו עליו דבר. חשבנו שהוא אולי איזה אוליגרך. שכרתי שניים-שלושה חוקרים לבדוק אותו. הוא יצא נקי לגמרי".



לא אכנס לפוליטיקה



בפעם הראשונה שדיברתי עמו, לבייב הכחיש כל שאיפה פוליטית אישית. שלושה ימים לאחר מכן, כבר לא היה בטוח. "האם ארצה להיות ראש ממשלה? אולי. בגיל 60", ענה. כלומר, בעוד 9 שנים. בקצב שלו, ב-9 שנים הוא יכול להספיק להיכנס לעשירייה הראשונה של רשימת העשירים של "פורבס", בין היתר.



ואולם אתמול הבהיר דוברו של לבייב כי אין לו כל כוונה להמיר את עסקיו בפוליטיקה. אמנם שלושה ימים לאחר קיום הראיון וקבלת התשובה הברורה שב המראיין ונדרש לנושא, אך תשובתו של לבייב נאמרה בבדיחות הדעת.



האם לבייב חש קשיים בהתנהלות מול בוימלגרין?



חברת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, דיווחה אתמול לבורסה כי עדיין לא הושלמה העסקה לשינוי מבנה בעלות האחזקות בפרויקטים השונים ברחבי ארה"ב, בין החברה לבין התאגידים מקבוצת בוימלגרין, שבשליטת איש העסקים שעיה בוימלגרין. בהודעתה לבורסה, ציינה אפריקה ישראל כי "החברה פנתה לקבוצת בוימלגרין בדרישה לקדם את הליכי השלמת העסקה ללא דיחוי במהלך הימים הקרובים".



בהסכם בין הצדדים סוכם כי כל הפרויקטים במיאמי שהיו בשליטתם המשותפת של אפריקה וחברות מקבוצת בוימלגרין יועברו לידי אפריקה ישראל, וכן פרויקטים בניו יורק. למעשה, מלבד כמה פרויקטים משותפים בניו יורק, השותפות העסקית בין אפריקה לבין בוימלגרין - שהחלה בשנת 2002 והבטיחה רבות - הסתיימה. מאפריקה ישראל ומקבוצת בוימלגרין לא התקבלה תגובה לידיעה.