ההצלחה של לידקום: הימרה לפני שבע שנים על השווקים המתעוררים ומאז היא צומחת בקצב של 40% ויותר

חוף השנהב. בגאנה, שבמערב אפריקה, חיים 20 מיליון תושבים. המשכורת החודשית הממוצעת שם מסתכמת ב-300 דולר ושיעור האבטלה מגיע ל-20%. אבל יש במדינה לא פחות מ-7 מיליון מנויים בחברות הסלולר. "לכל אחד יש כאן מכשיר סלולרי, גם אם אין לו כסף למכנסיים. זה כבר לא סמל סטטוס", אומר גבי שרעבי, מנהל הפעילות בגאנה של לידקום הישראלית.



ועל זה בדיוק - על הבום הסלולרי שמשכפל את עצמו בהרבה מדינות ביבשת השחורה - בונה לידקום את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה. בחוף השנהב למשל, שגובלת בגאנה, המספרים הרשמיים מדברים על 18 מיליון תושבים ו-5-6 מיליון מנויים. שיעור החדירה של הסלולרי בטנזניה הוא 20% - עם לא פחות מחמישה מפעילים סלולרים. בסך הכל, ביבשת שבה כ-900 מיליון תושבים, 200 מיליון מהם מחזיקים מכשיר סלולרי.



לדברי שרעבי, הסיבה לפלישה של המכשירים המתקדמים היא הצורך של תושבי הכפרים הנידחים לתקשר עם בני משפחה בערים הגדולות. "אנשים בעיר נותנים סלולרי לבני משפחתם שבכפר", הוא אומר. העלות הממוצעת של המכשירים היא 40-100 דולר, וכמובן שחברות הסלולר לא ישלחו דפי חשבון לבקתה הרביעית מתחת לעץ הבבאו בכפר, כך שבדרך כלל החיוב על השיחות יהיה מראש, באמצעות כרטיס נטען (pre paid).



הדבק בין המפעיל ליצרן



לידקום היא חברה של פרויקטים, שעוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של רשתות תקשורת ובמיוחד סלולריות. בין לקוחותיה גם מפעילים סלולריים כמו פרטנר ווודאפון ויצרני ציוד כמו נוקיה וסימנס. הפעילות באפריקה מהותית, ולפי הערכות היא תתרום ב-2007 הכנסות של 115 מיליון דולר - 50% מסך המחזור וצמיחה של יותר מפי שניים לעומת 2006.



לידקום הונפקה באפריל 2005 בבורסה המשנית בלונדון. כשנה לאחר מכן, ועל רקע עליות במחיר המניה, פיזרו בעלי המניות הגדולים - המשפחות שושן וסלוק - את חלקם בציבור תמורת 53 מיליון דולר והשאירו את החברה בלי גרעין שליטה. עד כה גייסה החברה בלונדון, בשני סיבובים, 35 מיליון דולר ועוד 130 מיליון שקל באג"ח ממשקיעים ישראלים.



מנוע צמיחה חזק נוסף של לידקום - מלבד אפריקה - הוא הודו. "אם ב-2006 תרמה הפעילות בהודו הכנסות של 1.7 מיליון דולר, השנה כבר מדובר בהכנסות של מעל 20 מיליון דולר", אומר המנכ"ל של לידקום בארבע השנים האחרונות, אריק אלקלעי. אלקלעי חתום על המהפך שעשתה לידקום - מחברה עם מחסור במזומנים וגירעון בהון לחברה רווחית שמייצרת כסף ועניין אצל משקיעים.



אלקלעי מספר שהחברה אמנם עברה תהליך אבולוציוני, אבל הגישה הבסיסית שלה לא השתנתה. "אם ב-2000 היה לנו פרויקט אחד שהניב 15 אלף דולר בחודש, כיום מדובר ב-15 מיליון דולר בחודש - פי 1,000 בתוך שבע שנים. אנחנו גוף שמקשר בין צרכים של מפעיל לצרכים של יצרן מבחינת תכנון, הקמה והפעלה. אנחנו הדבק בין השניים ויש עבודה גם מאלה וגם מאלה".



מה בעצם מיוחד בלידקום? יש לכם פטנטים?



אלקלעי: "אין לנו פטנט, אבל יש אוסף גדול של ניסיון, היכרות עם טכנולוגיות, יכולת ביצוע וחשיבה של 'כן, אפשר'. יש DNA לידקומי לטוב ולרע. החברה מתנהגת בצורה מסוימת. הפרופיל העסקי הערכי בכל 34 החברות הבנות דומה ולא משנה אם הן פועלות בהודו, צ'ילה או בולגריה.



"יש כמה דברים שמיוחדים בלידקום, הראשון הוא נוכחות בשווקים מסוימים. ב-2004 הימרנו על השווקים המתעוררים. כיום, כשכולם רק מתחילים להיכנס למקומות כמו אפריקה, אנחנו כבר עמוק בפנים. יש לנו יכולות ושירותים. מראש פיתחנו יכולת לתכנן, להקים ולתחזק רשתות תקשורת. באותן מדינות שבהן אין מבחר גדול של יכולת, אם אתה מציע פתרון מפתח זה אטרקטיווי. גם פיתחנו מומחיות פיננסית בלהיעזר בגופי אשראי וביטוח".



מה התחזית לגבי ההמשך?



אלקלעי: "בשנים האחרונות אנחנו מכפילים את עצמנו מבחינת הכנסות כל שנתיים. אם נמשיך בקצב הזה בשילוב של צמיחה אורגנית ורכישות היקפי הפעילות יגיעו ל-500 מיליון דולר ב-2009-2010".



במקומות כמו אפריקה והודו יש חדירה מהירה של סלולרי. מה יקרה כשהשוק יגיע לרוויה ולא תוכלו להמשיך לצמוח בכאלה קצבים?



אלקלעי: "בהודו, למשל, יש שיעור חדירה של 10%-12%, כך שייקח עוד הרבה שנים עד למיצוי הפוטנציאל. זה נכון גם באפריקה ובדרום אמריקה. בהמשך, כניסה של טכנולוגיות חדשות תבטיח אופק תעסוקתי. הזדמנות נוספת היא גם בתחזוקה של הרשת. במקומות מפותחים כמו בישראל אנחנו עובדים עם כל המפעילים וצריך שירותים בשביל שדרוגים ומעבר לטכנולוגיות חדשות".



באחרונה רכשתם את Ytelcom הצרפתית, שפועלת במערב אפריקה, תמורת 18 מיליון דולר. יש עוד רכישות על הפרק?



אלקלעי: "יש כעת בצורת של חברות לרכישה. אנחנו מסתכלים על כמה חברות, אבל לא בטוח שהעסקות יבשילו השנה. אפשר לצפות שנבצע עוד רכישות בטווח של 6-9 חודשים".



חברה בלי בעל שליטה



לידקום נסחרת בלונדון סביב שווי של 160 מיליון דולר, שמשקף מכפיל של 12-11 על הרווחים הצפויים השנה. מדובר במכפיל לא גבוה במיוחד יחסית לצמיחה החזקה שצופים בלידקום. ובכלל, המניה של לידקום תקועה כבר כמה חודשים, למרות הדיווחים החיוביים שמשגרת החברה, שכללו גם העלאת תחזיות לאור הרכישה של Ytelcom.



את החולשה האחרונה במניה אפשר לייחס לכך שהפעילות של לידקום בשווקים מתעוררים ממצבת אותה כמסוכנת יחסית, לפחות ביחס לחברות שפועלות רק בשווקים מפותחים כמו השוק האירופי. העצבנות בשווקים בחודשים האחרונים הסיטה משקיעים למקומות עם סיכון נמוך, והמניה של לידקום איבדה 12% מאז תחילת יולי.



ואולם נראה שהמשקיעים רואים גם נקודות חולשה שלא קשורות למצב השוק. אחת מהן היא העובדה שצמיחה מהירה דורשת גם השקעת הון נוסף מצד החברה, אם כי לא נראה (לפחות לפי נסיון העבר) שלחברה תהיה בעיה בשעת הצורך לגייסו. בנוסף, אפשר לומר שלידקום, שפועלת בעשרות מדינות עדיין לא עברה מבחן בגרות. חברה שצומחת במהירות ומנהלת אופרציה מאוד מורכבת, כמו שעושה לידקום, גם מועדת לבעיות ומשברים וייתכן שהמשקיעים מחכים לראות איך החברה מתמודדת עם משבר כזה לפני שהם שמים כסף.



נקודה מהותית נוספת היא אולי העובדה שלחברה אין כיום בעל שליטה דומיננטי, מה שמגביר את אי הוודאות. החברה מהוד השרון עלתה על הרדאר של לא מעט גופים ישראלים בשנה האחרונה. בין בעלי המניות אפשר למנות את רימון מנג'מנט שבין בעליה צביקה לימון (מחזיקה 6%); AXA פרמילגטון, שהיא קרן צרפתית שמחזיקה 6.3%; קרן ספרה הישראלית, מקבוצת שרפ"ק, שמחזיקה 5.5%; וקרן פימי שמנהל ישי דוידי שרכשה באחרונה אחזקה של 3.2%.



אלקלעי, שמכר עד כה מניות תמורת כ-2 מיליון דולר, מחזיק כיום ב-1.6% מהמניות (שווי של 2.5 מיליון דולר) ובדילול מלא חלקו הוא 4.2%, ששווים כיום 7 מיליון דולר.



ישי דוידי לא ייכנס להשקעה בחברה בלי כוונה להגיע לאחזקה מהותית. נראה שהוא יכול להגיע לשליטה די בקלות, אם ירצה. זה לא מלחיץ אתכם?



אלקלעי: "גם אם גוף אחד יחזיק 20%, לידקום היא חברה של אנשים. אם ההנהלה לא תשתף פעולה, השליטה לא תהיה אטרקטיווית במיוחד. אנחנו מכירים את פימי. נפגשנו עם דוידי וכרגע אין לנו חששות מהשתלטות. דוידי ראה את כשל השוק שבפער בין מה ששווה החברה להערכות בשוק. מצא חן בעיניו הסיפור של לידקום".



סמנכ"ל הכספים, איתן מוצ'ניק, מוסיף: "הסבירות שגוף ישראלי יחבור לגוף ישראלי שואפת לאפס".



מה אתם עושים כדי לפתור את מה שאתם מגדירים "כשל שוק"?



אלקלעי: "לא אחיה בשקט לאורך זמן אם הפער בין השווי האמיתי לשווי שבו החברה נסחרת יימשך. אנחנו מחפשים דרכים לצמצם את הפער בין שווי השוק של החברה לשווי האמיתי שלה".



מוצ'ניק: "אנחנו צריכים להיסחר במכפיל 1 על המכירות ומאמינים שזה יקרה. במקור התכנון היה למכירות של 180 מיליון דולר ב-2007, והשווי לא היה רחוק מזה. אבל לאחר הרכישה של Ytelcom כבר מדובר במחזור של 225 מיליון דולר - מה שאומר שהשוק לא עיכל את הרכישה".



באוגוסט עשיתם בפעם הראשונה כנס משקיעים גם בתל אביב. מה השתנה?



אלקלעי: "אחרי ההנפקה רוב הקהל שלנו היה לונדוני, אבל כיום, יותר מ-40% מבעלי המניות הם בשוק המקומי וגם גייסנו כאן באג"ח. זה מחזק את המחויבות שלנו למשקיעים הישראלים. לכנס הגיעו 70 איש, זה מעיד על העניין הרב בלידקום".



מתי תירשמו למסחר בישראל?



אלקלעי: "קודם נעבור לבורסה הראשית בלונדון, ואז נעשה רישום כפול בתל אביב על בסיס תוצאות 2007. יש דרישה חזקה של גופים מישראל שניסחר פה. גם בבורסה מנסים לעודד".



יש לעובדים אופציות?



אלקלעי: אנחנו עושים הענקות של אופציות לפחות פעם בשנה. כל האופציות של העובדים הן בכסף, ובכל זאת הם מממשים מעט. גם הם חושבים שהמחיר נמוך. הייתי מודאג אם היתה מכה של מימוש".