העסקות הגדולות נגמרו הגיע הזמן שהלקוחות יסבלו

השנתיים האחרונות היו טובות מאוד בעבור משרדי עורכי הדין שעובדים עם הבנקים ועם הברוקרים הפרטיים. על השולחנות במשרדיהם המפוארים בסיטי של תל אביב עברו מאות מיליארדי שקלים מהבנקים לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות הפרטיים.



"בשלב מסוים אתה כבר הופך להיות אדיש ולא ממש מתרגש מעסקה, אם היקפה לא גבוה מכמה מאות מיליוני שקלים", מספר עו"ד ארנון שגב, מי שחייב הרבה מאוד לוועדת בכר.



שנתיים מהיום שהקים את המשרד, מצא עצמו שגב משחק במגרש של משרדי עורכי הדין הגדולים - וזאת הודות לעסקות הגדולות שנרקמו כפועל יוצא מפעילות הוועדה. בראיון ל-TheMarker חושף שגב את הנעשה מאחורי הקלעים של עסקות הענק ומצביע על החורים בחוק שהותירה הוועדה - שעתידים להציק בעיקר לאזרחים.



בנחשול העסקות האחרונות היה חלקו של משרדו הקטן שהקים שגב, אשר מונה כ-10 עורכי דין, גדול בהרבה מגודלו היחסי בענף. מכירת קופות הגמל של מזרחי-טפחות לבית ההשקעות אקסלנס, קרנות ההשתלמות קהל למגדל שוקי הון, הקרנות של בנק אוצר החייל לחברת הביטוח איילון ומכירת הקופות של בנק יהב לבית ההשקעות הלמן-אלדובי - הן רק כמה מהעסקות בהן היה מעורב המשרד של שגב.



"החלוקה בעסקות היתה שעורכי הדין שייצגו בוועדת בכר את הבנקים נפגשו עם עורכי הדין שייצגו את בתי ההשקעות הפרטיים - אנחנו היינו שותפים לייצוג הברוקרים", מסביר שגב כיצד פרץ המשרד שלו למרכז הבמה.



"ההסבר לחלוקה הזו טמון בכך שהיה מדובר בעסקות עם הרבה פרטים, שנסגרו תוך פרק זמן קצר, ועורכי הדין שהיו מעורבים בחקיקה והכירו את הפרטים מקרוב יכלו לתת את המענה המהיר", מסביר שגב.







ביקורת רבה נמתחה על רוכשי הקופות. איזי כהן, מנכ"ל חברת מגדל, טוען למשל שהם רכשו מוצר גוסס.



"הקופות ממש לא גוססות. החקיקה שיוזם האוצר תאפשר את המשך ההפקדות בקופות. הרובד הראשוני של ההפקדות לא יהיה צריך ללכת לקרנות הפנסיה, והפקדת הרובד הראשון תקבל את הטבות המס גם אם ההפקדה תהיה לקופת הגמל.



מה שכן, השינוי הזה יחייב קופות גמל שירצו לצמוח להוציא רישיון מבטח פנסיוני או לרכוש קרן פנסיה. קופת גמל שתרצה לשרוד תהיה חייבת להקים קרן פנסיה שתפעל ליד הקופה. בעלי הקופות יהיו חייבים להשלים את ההיערכות הזו עד 2010 - אז כל השינויים והתקנות לגבי הפקדות לפנסיית חובה ייכנסו לתוקף".



מהצד, המגעים בעסקות השונות נראים זהים - כולם התגוששו על אותם פרטים.



"זה נכון. בדרך כלל ראינו סעיפים שאחד הציע ותוך שבוע זה התפשט כמו אש בשדה קוצים - ופתאום כל הבנקים רצו להכניס סעיפים כאלה. אבל היו גם משברים בדרך, שכמעט הביאו לביטול העסקות, שהציבור לא שמע עליהם".



על אילו משברים אתה מדבר?



"היה שלב שהבנקים הגיעו להסכם חשאי עם יוסי בכר, שתהיה הוראת שעה מיוחדת אשר תתיר להם לגבות עמלות הפצה בקופות הגמל במשך שנתיים - גם בלי לייעץ. הם סיכמו על ההוראה הזו בדצמבר 2005, אחרי שהיו כבר סיכומים על מחירי הקופות, כשהרוכשים הביאו בחשבון כי בשנתיים הקרובות הם לא יצטרכו לשלם עמלת הפצה. זה היה יכול לטרוף את כל הקלפים ולהעמיד בסימן שאלה את העסקות.



"ערב האישור של הוראת השעה בוועדת הכספים שלחנו חוות דעת מטעם הגופים החוץ-בנקאיים. מי שהצילה את המצב היתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דידי לחמן-מסר, שסירבה להביא את הוראת השעה לאישור ועדת הכספים כי שראתה בה הסדר לא חוקי".



"עולם פנסיוני חדש"



בשלב כלשהו היה נדמה שמסתמן משבר בשאלת הלקוח - למי יהיה שייך לקוח הגמל לאחר העסקה?



"שאלת הלקוח, זו עז שלאומי הכניס - והיה ברור לכולם כי האוצר לא יאשר אותה. השאלה, של מי הלקוח, היא למעשה האם הבנק יוכל למנוע מהרוכש להציע ללקוח מוצרים נוספים. הבנקים רצו להכניס סעיפים שלא יאפשרו לרוכשים למכור מוצרים נוספים ללקוחות הגמל. אף רוכש רציני לא היה מסכים לשלם מחיר מלא - ושהבנק יישאר עם רשימת הלקוחות.







"בכל מקרה, השאלה הזו היתה אחת משאלות רבות שהטרידו את הצדדים לגבי היום שאחרי היישום של מסקנות הוועדה. ניהלנו הרבה דיונים על היום שאחרי. זה הטריד את הרוכשים. מה שקרה בפועל זה שלמרות כל הדיונים, האוצר הפקיע את העניין והחליט בעצמו איך ייראה העולם הפנסיוני החדש".



איך ייראה העולם הזה?



"לא הכל ורוד בייעוץ הפנסיוני. לצד היתרונות שטומנים השינויים יש גם הרבה מאוד חסרונות. זה נובע מגישה קשוחה של האוצר, ואם לא ייצקו תוכן להוראות החוק - זה יביא לנטרול של סניפי הבנק מלעבוד באופן שוטף עם הלקוחות. הלקוחות לא מודעים כי איכות החיים שלהם בסניף עתידה להיפגע. האוצר צריך לעשות הבחנה בין פעולות טכניות לפעולות ייעוץ".



כיצד תיפגע איכות חייהם של הלקוחות?



"השירותים שניתנו בעבר בסניפים לעמיתי קופות הגמל לא יינתנו כל-כך מהר אחרי השינויים. נניח שאדם רוצה למשוך כסף מקרן ההשתלמות - עד היום הלקוח היה יכול להיכנס לסניף ותוך כמה רגעים היה מקבל את הכסף; עכשיו המצב משתנה מכיוון שלפי החוק זו פעולה שמוגדרת 'עסקה בקופת גמל', ואי אפשר לבצע אותה עד שמעבירים את הלקוח ייעוץ. זה אבסורד, בשביל למשוך כמה עשרות אלפי שקלים הלקוח יצטרך לתאם פגישת ייעוץ ולשבת לפחות שעה בסניף".



אבל אפשר לבצע פעולות כאלה מול בעלי הקופות החדשים.



"זה נכון. אפשר לבצע את זה במשרדים של מנהלי הקופות - אבל צריך להביא בחשבון שאין להם משרדים בכל הארץ, והם גם לא ערוכים לטפל במקרים כאלה. בפועל, יהיה אולי אפשר למשוך את הכסף אחרי שנה, ויכול להיות שזה דווקא נוח לרוכשים.



"אבל הבעיות לא יהיו רק במשיכות, הן יתגלו גם בהפקדות. עמיתי קופות שמפקידים במעמד עצמאי במשך שנים דרך הבנק לא יוכלו להמשיך להפקיד לפני שיקבלו ייעוץ. כך גם בשינוי מוטבים בקופה. כיום נכנסים לסניף וסוגרים עניין בכמה טפסים. גם במקרה הזה לא יהיה ניתן לבצע את הפעולה, אם הלקוח לא יקבל ייעוץ מסודר".



"ייעוץ מתמשך"



האוצר לא יכול להסדיר זאת באמצעות תקנות והנחיות?



"באוצר מתנגדים באופן עקרוני להבחנה בין פעולות ייעוץ לפעולות טכניות, מכיוון שהם מפחדים שזה ייתן מוצא קל לבנקים וללקוחות. לבנקים לא יהיה תמריץ לתת את הייעוץ וללקוחות לא יהיה תמריץ לקבל אותו. לקוח שיצטרך למשוך כסף מהקופה יבין שאין לו ברירה - אלא לקבל ייעוץ פנסיוני ולבדוק את מצבו; מבחינה מסוימת זו כפייה של הייעוץ הפנסיוני".



אילו עוד דברים צריך להסדיר?



"מהכיוון של מערכת הבנקאות, האוצר צריך להסדיר את העניין של הייעוץ המתמשך. כיום, אין מקום בחוק שכתוב שהבנק צריך לקיים כל שנה פגישה פרונטלית עם הלקוח, כדי לבדוק את החיסכון הפנסיוני שלו. יש סיכוי גדול שהבנקים יפרשו את ההוראה הזו באופן כזה, שהם יסתפקו בלשלוח ללקוח מכתב עדכון פרטים פעם בשנה.



"מה שיקרה זה שהבנקים ייהפכו לגרסה מודרנית של סוכני הביטוח. הם ייתנו ללקוח ייעוץ פרונטלי טוב פעם אחת - ואז לא ייגעו בתיק 50 שנה", מתריע שגב.