באוצר רוצים לעזור לכם לבחור קופת גמל

מאת אתי אפללו וחגי עמית



באיזו קופת גמל הכי כדאי לשים את כספי החיסכון הפנסיוני שלנו? התשובה לשאלה הזו לא היתה אף פעם פשוטה. קחו, למשל, את מדד התשואה. עד אתמול האזרח הקטן שרצה לברר מי הטובה ביותר מבחינה זו יכול היה להיכנס לאתר גמל-נט ולראות כי בחמש השנים האחרונות קופות הגמל אנליסט כללי ב', דש גמל פלטינה ופריזמה חרמון היו אלו שהשיגו את התשואה הנומינלית ברוטו הגבוהה ביותר (מבין הקופות המנהלות 300 מיליון שקל ויותר).



ומה עם הסיכון? שוב, עד אתמול יכול היה אותו האזרח לבחון בגמל-נט את מדד סטיית התקן, ולנסות להבין מי הקופה התנודתית ביותר בתשואותיה. ומדד היוקר? אותו אזרח יכול היה להיכנס לאתר, לבחון את דמי הניהול ולראות כי קופות הגמל מקפת תגמולים, חריש ובר קרן גמולים של בנק הפועלים היו הקופות הזולות ביותר.



מהפכה בבחירת קופה



אלא שאתמול השיק משרד האוצר סדרה שלמה של מדדים חדשים באתר הגמל-נט, הפתוחים לכל אזרח ועשויים ליצור מהפכה בדרך שבה הציבור בוחר את קופת הגמל שלו.



האחראים על פיתוח המדדים החדשים והמחקר הנוגע להם - הם פרופ' יעקב בודוך, המנהל האקדמי של מרכז קיסריה, ופרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית. המונח החשוב ביותר שהציבור יכול ליהנות ממנו באתר החדש הוא מדד אלפא. ואף יותר חשוב - האלפא נטו.



מדד אלפא, שמחושב לחמש השנים האחרונות, משקף את יכולתו של מנהל השקעות להשיג תשואה עודפת על מדדי השוק. הוא מאפשר לבחון מה היה הרווח שהניב מנהל ההשקעות בקופת הגמל שלנו - רק שהרווח מוגדר כרווח העודף, שאינו נובע מחשיפה לגורמי הסיכון העיקריים המתומחרים בשוק.







בנוסף למדד האלפא חישבו בודוך ווינר גם את האלפא נטו - מדד שנועד לשקלל את דמי הניהול שגובות קופות הגמל באלפא. כדי להגיע למדד זה לקחו השניים את הערך אלפא בחמש השנים האחרונות והפחיתו ממנו את דמי הניהול הממוצעים ב-2006. לדוגמה, שתי קופות הגמל הגדולות בשוק - גדיש ועצמה, הציגו אלפא נטו שלילית של 0.17- ו-0.18- בהתאמה.



חישוב האלפא נטו מעלה את המסקנה הבאה, כפי שמנסח זאת בודוך: "המנהלים אולי מצליחים לספק אלפא, אבל את רוב היכולת לייצר ערך הם לוקחים בתור דמי ניהול".



ערך האלפא נטו הממוצעת בחמש השנים האחרונות הוא אפסי, 0.04%. גם אם הקופות מייצרות תשואה עודפת, רובו ככולו מתקזז באמצעות דמי הניהול - ולחוסך לא נותר רווח. במקרים הקיצוניים דמי ניהול גבוהים מעמידים את החוסך ב"הפסד" לעומת קופות גמל עם ביצועים נמוכים יותר. רק מחצית מהקופות ייצרו אלפא נטו חיובית.



לפי התוצאות שמפרסם משרד האוצר, לקופות הגמל הגדולות עם דמי הניהול הנמוכים יותר יש יתרון קל בתחום האלפא נטו (יש לסייג ולהזכיר כי המחקר של בודוך-וינר מתייחס לדמי הניהול ב-2006, כשב-2007 הודיעו מרבית קופות הגמל על עלייה בדמי הניהול).







הנזילות ביותר - קופות בנק הפועלים



עוד מדד שמציע האתר החדש הוא מדד הנזילות - שמראה עד כמה תיק הנכסים שבו השקיעה הקופה בתיק נזיל וניתן למימוש מיידי. למדד זה ניתן לקרוא "מדד הקטסטרופה". נזילות גבוהה מקטינה את הסיכון - וככל שמדד זה גבוה יותר, כך טוב יותר.



הערך של הנכסים הנזילים בקופה נקבע על ידי השוק. לעומת זאת, נכסים לא נזילים, כגון נדל"ן, משוערכים על ידי אנשי מקצוע וניתנים לספקולציה. על כן, ככל שיש יותר נכסים נזילים, המדדים של הקופה יותר אמינים.



בתחום זה הקופות המובילות (מבין הקופות המנהלות יותר מ-300 מיליון שקל) הן קופות הגמל של בנק הפועלים - קובץ, בר א' ויתר ג' עם נזילות של יותר מ-95%. הקופות המפגרות הן דש פיצויים, מבט תגמולים וסגנון של פריזמה עם שיעור נזילות של 70%.



הפרמטר השלישי שמציע האוצר לציבור הוא מדד שארפ. מדד שארפ הוא זה שמאפשר לעמיתי הגמל לשקלל בין התשואה לבין רמת הסיכון של קופת הגמל, והוא מתקבל באמצעות חלוקת התשואה של הקופה בסטיית התקן. ככל שערך שארפ גבוה יותר המשמעות היא שבעבור רמת סיכון מסוימת קופת הגמל הציגה תשואה גבוהה יותר.



מדד זה קיים גם בכמה אתרי אינטרנט. החידוש של גמל-נט הוא בכך שהאוצר מציע כיום שני סוגים של מדדי שארפ.



הראשון הוא מדד שארפ לריבית חסרת סיכון, שבו נמדדת התשואה העודפת של הקופה ביחס לתשואה שהשיג מק"מ. השני הוא מדד שארפ ביחס לתשואה החציונית של הענף, כלומר התשואה העודפת שהשיג הגוף ביחס לתשואה שהשיג גוף המהווה את החציון בענף מבחינת הנכסים המנוהלים.



חשוב לזכור כי אחת הבעיות המרכזיות של המדדים המחושבים לחמש השנים האחרונות היא שלחלק מהקופות המובילות בשנים האחרונות - כמו אלו של בתי ההשקעות מיטב, ילין לפידות או פרפקט - פשוט אין נתונים המאפשרים לחשב להן אלפא או מדדי שארפ המתבססים על חמש השנים האחרונות.



המחקר של בודוך ווינר מעלה כי התשואה הממוצעת בענף בחמש השנים האחרונות היתה 10.3% בשנה, כש-80% מהקופות נמצאו בטווח תשואה של 7.2%-13.3% בשנה. השוק נמצא בידיים של הקופות הגדולות - כש-50 הקופות הגדולות במשק מנהלות 80% מהנכסים בענף הגמל המנהל 220 מיליארד שקל.