רשות ניירות ערך אישרה אתמול את הוראות חובות הגילוי החדשות בסקירות האנליסטים. בימים האחרונים משכו ההנחיות החדשות את תשומת הלב של הפעילים בשוק. זאת בעיקר בשל הפרשנות החדשה של הרשות, שמבהירה כי אנליסטים לא יוכלו לטוס על חשבון חברות שהם מסקרים, כפי שעשו רובם עד היום.
ברשות החליטו לראות בנסיעה לחו"ל לצורך סיקור החברה טובת הנאה. על פי חוק הייעוץ, אסור לאנליסטים לקבל טובות הנאה מחברות שהם מסקרים. הפרשנות החדשה עוררה מחאות של אנליסטים בכירים. חלק אמרו שהם מבולבלים: "איפה עובר הגבול - טיסה לחו"ל אסור וארוחה במסעדת יוקרה מותר?" הם שאלו.
"הנייר סופג הכול"
הקיצוניים יותר מזהירים שההנחיה החדשה תפגע באיכות הסיקור. "זה מחסום גדול לשקיפות חברות", אומר אורי ויסבורד, אנליסט בכיר בפריזמה. "חוץ מאשתי שתשמח מזה שאני נוסע פחות לחו"ל, מי שישמח מההחלטה של הרשות הן חברות שירצו להסתיר מידע על מה שהן עושות בחו"ל. לדבר לא עולה כסף והנייר סופג הכל. ואולם בסיור בשטח קשה להסתיר מידע", הוא אומר.
מנכ"ל פסגות אופק, רועי ורמוס, אינו מתרגש מהמתלוננים. "עוד לא ראיתי אנליסט שכתוצאה מנסיעה לחו"ל הצליח להפיק עבודה איכותית יותר, או לתת מחיר יעד יותר מדויק", הוא אומר. "מהניסיון שלי כל המידע שהאנליסטים צריכים נמצא בדיווחים המידיים ובדו"חות".
"אנליסט צריך לנתח את המידע הזה, וזה חשוב יותר מלנסוע לסיור בחו"ל", הוא מוסיף. "ההנחיות החדשות של הרשות בנוגע לנסיעות של אנליסטים לחו"ל אינן משנות את המצב בפסגות אופק שמשלם על הנסיעות של האנליסטים שלו לחו"ל עוד מהתקופה של המנכ"לית הקודמת, גבי רביד".
איפה עובר הגבול, ואיך ייקבעו מה מותר ומה אסור?
ורמוס: "קודם כל זה מצוין שהרשות קובעת קריטריונים ברורים לכל השוק. לגבי הגבול: למה אנליסט צריך להיפגש במסעדת יוקרה? בשביל מה יש משרדים?".
דני ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון, דווקא מאמין שיש חשיבות לנסיעות של אנליסטים כדי לראות את פעילות החברות שהם מסקרים. "סיורי האנליסטים חשובים ותורמים לעבודה שלהם, מכיוון שהם מקבלים מידע ממקור ראשון. האנליסטים של לידר נסעו פעמים בודדות בשנה האחרונה".
"אין לנו בעיה לשלם"
מעכשיו לידר, שלא שילמה על הנסיעות של האנליסטים שלה, תיאלץ לשאת בעלות. גם בבית ההשקעות אי.בי.אי הבהירו אתמול שימלאו אחר ההוראות החדשות של הרשות. מכלל פיננסים נמסר כי "החברה לומדת את הנושא".
"השם של האנליסט חשוב לו יותר מנסיעה לחו"ל. ואולם אם זה שאנחנו נשלם יגרום ולו ללקוח אחד את התחושה שניגוד העניינים הוסר, אז אין לנו בעיה לשלם", אומר ברק. באופן כללי, ברק מדגיש שהוא תומך ביוזמה של הרשות להגביר את השקיפות של סקירות האנליסטים. לדברי ברק, כבר לפני ההחלטה האחרונה של הרשות התחיל בית ההשקעות שלו לפרסם הבהרות בסקירות שפירסם אם שימש חתם של המניה המסוקרת, או אם הוא משקיע במניה.
ומה לגבי הטענות שעכשיו בתי ההשקעות לא ישלחו אנליסטים לחו"ל?
ברק: "אנליסט שיאמר שהוא רוצה לנסוע לחו"ל ושהנסיעה חשובה לאיכות הסיקור שלו, יקבל מימון וייסע. אני מעריך שאנליסטים לא ימהרו לנסוע מכיוון שהנסיעות מנטרלות להם ימי עבודה, ואנחנו לא נפחית את הדרישה למספר הסקירות שאנחנו מצפים שיפרסמו".
את ויסבורד ההסברים האלה לא מספקים. "אני מקווה שהרשות תחזור בה ברגע האחרון מכוונתה, שאם לא כן הרי צעדנו צעד ענק לאחור בכל מה שנוגע לשקיפות".
הרשות לני"ע מקדימה תרופה ומבהירה את ההוראות החדשות
די להסתכל על תגובות הקוראים (טוקבקים) על פרסום חלק מסקירות האנליסטים, בכדי לקבל את הרושם לגבי הערכת המשקיעים עליהן. המלצות קנייה חמות זוכות לתגובות כמו "האנליסט היה בשבוע שעבר בחו"ל על חשבון החברה", או לתגובות של "יודעי דבר", על הפוזיציה של בית ההשקעות שפירסם את הסקירה.
ההוראות החדשות שאישרה הרשות אתמול נועדו כדי לענות לתגובות הציניות האלה. זה לא אומר שבתי השקעות יפסיקו לפרסם בכלי התקשורת המלצות על מניות שבהן הם משקיעים בעצמם, אבל הם יהיו מחויבים לחשוף בפני הקוראים את מערכת היחסים העסקית שיש להם עם החברה המסוקרת.
ברשות מודעים לכך שבחודשים הקרובים יציפו אותם בתי ההשקעות בשאלות - מה צריך ומה לא צריך לחשוף, ומה מותר לאנליסט לעשות, ומה לא. לרגל פרסום ההנחיות החדשות החליטה הרשות להבהיר לבתי ההשקעות ולאנליסטים כמה נקודות חשובות:
1. האם בית ההשקעות צריך לציין מפורשות בפיסקת הגילוי שבעבודת האנליזה כי הוא מחזיק בני"ע של החברה שהוא מסקר, או שניתן להסתפק בציון הערת אזהרה כללית, לפיה בית ההשקעות עשוי להחזיק בניירות ערך של החברה?
בית ההשקעות צריך לציין מפורשות בסקירה שמתפרסמת, שהוא מחזיק בני"ע של החברה. רק אזהרה ברורה שכזו תציג בפני המשקיע הסביר את ניגוד העניינים הפוטנציאלי.
2. האם מותר לבתי ההשקעות לקבל תשלום עבור הסקירות שהם עושים מהחברות המסוקרות?
לא. על פי סעיף 17 לחוק הייעוץ, קבלת תמורה כספית בגין הכנת עבודת אנליזה היא אסורה. הסעיף האמור קובע מפורשות כי "בעל רישיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח".
3. איזה אנליסט צריך רישיון ייעוץ?
אם העבודה נועדה למתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות השקעה, האנליסט צריך להיות בעל רישיון ייעוץ, אלא אם החוק נותן פטור ספציפי (בדרך כלל לייעוץ לגופים מוסדיים).
4. האם פרסום האנליזה גם בכלי התקשורת פוטרת את האנליסט מצורך ברישיון ייעוץ?
לא. העובדה כי לצד הפצתה של עבודת אנליזה ללקוחות בית ההשקעות שבו אתה מועסק, הופצה העבודה גם לכלי התקשורת, אינה הופכת את עיסוקך לייעוץ בכלי תקשורת. העובדה כי עיתונאי בכלי תקשורת כלשהו מתמצת את האמור בעבודת האנליזה לכדי כתבה עיתונאית, אינה הופכת את עבודת האנליזה העומדת בפני עצמה, ליצירה עיתונאית הזכאית להגנת הפטור בחוק.
5. האם צריך לדווח על נסיעה של אנליסט לחו"ל על חשבון החברה המסוקרת?
אין מדובר בשאלת גילוי, מפני שמדובר בתגמול אסור. על פי הוראת סעיף 17 לחוק הייעוץ, חל איסור על בעל רישיון לקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות לגבי ניירות ערך. לאור האמור, חל על האנליסט איסור להיענות להצעות של חברות לטוס על חשבונה לביקור בנכסיה בחו"ל. יצוין, כי הפרת סעיף זה עשויה לגרור סנקציה פלילית.
רועי ורמוס: לא ראיתי אנליסט שכתוצאה מנסיעה לחו"ל נתן מחיר יעד יותר מדויק
רם דגן
20.9.2007 / 9:28