הטמגוצ'י לא מת - הוא חי באינטרנט וקוראים לו וובקינז

700 מיליון דולר - זה הסכום המפתיע ששילמה חברת וולט דיסני תמורת אתר המשחקים לילדים קלאב פנגווין בחודש שעבר. ההצלחה של קלאב פנגווין היא אחת משרשרת הצלחות בתחום האתרים לילדים, שהולכים וצוברים פופולריות מדהימה, ועמה הכנסות לא מבוטלות.



ואולם, אם קלאב פנגווין - המשרת כמעט 5 מיליון משתמשים בחודש (צמיחה של 159% לעומת שנה הקודמת) ומתהדר ב-700 אלף מנויים המשלמים 5.95 דולר בחודש - זכה לתשומת לב כל כך יקרה מצד דיסני, כמה יהיה שווה אתר שהצמיחה השנתית במספר המשתמשים בו היא 1424%, יש לו יותר גולשים מקלאב פנגווין והוא מעודד גם צריכה של מוצרים בחנויות "אמיתיות"?



האתר האמור הוא וובקינז (Webkinz.com), במקור אתר קנדי, שכבר במארס השנה עבר את קלאב פנגווין במספר הגולשים. מדובר בשילוב מנצח של קהילה וירטואלית ושגעון צרכני. וובקינז הוא אתר שבו מגדלים המשתמשים - ילדים בגילאי טרום-עשרה (tweeners) חיות מחמד וירטואליות שזוכות לגילום מציאות בדמות צעצועים שניתן לרכוש בחנויות. בארה"ב מדובר בשגעון שצובר תאוצה מסחררת. הילדים מתחרים ביניהם במספר חיות המחמד הצעצועיות שיש בבעלותם, ומתייחסים לחיות המחמד הוירטואליות בכל המסירות והלבביות שחיות מחמד בשר ודם היו יכולים לחלום עליה.







המודל של וובקינז הוא מהסוג שמעורר פלצות בקרב הורים חסכניים או כאלה שאינם מעוניינים לעודד את ילדיהם להיות עבדים מסורים של תרבות הצריכה. בניגוד למודל המנויים נטול הפרסומות של קלאב פנגווין - אתר שנחשב גם למוגן מאוד מפני משחרי טרף מבוגרים - המודל של וובקינז מבוסס על מכירת צעצועים בדמות חיות פרווה, שמחירן מתחיל בכ-10 דולר, ומוצרים נלווים אליהם כמו קלפים וכובעים.



בכל צעצוע שכזה מוטבע קוד סודי ייחודי, שמאפשר לרוכשי הצעצוע לקבל חברות באתר וובקינז, ולהתחיל לגדל חיית מחמד, לשחק משחקים, להרוויח "קינזקאש" המטבע העובר לסוחר בעולם הווירטואלי הזה. ככל שהילדים רוכשים יותר צעצועים, הם יכולים לגדל יותר חיות מחמד באתר.



שיגעון חולף או הדבר הגדול הבא?



מאחורי ההצלחה הפנומנלית של וובקינז לא עומדים חובבי אינטרנט כמו במקרה של קלאב פנגווין, שהוקם על ידי כמה בחורים קנדיים עבור הילדים שלהם, אלא בחברת צעצועים בשם גאנז (Ganz), שמצאה דרך מבריקה לקדם את מכירות הצעצועים שלה. גאנז היא חברה פרטית, שאיננה מדווחת על תוצאותיה, אך לפי הערכות ההכנסות שלה ממיזם וובקינז כבר עברו את ה-60 מיליון דולר.



אתרי הילדים הם אחד מתחומי הצמיחה הגדולים ביותר באינטרנט כיום. רובם הם יקומים וירטואליים המאוכלסים בדמויות של בובות או חיות, שאותן מטפחים הגולשים. בנוסף מאפשרים רוב האתרים לגולשים הצעירים לשחק ביניהם ולהתעמק בפנטזיות מורכבות, פחות או יותר. מספר המבקרים בשבעת העולמות הווירטואליים הגדולים ביותר המיועדים לילדים ובני עשרה גדל ב-68% בשנה (שהסתיימה בסוף אפריל), לפי נתוני חברת המחקר היטווייז. במהלך חופשות מבית הספר המספר מזנק פלאים.



לפי הערכות של חברת המחקר גרטנר, עולמות וירטואליים מושכים 20 מיליון מבקרים, והצמיחה בעולמות שמיועדים לילדים היא המהירה ביותר. כמו כל וירוס, התופעה מתפשטת במהירות רבה ביותר בקרב ילדים שמבלים זמן יחד בהפסקות בבית הספר ובגן הילדים.



אתר וובקינז הוליד תופעה שמזכירה מאוד שגעונות חולפים של עשורים קודמים: באתר יכולים הילדים לתכנן בתים עבור חיות המחמד הווירטואליות, לרהט את בתיהן, לגדל אותן ולפנקן באמצעות הכסף הוירטואלי שהם מרוויחים במשחקים באתר. הילדים יכולים לשוחח ביניהם, אך השיחה איננה חופשית, אלא מתבססת על מאגר משפטים שנמצאים באתר.



המשחק בווובקינז מזכיר, אם כך, את שגעון הטמגוצ'י - חיית המחמד האלקטרונית שצריך היה ל"האכיל" ו"ללטף" באמצעים אלקטרוניים. הוא מזכיר גם את שגעון הפוקימונים, מכיוון שהוא מעודד איסוף של דמויות שונות. בחזית הקמעונית, נזכרים בעלי החנויות בשגעון הביני-בייביז שמלפני כמה שנים.



כל זה מעורר, כמובן, את השאלה עד כמה יוכל השגעון להימשך. בבלוגים ובטוקבקים מספרים הורים על מלאים גדולים של צעצועים שנשארים על המדפים. הצלחות קודמות שלוו בהיסטריית קניות הסתיימו בהתרסקות.



המרוויחים עד כה - גאנז והקמעונאים שמוכרים את הצעצועים - אומרים שלתופעה יש ערך חינוכי: הילדים לומדים ניהול פיננסי, ומרוויחים כסף מדומה כשהם משחקים במשחקים חינוכיים, ונדרשת מהם אחריות לשמור על "בריאותם" של הצעצועים שלהם. הם לומדים להקליד, לתקשר וליצור קשרים עם ילדים אחרים דרך האינטרנט. מנהלי האתר טוענים שהוא בטוח ומוגן מפני מזיקים חובבי ילדים.



מומחי אינטרנט אומרים, שבין אם מדובר בשגעון חולף או לא, אין להתעלם מכך שעולם המדיה והקמעונות לילדים משתנה במהירות רבה. ילדים מחזיקים עכבר בידם כבר מגיל ינקות.



ככלל, הצרכנים כיום מחפשים אינטראקציה הדדית דרך האינטרנט; לא רק עם המוצר והחברה המייצרת, אלא עם צרכנים אחרים. כדי להימנע מדעיכתן של תופעות כאלה, חברות הצעצועים והמדיה צריכות להמשיך ולחדש את המשחקים לילדים ואת החוויה שהם מעניקים להם. אחרת, לילדים יש מספר הולך וגדל של ברירות, עולמות וירטואליים, חיות מחמד ובובות אנורקטיות שהם יכולים להיקשר אליהם.