מתי שקלתם בפעם האחרונה להחליף את ספק הגז הביתי שלכם? אם הרעיון כלל לא חלף בראשכם, או שהחלטתם שהמאמץ לא שווה את התמורה הכלכלית, אתם לא לבד: שוק הגז הביתי בישראל סובל כבר שנים ארוכות ממחסור בתחרות ומחסמים שמונעים מצרכנים לעבור מחברה לחברה ולשפר את מצבם.
"צרכני גז רבים בישראל הם צרכנים שבויים שנאלצים לשלם מחיר גבוה בהרבה מהמחיר שהיו נדרשים לשלם בתנאים של שוק חופשי", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור, "כמות התלונות שאנחנו מקבלים נגד כל החברות המרכזיות הפועלות בענף מעידה על מצוקה צרכנית רבה, שנובעת מחסמי תחרות וכשלי שוק שלא מאפשרים לצרכן לדעת מיהי החברה העדיפה לו ואפילו לא מהם המחירים בכל אחת מהחברות".
בישראל פועלות ארבע חברות גז גדולות: פזגז, אמישראגז, סופרגז, ודורגז - השולטות לאורך שנים על יותר מ-90% מהשוק - ולא ממש מתחרות ביניהן. שאר החברות, 22 במספר, נאלצות להסתפק בפירורי האחוזים הנותרים. המפסיד הגדול מהמבנה הריכוזי הזה הוא כמובן הצרכן. כפי שקובע דו"ח עדכני של הממונה על ההגבלים העסקיים, הריכוזיות הגבוהה בשוק הגז "מעצימה את יכולתן של החברות הגדולות לגבות מחירים לא תחרותיים ולהוריד את רמת השירות לאורך זמן ללא חשש מפני מתחרים חדשים".
היעדר התחרות אינו עניין חדש. לפי הליך פלילי שמנהלת הרשות להגבלים עסקיים נגד חברות הגז הגדולות, בשנים 94'-97' התנהל הסדר קרטלי בין ארבע החברות, שבו החליטו על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים ועל חלוקת הצרכנים החדשים ביניהן. באחרונה הורשעו בכך, על פי הודאתם, בכירי פזגז, אמישראגז וסופרגז.
ואולם נראה כי למרות ההרשעה המצב לא השתנה מהותית. לפי דו"ח הממונה, "גם כיום צרכני גז הקשורים בהסכם עם אחת מחברות הגז הגדולות ומבקשים להחליפה נתקלים בחוסר שיתוף פעולה מצד חברות הגז הגדולות האחרות, בין בסירוב לתת הצעת מחיר ובין במתן הצעת מחיר בלתי אטרקטיווית בעליל".
באחרונה חברו יחד משרדי האוצר והתשתיות והממונה על ההגבלים העסקיים במטרה לשנות את המצב, ולפני שבועות אחדים אף אושרה בממשלה רפורמה הכוללת תיקוני חקיקה שאמורים לקדם את התחרות בתחום. הדרך לאישורה הסופי של הרפורמה בחוק ההסדרים אמנם עוד ארוכה, אך נראה כי הפעם, בניגוד לעבר, יש סיכוי אמיתי לשינוי.
נכון להיום, צרכן שירצה לעבור מספק אחד לאחר, עלול להיתקל במכשולים רבים ומגוונים, חלקם נובעים מבעיות במבנה החוק הקיים, ואחרים מהתנהגות השחקנים השולטים בשוק.
1. הנחות מיוחדות? רק לצרכנים שעוזבים
נניח שוועד הבית שלכם החליט להעביר את מערכת הגז המרכזית של הבניין (צובר) לחברת גז קטנה, בגלל מחיריה האטרקטיוויים. הוועד השיג את הרוב הדרוש (51%) - וכעת הספק היוצא מחויב לפרק את הציוד שלו בתוך 15 יום. אלא שהחברות הוותיקות משתמשות בפרק זמן זה כדי להפוך את ההחלטה על פיה.
יורם טמיר, מנכ"ל חברת הגז הקטנה ש.א.מ מרכז הגז ויו"ר חטיבת הגז באיגוד לשכות המסחר, המאגדת את חברות הגז הקטנות, מספר: "מדובר בסיכול ממוקד של החברות הקטנות - הם מגייסים את אנשיהם ומתנפלים על בעלי הבתים כדי לשכנע אותם לבטל את חתימתם".
לטענת טמיר, "הם מורידים בצורה דרסטית את המחיר לאותם דיירים. לצרכן ולחברה הקטנה לא נותר כמעט סיכוי מול כוחו של הספק הגדול והמבוסס. את הדברים מחזק צרכן שניסה לעבור לחברה קטנה ונכשל (ראו מסגרת).
ברשות ההגבלים מסבירים: "פרקטיקה זו מאפשרת לחברות הגז להציע לצרכנים תנאים אטרקטיביים שאינם מוצעים לכלל לקוחותיהן. בנוסף, היא מאפשרת לחברות הוותיקות ליצור 'תחרות מקומית' על הלקוחות שמוכנים לעזוב אותן, ובכך לייקר מאוד את עלות גיוס הלקוחות לחברות הקטנות. למעשה, מנקודת מבטן של החברות הקטנות, בשוק שוררת תחרות אגרסיווית, אך מנקודת מבטם של הצרכנים, התחרות נכה וכושלת".
"בכל חברה שמכבדת את עצמה יש מחלקת שימור לקוחות שזהו בדיוק עיסוקה - להציע למי שמאיים לעזוב הצעה טובה יותר", אומר בכיר באחת החברות. באמישראגז מוסיפים כי אם יגבילו את החברות מלהציע מחיר נמוך יותר לדיירים, תהיה זו החלטה "אנטי תחרותית שתפגע קשות בצרכנים וביכולתם להתמקח כדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר".
על פי תיקוני החקיקה שמתוכננים כחלק מהרפורמה בשוק, כדי להלחם בתופעה זו, ייאסר על חברת הגז היוצאת לפעול במשך מחצית השנה הראשונה לאחר הניתוק לשינוי דעתם של הדיירים והחזרתם אליה.
2. המתחרה נעלם - המחירים עולים
גם אם איימתם לעזוב את חברת הגז לטובת מתחרה קטן, וקיבלתם עקב כך הצעה טובה יותר, לא בטוח שעשיתם עסקה טובה: "לכאורה, הצרכן יכול להיות מרוצה שהשיג מחיר זול", אומרת אבישי, "אבל בכל זאת יש פה בעיה. לוקח זמן עד שמעבירים החלטה להחליף ספק גז והדבר כרוך בגיוס רוב של 51%. פתאום מקבלים הצעת מחיר מאוד מפתה שמחסלת את המהלך, אך לא לוקחים בחשבון שלרוב מדובר בהצעה שתוקפה מוגבל, ולאחר שהמתחרה יורד מהפרק - המחירים שוב עולים".
3. רוצה להחליף ספק? קבל בור בגינה
חסם מעבר נוסף שמונע מצרכנים רבים לעבור לחברה מתחרה נוגע לבעלות על צובר הגז: מכיוון שהצובר שייך לחברת הגז, משמעות החלפת הספק היא גם החלפת הצובר. "התלות הזו נותנת לחברה הרבה כוח ויכולת לעשות בעיות", אומרת אבישי, "ובאמת, פעמים רבות, כשצרכן רוצה לעבור מספק לספק, מתחיל תהליך לוגיסטי מורכב שכרוך בהעברת הפיקדון והתחשבנות בין החברות, ומקשה על המעבר".
ואולם לפעמים לא רק הביורוקרטיה שוברת את הצרכן: "אנשי החברות הגדולות מאיימים על צרכנים שיעקרו להם את הצוברים ויגרמו להם נזקים אסתטיים לגינה", טוען רונן סולומון, מנהל תחום אנרגיה באיגוד לשכות המסחר. "הם אומרים להם - 'נחפור לך בגינה בור גדול של שלושה-ארבעה מטרים כשנוציא את הצובר'. ברגע שצרכן שומע דבר כזה, גם אם באמת רצה לעבור, הוא מוותר על התענוג", אומר סולומון.
באמישראגז מסבירים כי העובדה שהבעלות על הצובר נמצאת בידי החברות חשובה לבטיחות ואומרים כי אם יעברו הצוברים לבעלות הדיירים, "תיגרם הרעה משמעותית בבטיחות האספקה לבתים משותפים באמצעות אספקת גז מרכזית ותשרור אי בהירות לגבי זהות הגורם האחראי במקרה של תקלה והימנעות של חברות מהחלפת צוברים. הפיכתו של הצובר לנכס העובר מחברה לחברה ללא תמורה, עלולה להביא לרכישת צוברים (תקניים) באיכות נמוכה יותר".
לפי הרפורמה המוצעת, הצרכן, ולא החברה, יהיה הבעלים של הצובר, "כך שהדיירים יוכלו להחליף ספק גז בכל עת, ללא תנאים וללא מגבלות, כאשר בעת החלפת ספק - המיכל יישאר במקומו", נכתב בהצעת החוק. האחריות לבטיחות הצוברים, אגב, נשארת של ספק הגז.
4. בשנה הראשונה - אי אפשר להחליף ספק
עיוות נוסף שפוגע בצרכנים ופוגע בתחרות נובע מהעובדה שחוק המקרקעין אוסר על דיירים שרוכשים דירה חדשה מקבלן להחליף ספק בשנה הראשונה לאחר החיבור לצובר. אגב, את הספק עמו יתקשרו הדיירים קובע לרוב הקבלן, ולא הדיירים עצמם. כתוצאה מהעיוותים האלה, הצרכן נשאר ללא כושר מיקוח מול חברת גז, שאין לה שום אינטרס להתחרות על כיסו, לפחות לא בשנה הראשונה.
מגבלה זו "משמשת היטב את חברות הגז לצמצום התחרות ביניהן", טוענים באמון הציבור. כך, למשל, התקבלה בארגון תלונתם של 12,700 לקוחות של קבלן בפתח תקוה, שבחר להתקשר עם אחת מחברות הגז הגדולות. בדיקה שערכו הדיירים העלתה כי המחיר שדרשה החברה עבור חיבורם והתעריפים שהיא מבקשת גבוהים משמעותית מתעריפים שמשלמים מכריהם לסופרגז בבניינים אחרים באזור.
לפיכך החליטו הדיירים לפנות למתחרות כדי לקבל הצעות טובות יותר, עוד לפני חיבורם, אך לתדהמתם לא קיבלו מהחברות אפילו הצעת מחיר. "מגבלה זו מהווה פגיעה דרמטית בתחרות ללא כל הצדקה והופכת את כלל הצרכנים המתקשרים עם ספק גז חדש בעת כניסה לדירה חדשה ללקוחות שבויים", אומרים באמון הציבור.
לפי תיקוני החקיקה החדשים, תבוטל התקנה הזו וצרכנים יוכלו להחליף ספק גז בכל עת שיחפצו בכך.
5. האדישות עולה ביוקר
גם הצרכנים עצמם עוזרים לא מעט לחברות הגז הגדולות להמשיך להתקיים ביקום כמעט חסר תחרות ודאגות: חשבון הגז הממוצע בישראל הוא 65-70 שקל לחודשיים, ועבור רוב הצרכנים הוא החשבון הקבוע הנמוך ביותר.
התוצאה היא אדישות של הצרכנים, שלא מתאמצים להשיג לעצמם דיל טוב יותר. בנוסף, ברשות ההגבלים טוענים כי "כאשר הצרכן הביתי מקבל את חשבון הגז בסמיכות לחשבונות החשמל והמים, לעתים קרובות הוא תופש את אספקת הגז כשירות הניתן על ידי חברה אחת, ממש כמו החשמל והמים". לדברי טמיר, המודעות הנמוכה הזו היא שורש הבעיה. לפי נתוני אגף התקציבים, היעדר התחרות עולה לציבור הצרכנים בישראל בין 600 ל-700 מיליון שקל בשנה.
ב-2005 אמנם היה ניסיון ליצור מרד צרכנים בתחום הגז, שאותו הוביל אבינועם מגן, צרכן אקטיביסט, שאף עורר הדים רבים, אבל השינוי המקווה לא הושלם. "בעקבות אותו המרד קיבלנו קרוב ל-13 אלף פניות של לקוחות שרצו לעבור אלינו מהחברות הגדולות", מספר טמיר, "אך בפועל בסופו של דבר רק מחצית מהם הצליחו להשלים את המהלך ולעבור אלינו, כי נעשה בהם סיכול ממוקד".
החברות הגדולות, כצפוי, נערכות למאבק משפטי ברפורמה. עם זאת, הקטנה שבהן, דורגז, הודיעה באחרונה כי היא דווקא תומכת ברפורמה. הסיבה: דורגז, המוכרת גז בעיקר ללקוחות תעשייתיים ולרשות הפלשתינית, ומחזיקה בפחות מ-10% משוק הגז הביתי, עשויה ליהנות אף היא מפירות הרפורמה ולהגדיל את כוחה בשוק.
איך בכל זאת אפשר לעבור?
מובן שלא חייבים להמתין לרפורמה כדי להחליט על מעבר לחברת גז מתחרה.
* לטענת חברות הגז הקטנות, הן מציעות מחירים הנמוכים ב-30%-50% ממחירי הגדולות, הן במחיר הגז והן בתשלום הקבוע. מומלץ לבצע סקר שוק מקיף ולבחור את ההצעה האטרקטיווית ביותר, תוך התחייבות שהמחיר לא יעלה למשך תקופה שתיקבע בהסכם ביניכם לבין הספק החדש.
* איך עושים את זה? אם אתם מחוברים לגז מרכזי, עליכם להשיג את חתימותיהם של 51% מהדיירים המחוברים לצובר כדי לעבור לחברה מתחרה. החברה שאתם מחוברים אליה מחויבת להעביר לכם את רשימת הדיירים המחוברים לצובר שלכם ללא כל התניה. אגב, נכון להיום אסור לאדם שמתגורר בבניין המחובר לגז מרכזי להתנתק ממנו ולהתחבר עצמאית למכל גז, מטעמי בטיחות.
* אם אתם מחוברים למכלים ("בלונים"), עליכם פשוט לפנות לחברה אחרת, ולבקש לעבור אליה. את הגז שנותר במיכל ישקלו ויפחיתו אותו מהתשלום עבור המכלים החדשים.
* רוצים לעבור לחברה קטנה ולא מכירים אף חברה כזו? את הרשימה המלאה של החברות המאושרות ופרטיהן ניתן למצוא באתר משרד התשתיות. מומלץ לשמוע כמה הצעות מחיר לפני שמחליטים על החברה שעמה מתקשרים.
שימו לב!
אם אתם מחוברים לצובר גז מרכזי עליכם להשיג את חתימותיהם של 51% מהדיירים המחוברים אליו כדי לעבור לחברה מתחרה
הידעתם?
לפי נתוני אגף התקציבים, היעדר התחרות עולה לציבור הצרכנים בישראל 600-700 מיליון שקל בשנה