"בשנה האחרונה ראינו כמה פריצות דרך שלא ראינו בעבר. מבחינת היקפים היו שתי הנפקות לפחות שביום אחד גייסו יותר ממיליארד שקל. גם טווחי הזמן של איגרות החוב שהונפקו השתנה. ראינו תקופות חיים ממוצעות של 8-7 שנים אבל גם הנפקות עם תקופת חיים של 13.5 שנה או שתשלומי הקרן מתחילים ב-2020 ומסתיימים ב-2036". כך אומר צחי סולטן מנכ"ל כלל חיתום בוועידת ההנפקות השנתית שמתקיימת היום בשרתון סיטי טאור ברמת גן.
"ההנהלה כבר תשב בדיור מוגן במועד החזרת התשלומים של הקרן. בנוסף, היו גם הרבה IPO של מו"פ ואני מקווה שבתקופה הקרובה יהיו הצלחות שימנפו את התחום הזה", הוסיף סולטן.
לדברי דני ברק, מנכ"ל לידר חיתום, "בשנים האחרונות העולם כולו נהנה מסביבת ריבית מאוד נמוכה ובסביבה כזו קל לעשות טעויות בתמחור הריביות בהנפקות. המינופים הגדולים הגבירו את הבעיה ויש לחץ להקטין אותם בצורה משמעותית. לדעתי, אנחנו רחוקים עדיין מנקודת שיווי משקל בשווקים הגלובליים, שם יש הרבה יותר היצע של אג"ח מאשר קונים. בישראל המצב שונה למבחינת המינופים והריביות".
"למשקיעים המוסדיים מגיע ציון גבוה מאוד. הם עושים בדיקות מעמיקות ומאוד זהירים. עם זאת, הם בתהליך למידה כי צריך לזכור שעד לא מזמן הם השקיעו רק באג"ח ממשלתיות".
לדברי ברק, השוק המקומי לא יסבול ממשבר האשראי העולמי אם כי "יש כמה חברות שתימחרנו לא נכון. מי שרואה עשרות הנפקות וחושב שלא יהיו תמחורים לא נכונים פשוט לא מבין באיזה עסק הוא נמצא. חייבים להבין שמדובר בתפעה בשוליים בלבד".
ברק טוען כי "אם להסתכל קדימה, אנחנו נגזרת של מה שקורה בעולם. השוק הישראלי נהנה מזרימה גדולה של כסף לגופים המוסדיים שהם הקונה הטבעי והטוב ביותר לאג"ח הקונצרני. כיום, יש 200 מיליארד שקל חוב קונצרני. לדעתי, שוק המימון החוץ בנקאי ימשיך להיות הזירה המרכזית. אן מקום למממן שקוראים לו בנק. השוק התבגר ולמד לספק פתרונות לכל אחת מהחברות".
שרון ייגר, מנכ"ל אקסלנס חיתום ציין כי "התרומה העיקרית שלנו כחתמים היתה לבשר לחברות שמהפכת האשראי החוץ בנקאי הגיעה. עד היום, אנחנו רואים שחברות קטנות חוששות לצאת מהפוזיציה בבנק. אנחנו משתמשים בטיעונים של גיוון מקורות אשראי ובטחונות נמוכים יותר. זה לא אומר שהשוק פראייר אלא שהבנקים נמצאים במצב של עודף בטחונות".
"יכולים לראות גופים גדולים כמו אי.די.בי, גזית גלוב או החברות של פישמן שרוב החוב שלהן נמצא בשוק ולא בבנקים. הבנקים זה בשביל פקדונות.
"בחברות הקטנות, לעומת זאת הבנקים תופשים את כל האשראי של החברה. לפני כמה חודשים הנפקנו את חברת כח האדם תגבור - חברה שכמעט ולא היתה ממונפת אבל לבנק היה שעבוד שוטף על כל הנכסים שלה. רצינו להסיר את השעבוד בשביל לקבל דירוג גבוה אבל החברה חששה ללכת לבנק. בסוף היא עשתה את זה. הבנק הסכים והיום היא יותר נזילה משלמת פחות ריבית והבנק כבר לא תופש אותה בגרון כמו פעם. חייבים לזכור שבטחונות זה לא רק קובננטס אלא גם ערבויות של בעלים. מה שנפוץ מאוד בבנק אבל אינו קיים בשוק האשראי החוץ בנקאי".
עידו נויברגר, מנכ"ל משותף דש איפקס, טען כי אין במערכת הבנקאית מסננת אמיתית כמו בקרב הגופים המוסדיים. "גם כשיש תפוח רקוב חייבם להבין, במיוחד בתקשורת, שאסור לפסול את התהליך הזה ואסור לשים על פשיטת הרגל את הדגש או לומר שהבנקים יודעים לתת אשראי והגופים
המוסדיים אינם יודעים לתת מימון. בטוח שיש מה ללמוד מהבנקים אבל בטח שאסור לזלזל באשראי חוץ בנקאי".
אליאב בר דוד, מנכ"ל פועלים אי.בי.אי ציין כי "מה שקרה בחודש האחרון הוא חריג לשנה האחרונה שהתאפיינה בכך שהשוק המקומי הפך להיות קרוב יותר לעולם. קרוב יותר מבחינת חוק החיתום, מבחינת טווחי הזמן של איגרות החוב וההיקפים הגדולים. פתיחת הספרדים גורמת לכך שיתפתח שוק כמו בעולם שוק של תשואות גבוהות ודירוגים של טריפל B ובהמשך לדעתי יהיו. אפילו דירוגים נמוכים יותר. קשה לי לראות חברות שיגייסו בקרוב בלי דירוגים".
מנכ"ל כלל חיתום: "יש הנפקות אג"ח שההנהלה של החברה שגייסה תשב בדיור מוגן כאשר יגיע זמן פירעון הקרן"
שרון שפורר
17.9.2007 / 13:31