וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כמות גדולה של ביוב זורמת לקישון עקב פגיעה בצינור מוביל; פעולות השיקום של הנחל עלולות לרדת לטמיון

פאדי עיאדאת

17.9.2007 / 14:13

זאת לאחר שהקו המוביל ביוב מהקריות למכון הטיהור נפגע במהלך עבודות להנחת קו חדש



משעות הבוקר (שני) זורמים מי ביוב בקצב של 30 אלף קוב ליום לנחל הקישון. זאת, בעקבות פגיעה בקו ראשי המוביל ביוב גולמי מהקריות למכון טיהור השפכים במפרץ חיפה. הקו נפגע במהלך עבודות להנחת קו ניקוז חדש בשדרות ההסתדרות בחיפה. העבודות נעשו בידי קבלן של חברת סולל בונה, שביצע עבודות בעבור חברת יפה נוף (חברה-בת של עיריית חיפה).



ברשות נחל הקישון מעריכים כי מדובר בנזק כבד למערכת האקולוגית בנחל שנמצאת בשיקום. הזרימה תימשך כל היום, ורק בשעות הלילה - לאחר שתפחת תנועת כלי הרכב בציר ההסתדרות המרכזי, ינסו לפתור את בעיית הזיהום. בינתיים, יזרום הביוב לקישון.



הקו שנפגע נמצא בעומק 2.5 מתחת לפני האדמה, והוא מוביל ביוב לנחל גדורה, יובל מרכזי של הקישון, ומשם לקישון ולים. מנהלת רשות נחל הקישון, שרון נסים, אמרה כי בשנים האחרונות מושקעים מאמצים רבים בשיקום הנחל ובין השאר מוחזרים למקום מינים שונים של בעלי חיים, צמחיית גדות ומים. באחרונה אף נצפו במקום זנים נדירים של צמחים. "כל אירוע כזה מחזיר אותנו שנים לאחור, וגורם לנחל ולמערכת האקולוגית נזק קשה", אמרה. לדברי נסים, "מאירועים קודמים אנחנו יודעים שיכולה להיות תמותת דגים ומינים אחרים".



מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, אמר כי המשרד פתח בחקירת האירוע ובין השאר ייחקרו הקבלן המבצע, מפעילו (סולל בונה) ועיריית חיפה. לטענת ראובן, העיריה העניקה אישורי עבודה מבלי לבדוק את התשתיות בשטח ומבלי לעקוב אחר ביצוע העבודות. לדבריו, מדובר באזור שיש בו גם תשתיות של חומרים מסוכנים.



מחברת יפה נוף נמסר כי העבודות מבוצעות לפי תוכניות מאושרות על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, ביניהם גם המשרד להגנת הסביבה, וכי הן מבוצעות בפיקוח מחמיר של החברה. ואולם, מהחברה נמסר כי ייתכן והיתה טעות באומדן עומק הצינור ולכן נגרמה הפגיעה.



הנחל אמור היה להיות נקי בשנת 2010



בנובמבר 2001 אישרה הממשלה את תוכנית האב לקישון, שעיקריה היו "סילוק מזהמים" מהנחל - כולל שפכים מהמפעלים. כמה חודשים לאחר מכן היא אישרה את "תקן איכות מי נחל הקישון", שהוכן על ידי ועדה מקצועית של רשות הקישון. התקן קבע קריטריונים שמאפשרים את קיומה של מערכת אקולוגית בנחל. לפי התקן, הנחל אמור להיות נקי בשנת 2010. בנוסף, הממשלה אימצה את המלצת ועדת שמגר להסיט את השפכים לים.



בתחילת הדרך נראה היה שלהחלטות הממשלה יש תוקף של ממש, כשב-2001 השלימו המפעלים המזהמים לשדרג את מתקני הטיפול בשפכיהם. הירידה בזיהום והשיפור היחסי באיכות המים הביאה לתוצאה אליה ייחלו החולמים על עתיד טוב לנחל. לראשונה אחרי שנים ארוכות, שבו לקישון בעלי חיים שנעדרו ממנו עשרות שנים. בסקרים שביצעה רשות הנחל באוקטובר 2003 נמצאו בנחל כעשרים מיני דגים, וכן בעלי חיים כמו צב רך, קורמורנים ואגמיות וצמחייה נדירה. נראה היה שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור.



אך תחלופת השרים במשרד להגנת הסביבה מנעה התקדמות ממשית. בין השנים 2001 עד 2004 ניסו שני שרים, צחי הנגבי ודליה איציק, להזרים את השפכים בצינור לים - לאחר שהמפעלים יעמדו בתקן המתאים לכך. אך בשנת 2004 פסלה השרה יהודית נאות את רעיון הצינור כפתרון בלעדי לבעיית השפכים.



עכשיו נראה שהמשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ - אולי סופית - את הפתרון של הצינור לים במימון המפעלים. בינתיים, נאלץ הנחל לספוג כמויות גדולות של שפכים, שמסכנות את ההישגים הסביבתיים שהושגו בתחילת העשור.

בהכנת הידיעה השתתף אלי אשכנזי


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully