שיעור משקי הבית המחוברים לקווי בזק מתוך סך משקי הבית בישראל צפוי לרדת ב-25% במהלך חמש השנים הקרובות - כך מעריכה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית IDC בסקירה מקפת לשוק התקשורת שהגיעה לידי TheMarker. אם ב-2006 נאמד שיעור משקי הבית בעלי קו נייח של בזק בכ-85.9%, אחרי ירידה של כ-1.4% במספר הקווים ב-2005 - הרי שעל פי הערכת כלכלני IDC מספר הקווים של בזק יקטן כבר השנה לשיעור של 81.5% עד שיגיע לרמה של 61% בלבד ב-2011.
המשמעות שניתן לגזור מההערכות אלה של IDC היא שצפויה ירידה של עשרות אחוזים במספר הדקות הכולל בקווי בזק וירידה ממוצעת הגבוהה מ-7% בהוצאה על תקשורת קווית בישראל. חשוב להדגיש כי נתוני בזק ל-2006, שהיתה השנה הראשונה לתחרות האמיתית בשוק הטלפוניה הקווית בישראל, הציגו הפסד של 318 מיליון דקות בבזק.
אמנם התחרות בבזק בטלפוניה הנייחת החלה מצד הכבלים כבר לפני יותר משלוש שנים, אך רק בשנה האחרונה, בעיקר כתוצאה מהשלמת המיזוג בכבלים וההסדר המימוני לחברה, ומשינוי מדיניות ההנהלה בכבלים בכל הקשור לפעילות הטלפוניה - החלו בבזק להרגיש תחרות משמעותית יותר על דקות השיחה בקווים הנייחים. בעוד שהתחרות בשוק הטלפוניה הפנים ארצית העבירה ב-2005 כ-56 מיליון דקות שיחה מבזק למתחרים, הרי שב-2006 גדל מספר זה בכ-450%.
ב-2006 וב-2007 התווספו עוד כמה מתחרים חדשים לקווי בזק, הפועלים בעיקר במגזר העסקי. מלבד אובדן של כמה מאות מיליוני דקות שיחה למתחרים החדשים, התחרות הקשה בבזק היתה ונותרה מול חברות הסלולר. מספר דקות השיחה בקווי בזק צנח ב-2006 בכ-12% לכ-12.303 מיליארד דקות, זאת בהשוואה לכ-13.923 מיליארד דקות ב-2005, בעיקר כתוצאה מהמשך נטישת קווי בזק לטובת קו סלולרי.
בזק הפסידה ב-2006 כ-40 אלף קווים, ומספר קווי בזק ב-2006 ירד לכ-2.808 מיליון. כשבודקים את השחיקה במספר קווי בזק לאורך השנים, מגלים כי בזק הפסידה יותר מ-80 אלף קווים במהלך 2005-2006.
האינטרנט הסלולרי בתאוצה
עם זאת, יודגש כי ההכנסות של בזק מטלפוניה פנים ארצית נשחקות ברבעונים האחרונים הרבה פחות מבעבר, והן קטנו ברבעונים האחרונים בכמה מיליוני שקלים בודדים לעומת הרבעונים המקבילים - שיעורים קטנים והולכים מסך ההכנסות. אמנם, הרווחיות משירות הטלפוניה הפנים ארצית במונחי EBITDA (רווח תזרימי) בירידה ושיעורה מתוך סך ה-EBITDA של בזק קטן, אך בזק מצליחה להקטין דווקא את הפסד הקווים שלה, כשהיא מפצה עצמה על שחיקת דקות השיחה ברשת בגידול במונחי הכנסה ממוצעת למנוי ברשת ה-ADSL שלה. הגידול במספר קווי ה-ADSL הגיע בסוף 2006 לכ-892 אלף קווים, בהשוואה לכ-800 אלף בסוף 2005 וכ-651 אלף קווים בסוף 2004.
במקביל, ההוצאה על שירותי העברת קול על גבי פרוטוקול אינטרנט (VoIP) צפויה לעלות, על פי הערכות שונות, מרמה של כמה עשרות מיליוני דולרים בודדים עד לרמה של יותר מ-100 מיליון דולר עד סוף העשור - צמיחה שנתית ממוצעת של יותר מ-45%. בסקירה של חברת IDC ישנה תחזית לגידול שנתי ממוצע של 34% בתעבורת התקשורת בקווי ה-IP בישראל מרמה של 692.75 מיליון דקות ב-2006 לכ-2.993 מיליארד דקות ב-2010.
באשר למספר חיבורי הפס הרחב בישראל (עסקיים ופרטיים), מצוין בסקירה כי זו נאמדה ב-2006 בכ-59.9% והיא תגיע כבר השנה לכ-65.8%. להערכת כלכלני IDC, היא תגיע לרמה של 75.3% ב-2011.
ההוצאות של הציבור בישראל על שירותי תקשורת סלולרית גדלות, על פי הערכות, בשיעור שנתי ממוצע של 4%, בעוד ההוצאות על תקשורת נתונים גדלות בקצב של עשרות אחוזים.
על פי נתוני IDC, ההוצאות על שירותי נתונים בסלולר מתחלקים באופן הבא: אינטרנט מספק הכנסה של 81.3 מיליון דולר לתעשייה; משחקים בסלולר כ-7.34 מיליון דולר; רינגטון כ-26.8 מיליון דולר; מוזיקה כ-4.65 מיליון דולר; מידע כ-11.4 מיליון דולר; ווידיאו כ-4.2 מיליון דולר. סך הכל הכנסות תעשיית הסלולר משירותי הדאטה כ-137.43 מיליון דולר בשנה. אחוז משתמשי ה-SMS בישראל הוא כ-65.9% מסך האוכלוסייה, גבוה מאחוז משתמשי האינטרנט, ואחוז משתמשי ה-MMS (הודעות מולטימדיה) נאמד בכ-8.1% מסך האוכלוסייה.