תקציב התשתית גדל ב-8 מיליארד שקל; הבטחון ב-4.25 מיליארד

מאת מוטי בסוק

הממשלה אישרה אתמול את תקציב המדינה ל-2002 ברוב גדול ובלתי צפוי של 18 שרים בעד, 9 נגד ושר אחד נמנע. התקציב יסתכם ב-245.6 מיליארד שקל, והממשלה תקצץ 1% בתקציבי כל משרדיה לצורך הגדלת תקציבי התשתיות והביטחון.

להצעת התקציב של האוצר התנגדו כל חמשת שרי ש"ס - אלי ישי, שלמה בניזרי, ניסים דהן, אשר אוחנה ואלי סוויסה - בעיקר בשל החלטת הממשלה לבטל את חוק משפחות ברוכות ילדים.

עוד התנגדו: שרת החינוך, לימור לבנת מהליכוד, שר המדע, תרבות וספורט, מתן וילנאי מהעבודה, שר הבינוי והשיכון, נתן שרנסקי מישראל בעלייה, ושמואל אביטל מעם אחד. השר רוני מילוא ממפלגת המרכז החליט ברגע האחרון להמנע, אף כי נראה היה שהוא תומך בהצעה.

ישיבת התקציב אתמול היתה רוויית מתח ומהפכים. עם תחילתה, אתמול בבוקר, הודיעו שרים רבים כי בדעתם להצביע נגד התקציב. שר האוצר, סילבן שלום, מנכ"ל משרדו, אוהד מראני, ובכירי האוצר, נחלצו למערכת לחצים והסברה אינטנסיווית, שבה הצליחו לשכנע שרים רבים לתמוך בהצעת תקציב.

ההצבעה התקיימה לבסוף בשעת ערב מוקדמת, אף כי ההערכות היו שתיערך בשעות הקטנות של הלילה. כחלק ממסע ההסברה, הסכים האוצר להגדלת תקציבים ולביצוע העברות סעיפים בתקציבי חלק ניכר מהמשרדים.

באוצר אמרו אתמול כי למרות השנויים מסגרת התקציב לא נפרצה: תקציב מערכת הביטחון וביטחון העורף גדל אתמול ביותר מ-1.150 מיליארד שקל - שיתפרסו על פני שלוש שנים. בשבוע שעבר כבר הובטחו 3.1 מיליארד שקל למערכת הביטחון לזרועותיה (משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים והשב"כ). לפיכך, הגידול הכולל בתקציב הביטחון בשנה הבאה יסתכם ב-4.250 מיליארד שקל.

תקציב צה"ל יגדל ב-2.92 מיליארד שקל. התוספת מיועדת לצורכי טיפול באינתיפאדה ולהעלאת מוכנותו של הצבא לאיומים ארוכי טווח. 170 מיליון שקל מתקציב צה"ל מיועדים לפיקוד העורף, למרכיבי ביטחון ומיגון אישי.

לבקשת ראש הממשלה, אריאל שרון, הוגדלו תקציבי החלל והביוטכנולוגיה של משרד המדע, התרבות והספורט ב-50 מיליון שקל כל אחד.

אתמול בצהריים נפגש שלום עם שרי העבודה שאיימו להצביע נגד התקציב במחאה על ביטול פגישתו של שמעון פרס עם יאסר ערפאת. בפגישה עם שר האוצר דרשו כמה משרי העבודה להעלות את יעד הגירעון בתקציב 2002 מ-2.4% מהתוצר ל-3.0%. עוד דרשו להטיל מס ביטחון, לכיסוי ההוצאות המיוחדות בתקציב בגין האינתיפאדה. את הדרישה האחרונה העלו השרים אפרים סנה ורענן כהן.

שלום דחה את שתי הדרישות על הסף. לדבריו, הגדלת יעד הגירעון תפגע במעמדה של ישראל בשוקי המטבע הבינלאומיים, והטלת מסים חדשים תגדיל עוד יותר את נטל המס הגבוה בישראל.

לאחר ההצבעה אמר שלום ל"הארץ" כי תקציב 2002 הוא תקציב של בשורה ומפנה. לדבריו, השרים גילו אחריות לנוכח מצב החירום הביטחוני והכלכלי שבו מצויה ישראל. עוד אמר כי הגדלת הגירעון או פריצת מסגרת התקציב, היו עלולות להביא את המשק לקריסה כלכלית. שלום הביע תקווה כי גם חברי הכנסת יגלו אחריות, ויאשרו את התקציב. אם תאושר הצעת האוצר, הוסיף, ניתן יהיה לבצע את השקעות הענק בתשתיות, ולהגדיל את מספר מקומות העבודה במשק בעשרות אלפים.

לבנת אמרה לאחר ההצבעה כי תקציב משרדה קוצץ ביותר מ-0.5 מיליארד שקל, בניגוד להבטחות האוצר. היא אמרה כי הקיצוץ יחייב פיטורים של לפחות 3,000 מורים והפחתת מספר שעות הלימוד השבועיות בכל כיתה בשעתיים לפחות. לדבריה, באוצר נוקטים הטעיה מכוונת, כאשר אומרים כי תקציב החינוך יגדל ב-2002. "גם זקני משרד החינוך לא זוכרים קיצוץ קשה כל כך", אמרה לבנת.

היא הדגישה כי גם אם לא תזכה לתמיכה מצד ראש הממשלה, בדעתה להיאבק בקיצוץ. לדבריה, בכוונתה לגייס למאבק את הרשויות המקומיות ואת ארגוני המורים וההורים.

בתחילת הדיון אמר שר האוצר כי תקציב 2002 יחזיר את המשק למסלול של צמיחה אמיתית, יקטין את האבטלה ויצמצם את הפערים החברתיים. התקציב כולל תוספת חסרת תקדים של 8 מיליארד שקל בתשתיות, והגדלה של תקציב הביטחון. שלום אמר כי החודשים הקרובים יהיו תקופת מבחן קריטית לכלכלה העולמית, ובראש ובראשונה למשק האמריקאי.

לדבריו, המשקיעים הזרים, חברות הדירוג והשווקים הפיננסיים צופים בהתנהגותן של הממשלות, ובוחנים את מידת אחריותן. עד כה הצליח המשק הישראלי לצלוח את הטלטלות העולמיות, בעיקר בזכות מדיניות תקציב אחראית של הממשלה, הוסיף שלום.

שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, אמר כי הממשלה כולה אחראית לתקציב הביטחון, וככל שיגדל התקציב תעלה מידת הביטחון לתושבי המדינה. לדבריו, דווקא בימים אלה צריכה ישראל להיערך להתפתחויות בתחום הביטחוני. במשרד הביטחון אמרו כי בן אליעזר הנחה את אנשי המשרד לנהל את המו"מ עם האוצר בצורה עניינית, ובלא לערב את התקשורת בנקודות המחלוקת.

בניזרי אמר בישיבה כי בתקציב 2002 חסרה התייחסות ליעדים חברתיים, וכי שרון ייזכר כראש הממשלה הראשון שהביא לגידול בעוני. לדבריו, הקיצוץ בתקציב משרדו והקיצוץ בביטוח הלאומי הם מהקשים ביותר מאז קום המדינה. "זו מכת מוות לרווחה", אמר. השר לפיתוח חברתי, שמואל אביטל (עם אחד), כינה את תקציב 2002 "פיגוע חברתי". רוני מילוא הציע כי בתקציב 2002 ייכלל סעיף מיוחד בעניין חינוך והסברה של חשיבות המלחמה בטרור, כמשקל נגד להסתה האיסלמית הקיצונית.

לדבריו, ישראל צריכה לדרוש מהקונגרס האמריקאי להתנות את העברת הסיוע לרשות הפלשתינית בהקצאת כספים למלחמה בטרור.

השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, אמר כי בדעתו ליזום כנס חירום של ראשי כל האירגונים הירוקים ושרי איכות הסביבה לשעבר, במחאה על החלטת האוצר שלא להגדיל את תקציב משרדו. וילנאי אמר כי דווקא בתקופה כזו חשוב מאוד לחזק את החברה, התרבות והכלכלה, אך התקציב עושה את ההיפך הגמור. וילנאי דרש תוספת תקציבים למשרדו לתחומי החלל, הביוטכנולוגיה והתרבות. עוד דרש וילנאי סכום מיוחד של 10 מיליון שקל לצורך הכנת המשלחת הישראלית לאולימפיאדת אתונה, שתתקיים ב-2004.