איך קרה שפרויקט מחשוב משרדי הממשלה, שהיה אמור לעלות לנו 150 מיליון שקל, כבר התנפח ל-700 מיליון שקל?

האווירה באולם הישיבות המרכזי של משרד האוצר בירושלים היתה חגיגית במיוחד בבוקר של יום שלישי לפני שבועיים. טקס הפרידה מסגן החשב הכללי איציק כהן, אשר פרש מהמשרד במפתיע לאחר 35 שנים שבהן התקדם מתחתית הסולם עד למשרה הרמה, משך לאולם עשרות אנשים. בין הבאים היו שר הפנים מאיר שטרית, ח"כ מיכאל איתן, החשב הכללי ירון זליכה, אנשי מחשוב ותיקים מהמגזר הפרטי וכמובן עובדיו ועמיתיו של כהן מאגף החשב הכללי.



גם בכירים מכהן לא זכו לאירוע כה מרשים כשפרשו מתפקידם באוצר. עובדיו הנאמנים הזמינו צוות צילום שתיעד את נאומי הברכה - אולי כדי שיהיה לו מה לתלות לצדו של התצלום המפאר את לשכתו בשנים האחרונות, שבו הוא לוחץ ידיים עם מייסד מיקרוסופט ביל גייטס.



כהן, איש של טקסים וכיבודים, סבב בין הנוכחים וחילק טפיחות על השכם ונשיקות. רק אז הצטרף לשולחן המכובדים כדי לשמוע את דברי השבח שחלק לו זליכה, הבוס הדומיננטי שלו בשנים האחרונות. מעטים מהנוכחים ידעו כי ממש באותה עת, לא הרחק משם, מונח על שולחנו של החשב הכללי דו"ח חיצוני ובו ממצאים חמורים ביותר על התנהלות פרויקט מחשוב משרדי הממשלה שהוביל כהן בשש השנים האחרונות.



הדו"ח כולל עדויות לבזבוז לכאורה של עשרות מיליוני שקלים ששולמו לנס טכנולוגיות, החברה שמבצעת את הפרויקט. כלל לא בטוח שכספים אלה היו מגיעים לחברה, אם כהן ואנשיו היו קצת פחות נלהבים להעביר לה סכומים גדולים מאלה שלהם התחייבה המדינה במכרז.







זליכה, שאינו ידוע כשתקן בעניינים מהסוג שמתואר בדו"ח, כלל לא התייחס באירוע לביקורת שהוטחה בפרויקט מרכב"ה בשנים האחרונות בתקשורת ובדו"חות מבקר המדינה. הוא גם לא התעכב על התנהלותו של כהן, שסידר למקורבים עבודה בפרויקט. בין השאר, דאג סגן החשב להעסקת בתו בחברה שסיפקה שירותים לפרויקט ולהעסקת בנו של החשב הכללי לשעבר ניר גלעד - שמינה את כהן לתפקידו - בהטמעת הפרויקט באחד ממשרדי הממשלה.



גם נוכחים אחרים באירוע, בהם סגנים אחרים של החשב הכללי שעוסקים בבקרת הוצאות המדינה בהתקשרויותיה עם ספקים חיצוניים מסוגה של נס, לא היססו לשבח את כהן ואת פועלו - אף שגם הם קיבלו עותקים של הדו"ח החמור. כשמדובר בחבר לעבודה, נראה כי חצי הביקורת של זליכה ואנשיו מחודדים פחות.



ממפעיל מחשב לסגן החשב



ב-1999 החל אגף החשב הכללי במשרד האוצר לתכנן מערכת מידע ממוחשבת, שתשרת את כל משרדי הממשלה בתחומי הכספים, הלוגיסטיקה, כוח האדם וניהול נכסי המדינה. המערכת נועדה ליצור בסיס נתונים משותף לכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, לאפשר העברת נתונים בין התחומים ואת ריכוזם ברמה כלל-ממשלתית.



בידי האוצר היו תוכניות שונות לפתרון זול ויעיל, אך היחידה למערכות מידע באגף החשב הכללי תמכה בהקמת מערכת ERP (תוכנה לניהול משאבים ארגוניים), שזכתה לכינוי מרכב"ה (מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה).



בקיץ 2000 פורסם מכרז להקמת המערכת. על הזכייה במכרז התמודדו שתי חברות - אורקל המבוססת ונס טכנולוגיות. נס היתה אז חברה צעירה ואנונימית שהורכבה מכמה בתי תוכנה שאותם קנה זאב וולפסון, איל נדל"ן יהודי מארה"ב ותורם בעל קשרים מפותחים עם פוליטיקאים מכל גווני הקשת הפוליטית בישראל.



בממשלה החליטו להפקיד את הקמת המערכת בידיה של נס. אורקל עתרה לבית המשפט בבקשה לבטל את תוצאות המכרז, אך לאחר כמה חודשים משכה את העתירה ובקיץ 2001 הוכרזה נס סופית כזוכה. צוות בראשותו של כהן, שתוגבר בכ-100 עובדים חיצוניים, החל בפיתוח המערכת - תהליך שנמשך גם כיום וצפוי להסתיים אי שם בעשור הבא.



כהן, שהחל את דרכו באוצר לפני 35 שנה כמפעיל מערכות מחשב זוטר, הוציא הודעות לעיתונות בקצב מסחרר מאז מונה לאחראי על פרויקט המחשוב ודאג שכל נאום שנשא בכנס מקצועי יועבר לעיתונאים ויצוטט בכל אתר אינטרנט רלוונטי. הפרויקט סיפק לכהן עילה טובה לנסיעות לכנסים בכל העולם, שבהם דאג להצטלם עם ראשי תעשיית התוכנה כמו גייטס ומנכ"ל אפל סטיב ג'ובס.



כהן נהפך למרצה מבוקש, שהופיע ברחבי העולם בכנסים שאירגנו חברות ענק כמו SAP ומיקרוסופט וקידם בהם את מכירותיהן. כשהוחלט לשלוח לאחד מהכנסים בכיר אחר באוצר במקומו, ניסה כהן לסכל זאת בדרך יצירתית ולא חברית במיוחד.



הוא התקשר לעיתונאי שהרבה לבקר אותו על נסיעותיו והשאיר בתא הקולי הודעה בעילום שם. ההודעה כללה פרטים על אותה נסיעה ונתונים שאם היו נכונים היו מספקים לעיתונאי כותרת עסיסית, ולעמיתו של כהן במשרד האוצר מבוכה רבה. הפרטים נבדקו וכך גם מספר הטלפון שממנו בוצעה השיחה. הקצוות הובילו לכהן. בירור נוסף העלה שזמן קצר לפני השיחה קיבל כהן את ההודעה על כך שלא ייצא לנסיעה האטרקטיווית.



כהן הוא מכונת יחסי ציבור של איש אחד. רשימת התפוצה שלו מכילה את כתובות האימייל של כמעט כל מי שפגש בנסיבות מקצועיות אי פעם. מלבד אנשי הפרויקט מופיעים בה גם מאות עובדי מדינה בכל המשרדים שעמם היה לו מגע, עורכי דין המייצגים חברות פרטיות בתחום המחשוב ובכירים בתעשייה. לכולם דאג כהן לשלוח בשבועות האחרונים מכתבי פרידה נרגשים לרגל סיום תפקידו.



גם השבוע עשה כהן שימוש ברשימת התפוצה כששלח את תגובתו לשאלות TheMarkerWeekשהופנו אליו לרגל הכנת כתבה זו. הוא לא התכוון לבלבל את מכותביו הרבים עם עובדות מיותרות. מרשימת השאלות והתשובות הושמטו שאלות מביכות העוסקות בממצאי הדו"ח המעידים על מעורבותו האישית בליקויים, ואף שמו של המסמך שונה כך שייראה כאילו מדובר בתגובה רשמית של משרד האוצר ולא במסמך "מבושל" למטרות יחסי ציבור.



חשבוניות ללא פירוט



המחדלים הראשונים בפרויקט מרכב"ה נחשפו ב-2005 בדו"ח שפירסם מבקר המדינה הקודם, השופט בדימוס אליעזר גולדברג (ראו מסגרת). לפני כחצי שנה הוגש למנהל יחידת הביקורת של אגף החשב הכללי, איתן קשמון, דו"ח חיצוני שהכין רו"ח צביקה ויספלד ממשרד רואי החשבון נבון ויספלד ושות'. הדו"ח בחן את יישומם של החוזים לביצוע הפרויקט, שחתמה המדינה עם נס טכנולוגיות ועם כמה חברות אחרות.



בתחילת אוגוסט, כמה חודשים לאחר הגשת הדו"ח, הודיע דובר משרד האוצר על החלטתו של כהן לפרוש בשיא, שנים רבות לפני סיום הפרויקט שעליו הוא ממונה. הודעת הדובר לא הזכירה את הדו"ח אפילו ברמז.



הדו"ח העלה ממצאים חמורים, שנדונו מאז עשרות פעמים בפורומים שונים באוצר. ואולם מלבד כמה בדיקות של נהלים ותחילתה של התחשבנות עם נס טכנולוגיות על כספים עודפים ששולמו לה לכאורה, לא ננקטו כל צעדים אישיים כנגד כהן או מי מאנשיו, שנמצאו אחראים למחדלים שנחשפו. ממצאים שעלולים להעיד על התנהלות בלתי תקינה לא הועברו לחקירה, כפי שעשה אגף החשב הכללי כשהתגלו חשדות להתנהלות בלתי תקינה במשרדי ממשלה אחרים.



הממצא המרכזי בדו"ח מצביע על תשלומים מיותרים של עשרות מיליוני שקלים לנס. התשלומים הועברו בעבור רישיונות לשימוש בתוכנה מתוצרת ענקית התוכנה הגרמנית SAP, שאותה מייצגת נס בישראל בתחום ה-ERP. במכרז נקבע כי נס תספק למדינת ישראל רישיונות לשימוש בתוכנות של SAP במשך 10 שנים, עד 2010. לפי אופי השימוש, הרישיונות מסווגים בשתי קטגוריות: משתמשים "כבדים", כמו מנהלי מערכות וראשי יחידות, זקוקים להרשאות רבות ולתוכנה מורכבת ויקרה; משתמשים "קלים", כמו אנשי מזכירות, זקוקים לתוכנה פשוטה וזולה בהרבה.



הפרש המחיר בין הרישיון הכבד לקל הוא עצום. בעבור כל רישיון כבד התחייבה המדינה לשלם לנס כ-1,300 יורו ובעבור רישיון מהסוג הקל רק 200 יורו. בארגונים גדולים שהתקינו מערכות מסוג זה בהיקף דומה מקובל יחס של 30% רישיונות כבדים מול 70% רישיונות קלים.



זו היתה גם החלטת ועדת הרכישות של הפרויקט, שקבעה בתחילת הדרך כי 33.5% מהרישיונות יהיו כבדים ו-65.5% יהיו קלים. ואולם לפי הדו"ח, בפועל הזמינו כהן ואנשיו בארבע השנים הראשונות של הפרויקט רישיונות כבדים בלבד, ללא כל קשר לקצב התקדמות הפרויקט.



רכישה בהתאם להחלטה המקורית היתה חוסכת בשנים אלה כ-10 מיליון שקל. בשנים 2001-2004 נרכשו 1,850 רישיונות כבדים בעלות של כ-12.5 מיליון שקל. הניצול הראשון של כ-200 רישיונות בוצע רק בשלהי 2003, ועד תחילת 2005 נוצלו רק כ-470 רישיונות. עד סוף 2005 נוצלו רק כ-2,100 רישיונות - כ-80% מ-2,700 הרישיונות שקנתה המדינה. עלות הרישיונות שנקנו ולא נעשה בהם כל שימוש נאמדת ב-6 מיליון שקל.



בנוסף לכך, בדרך לחשבון הבנק של נס התייקרו הרישיונות ביחס למחיר שעליו התחייבה החברה עם זכייתה במכרז. מחיר הרישיונות, שננקב ביורו, הומר לשקלים לפי שער גמיש במיוחד, ומבלי ששולמו הפרשי ערך כלשהם בין שער היורו ביום הפקת החשבוניות לבין מועד הפירעון שנקבע בחוזה.



בתחילת הדרך שילמה המדינה 4,333 שקל בעבור כל רישיון, ובהמשך האמיר הסכום לכ-7,200 שקל. ויספלד ואנשיו לא מצאו על החשבוניות פירוט מלא ומדויק על מהות הרכישה, כמות הרישיונות שנרכשו, עלותם וחישובי הצמדה לשער החליפין.



ב-2001 דווח על רכישת 1,200 רישיונות. בגיבוי משפטי ובאישור החשב הכללי באותה עת, ניר גלעד, הורה כהן להמיר 1,000 רישיונות בעלות של כ-4.5 מיליון שקל ב"בנק" שעות כוח אדם לייעוץ לפרויקט והטמעתו על ידי אנשי נס, אף שמדובר בסטייה ניכרת מתנאי המכרז בו זכתה החברה.



בשלהי 2002 הורה כהן לרכוש 2,500 רישיונות נוספים. שלושה חודשים מאוחר יותר הורה להמיר 1,300 מהם, בעלות של כ-9.5 מיליון שקל, לשעות כוח אדם שנוצלו ב-2003. ועדת הרכישות אישרה באופן אוטומטי את השינויים, מבלי שנקבעה שיטת התחשבנות כלשהי בין שני הצדדים על הסטייה מההסכם המקורי עם המדינה. הריבית על הסכומים המיותרים ששולמו לנס וטרם הוחזרו מוערכת ב-2 מיליון שקל נוספים.



חוזה קשוח, תנאי תשלום נוחים



דו"ח הביקורת של ויספלד מגלה כי כהן ועמיתיו פיתחו מוסר תשלומים נדיב במיוחד עבור חברת נס. מהדו"ח עולה כי נס קיבלה באופן שיטתי תשלומים ביום שבו הגישה חשבונית, עוד לפני קבלת הסחורה. בביקורת נמצאו שתי חשבוניות בסכום כולל של כ-17 מיליון שקל, ששולמו למעשה במזומן. אנשי החשב הכללי התעלמו מההוראות של עצמם, הקובעות כי תשלום לספקים יתבצע בשיטת "שוטף + 30".



ויספלד מדווח בדו"ח גם על חשבוניות שבהן שונה בכתב יד הסכום ששולם לנס בפועל מבלי שהתקבלו חשבוניות זיכוי. החוזה מחייב הצגת דרישת תשלום לפני הצגת חשבונית, אך את אנשי החשב הכללי זה לא הטריד. בעוד שעל גבי דרישות התשלום נכתב "בעבור רישיונות", על החשבוניות צוינו פרטים שונים לגמרי. התשלומים אושרו ללא שאלות מיותרות.



לצורך הטמעת המערכת ערך אגף החשב הכללי מכרז נוסף, שבו נבחרו כמה חברות שסיפקו יועצים חיצוניים. כבר ב-2005 קבע מבקר המדינה שהגדרת הדרישות במכרז נתנה עדיפות ברורה לאנשי חברת נס ומנעה כל תחרות עם חברות אחרות, שהיתה מקטינה את העלויות.



במהלך השנים עלו טענות שונות גם על היקף העסקתם של יועצים מטעם נס, שהיה גבוה בהרבה מהיקף העסקת יועצים מחברות אחרות. ממצאי הביקורת העלו כי במאגר היועצים שהוקם במינהלת הפרויקט לא נוהל מעקב סטטיסטי על היקף ההעסקה, כדי שלא יהיו יועצים מיוחסים, שעובדים כל הזמן, ולעומתם יועצים שמופיעים רק על הנייר.



הדו"ח שערך ויספלד מגלה עד כמה רצו כהן ואנשיו ביקרם של אנשי נס. בשנים 2004-2005 שולמו ליועצים שהועסקו באמצעות נס הפרשי הצמדה רטרואקטיוויים לתעריפים שנקבעו ביום המכרז. התשלום ניתן גם לעובדים שנקלטו בפרויקט לאחר שהממונה על השכר באוצר קבע בתחילת 2004 תעריפי גג לתשלום ליועצים.



בדיקה אקראית של 13 יועצים מטעם נס העלתה כי במשך חמישה חודשים בלבד שולמו להם 93 אלף שקל יותר ממה שהיו אמורים לקבל בהתאם לטבלת התעריפים. ההערכה היא כי מדובר בהוצאה מיותרת ובלתי חוקית של מאות אלפי שקלים בעבור יועצים אלה בלבד - וסכום גדול בהרבה כשמדובר בכל היועצים.



למעשה כלל לא ברור כיצד נקבעו הסכומים ששולמו ליועצים המיוחסים. מתחילת הפרויקט ועד קיץ 2004 כלל לא צורפו דו"חות נוכחות לדרישות התשלום, כך שקשה לדעת כיצד פיקח המשרד על ההתאמה בין דרישות התשלום לעבודה בפועל שביצעו היועצים.



דו"ח הביקורת מגלה כי נמצאו מקרים שבהם במקום להחתים שעון נוכחות בכניסה וביציאה, שלחו היועצים אימיילים להוכחת שעת הגעתם - פתרון הניתן לזיוף בקלות. במקרים מסוימים נמצא כי יועצים דיווחו בדואר האלקטרוני על שעת הגעה או עזיבה שונה לחלוטין מהשעה שדווחה ידנית על ידי הממונה מטעם החברה שהעסיקה אותם. כשכבר הוגשו דו"חות נוכחות, הם נבדקו על ידי עובד חיצוני מטעם אחת מחברות המחשוב שזכתה במכרז ולא על ידי אנשי האוצר.



גם בהעסקת היועצים נמצאו תשלומים שניתן להגדירם בלשון המעטה כתמוהים. בכל סוף שנה שולמו לחברת נס מקדמות בעבור עבודת יועצים עוד בטרם ביצעו את העבודה - שוב, בניגוד להוראות התשלום שעליהן אחראי אגף החשב הכללי. גם על גבי חשבוניות שהגישו יועצים נמצאו מחיקות ותיקונים בכתב יד מבלי שצורפו הסברים לפשר המחיקות, וכמובן מבלי שהוצאו חשבוניות זיכוי.



חלק מאותם יועצים קיבלו גם החזרי הוצאות אש"ל ונסיעות בניגוד לתנאי ההסכם המקורי עם נס. היקף החזרי ההוצאות שלא הגיעו ליועצים לפי תנאי המכרז נאמד ב-1.3 מיליון שקל. כמה מתוך אותם יועצים שהיו מקורבים במיוחד לכהן זכו בבונוס נוסף: הם נשלחו לקורסי הכשרה בחו"ל על חשבון משלם המסים ולא על חשבון חברת נס שהעסיקה אותם.



פורש בשיא



קשה לסיים את תיאור ממצאי הדו"ח מבלי להתייחס לסיפור הבא: באחת מהזמנות העבודה מנס שעליה חתם כהן בקיץ 2001 נמצא עד כמה הוא היה נדיב עם החברה. כהן הזמין "1,000 שעות ייעוץ מחו"ל, בעלות 950 שקל לשעה, בעלות של מיליון שקל". לא ברור בעבור מה מקבל יועץ תעריף מרקיע שחקים שכזה, אבל ברור שכהן לא טרח אפילו לבדוק את החשבון שעשה בעצמו, ונידב לנס עוד 50 אלף שקל במתנה. זהו סכום זניח יחסית להיקף הפרויקט, אך הדבר מעיד על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת הכספים על חשבונו של משלם המסים.



בתגובתו לדברים מסיר כהן אחריות וטוען שלכל אורך הדרך פעל באישור כל הגורמים המוסמכים: "כל הרכישות מחברת נס, שבוצעו בפרויקט מיום היווסדו ועד היום, נעשו בהסתמך על תוצאות המכרז והסכם ההתקשרות בין משרד האוצר לבין החברה. לא היתה שום חריגה מהאמור במכרז ובהסכם. בנוסף, כל הרכישות אושרו בידי ועדת המכרזים במשרד האוצר, בה יושבים יועץ משפטי מהלשכה המשפטית של המשרד וחשב המשרד.



"לגבי התיקונים בכתב יד: מדובר בתיקונים שמטרתם להפחית את גובה התשלומים ולתקן טעויות טכניות. חשבות המשרד היתה אחראית על פנייה לחברה ודרישת זיכויים בגין התיקונים המתחייבים. כל הזמנה וכל חשבונית אושרו בידי החשבות. רק לחשבות המשרד היתה הרשאה לפי חוק לבצע תשלומים ולהעביר כספים לחברה".



בינתיים מדווח כהן על כתובת חדשה במגדלי עזריאלי בתל אביב, שממנה יפעל בקרוב כאיש עסקים פרטי. למרות הממצאים הקשים, באגף החשב הכללי שום דבר לא בוער. בדיון האחרון שהתקיים בעניין באפריל נקבע יעד נדיב לתיקון הליקויים שהוצגו בדו"ח ולאומדן סופי של הנזקים הכספיים שנגרמו כתוצאה מהם: רק בסוף דצמבר ייערך דיון נוסף למעקב אחרי הטיפול בממצאים. כהן כבר לא יהיה שם כדי לתת תשובות. ו



זליכה: נשקול דרישה להשבת כספים



תגובת החשב הכללי, ירון זליכה: "החשב הכללי החל להפעיל בשנים האחרונות מערך רחב של בקרות פנימיות וחיצוניות על פרויקט מרכב"ה. בין הבקרות: העסקת שני משרדי רו"ח חיצוניים מובילים ובלתי תלויים הבוחנים את ניהול הפרויקט, לרבות הקצאת המשאבים בו; עריכת ביקורת יזומה של יחידת הביקורת של החשב הכללי; ביצוע כל הרכש הקשור לפרויקט באמצעות גוף נפרד (מינהל הרכש בחשב הכללי) ולא על ידי מנהלי הפרויקט; הפעלת צוות לוגיסטי לבקרת כוח אדם ורכש; והפעלת צוות בקרה בתוך הפרויקט עצמו. בנוסף נתון הפרויקט לביקורת הדוקה מצד מבקר המדינה.



"בה בעת החליט החשב הכללי לערוך בדיקה מקיפה באשר לתקופה שלפני הפעלת מערך הבקרות הרחב, ובכלל זה גם בעניינים שלגביהם פנה אליו הכתב. לאור העובדה שהבדיקה טרם נסתיימה ועלולה להגיע גם לבירור משפטי אל מול חברת נס, אין באפשרותנו להשיב על הדברים באופן פרטני. עם זאת, מועברת התייחסות עקרונית לכל הסוגיות:



"במסגרת המכרז ובהצעה שהגישה חברת נס בוצעה חלוקה בין רישיונות המוגדרים 'קלים' לבין כאלה המוגדרים 'כבדים', ונקבעו להם מחירים דיפרנציאליים. מערכת מרכב"ה הוטמעה במשרדים באופן הדרגתי. ב-2004 בוצעה התחשבנות כוללת עם נס כדי לכמת את העלויות הכספיות של הפרויקט עד לאותו מועד, ובהן התשלומים בעבור הרישיונות. להתחשבנות היו שותפים נציגי חשב משרד האוצר, יחידת המיכון במשרד וחברת נס.



"כתוצאה מהבקרות על הפרויקט הורה החשב הכללי לפני כמה חודשים על עריכת בדיקה מחודשת של אותה התחשבנות מ-2004, במקביל להתחשבנות כוללת עם חברת נס לגבי כל תקופת הפרויקט עד היום. בדיקה זו נמצאת בעיצומה וטרם הסתיימה. עם זאת, לאור הממצאים הלא סופיים נבחנות דרכי הפעולה, ובכלל זה האפשרות לדרוש השבת כספים ששולמו.



"במכרז נקבעו מחירי שעות העסקה של יועצים בפרויקט. בנוסף, בתקופת ביצוע הפרויקט נרכשו שירותי ייעוץ מחברת נס ומחברות נוספות. גם סוגיית התשלום בעבור שירותי ייעוץ טופלה על יד גורמי הבקרה באופן שוטף לאורך כל חיי הפרויקט. בהקשר זה נערכו ביקורות לא מועטות על ידי גורמים שונים, שבדקו את הנושא על כל היבטיו. ליקויים שאותרו תוקנו באופן מיידי וחוזקו הבקרות כדי למנוע את הישנותם".



תגובת נס טכנולוגיות: "מרכב"ה נחשב למופת בישראל ובעולם כפרויקט מידע ממשלתי המשפר את השירות לאזרח. מרכב"ה הוא אחד הפרויקטים הייחודיים בעולם המחשוב הממשלתי, המצעיד את ישראל כמה דורות קדימה. בשנים האחרונות הביעו מדינות רבות עניין רב בפרויקט, וכמה משלחות ממשלתיות אף הגיעו לישראל כדי ללמוד את הפרויקט וליישמו במדינותיהן.



"זכייתה של נס טכנולוגיות בפרויקט מרכב"ה נעשתה במכרז פומבי, לפי כל הנהלים, והצעתה של החברה זכתה לאישור כל הגורמים במכרז. במכרז נקבעו, בין השאר, מחויבויותיה של נס - והיא עמדה בכולן ואף מעבר לכך. בפרויקט מועסקים כ-200 יועצים שרק כ-20% מתוכם הם עובדי נס".



במשרד רואי החשבון נבון ויספלד ושות' סירבו להתייחס לממצאי הדו"ח.



מבקר המדינה: חריגה של מאות מיליוני שקלים

בכנס מקצועי שנערך בשנה שעברה הודה סגן החשב הכללי איציק כהן כי תקציב פרויקט מרכב"ה, שהיה בתחילת הדרך 150 מיליון שקל, קפץ עם השנים לכ-700 מיליון שקל. את הסיבה לחריגה התקשה להסביר, אך מי שקרא את דו"ח מבקר המדינה שעסק בפרויקט ופורסם לפני כשנתיים, גילה בקלות את הסיבה. הדו"ח שחיבר המבקר הקודם, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, חשף כי מאז שדובר בראשונה במשרד האוצר על הצורך במערכת מחשבים מרכזית, ב-1999, ועד 2004 התקבלו באוצר כמה החלטות על הגדלת ההוצאה. זאת מבלי שנערך אומדן כלכלי מתאים ובוצעה הגדרת צרכים כלל-מערכתית, כפי שמצופה גם בפרויקטים שהיקפם קטן בהרבה.



הדו"ח סימן את כהן כאיש המרכזי שדחף להחלטות, תחילה תחת החשב הכללי ניר גלעד, שסיים את תפקידו בשלהי 2003, ובהמשך תחת החשב הכללי הנוכחי ירון זליכה. השניים סינגרו על כהן בכל פעם שעלו שאלות לגבי הפרויקט ולגבי תפקודו של כהן.



גלעד עזב את משרד האוצר, וזמן קצר לאחר מכן מונה לתפקיד בכיר בחברת הביטוח מגדל. יו"ר מגדל הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אהרון פוגל - במקרה גם היו"ר של נס טכנולוגיות, שנבחרה לביצוע הפרויקט בתקופתו של גלעד.



הביקורת העלתה כי הנתונים שמסר כהן במכתב למשרד מבקר המדינה בנוגע להוצאה על הפרויקט רחוקים מהמציאות. בדיקה מדגמית שערך המבקר חשפה כי כהן עשה טיפול קוסמטי להוצאות הפרויקט, כדי שייראה כאילו עמד בתקציב. הבדיקה העלתה שכהן זקף הוצאות של עשרות מיליוני שקלים לחובת פרויקטים אחרים, ובכך יצר מצג שווא לגבי ההוצאות בפרויקט שהיו בפועל גבוהות בהרבה.



המבקר דיווח כי כהן העביר אליו מסמכים שנועדו להוכיח סדר קבלת החלטות נכון, אך בפועל לא נשאו תאריכים. מסמכים אחרים נכתבו זמן רב אחרי שהפרויקט יצא לדרך וכלל לא ברור על מה התבססו והאם נדונו בפורום כלשהו של קבלת החלטות. בשורה התחתונה קבע המבקר כי כהן קיבל מגלעד יד חופשית וחסרת בקרה. הוא ניהל את הפרויקט, קבע את היעדים, ערך תקציב וגם היה ממונה על הבקרה.



"ריכוז הסמכויות איפשר מרחב תמרון גדול מאוד", סיכם המבקר את המצב. למרות הממצאים הקשים שעלו כבר אז, המשיך זליכה להעניק מטריה של גיבוי לסגנו כהן.



גם על בכירים מכהן מתח הדו"ח ביקורת. הוא גילה כי רק בספטמבר 2003 הגיש משרד האוצר לממשלה הצעת מסגרת תקציבית לפרויקט, אף שהפעולות לביצועו ולתקצובו החלו כבר ב-2001. תוכנית העבודה של הפרויקט הוגשה לממשלה רק במאי 2004. לפני קבלת ההחלטות המהותיות היו בידי האוצר רק הערכות כלליות של נחיצות ועלות הפרויקט. לא נערך סקר סיכונים ולא קוימו נהלים לגבי ניהול פרויקטים ממשלתיים.



"סדר הפעולות בפרויקט מרכב"ה לא היה תקין", קבע המבקר. "החברה הזוכה במכרז נבחרה ב-2001 ואגף החשכ"ל החל להפעיל את הפרויקט עוד לפני שהממשלה אישרה אותו. באותה שנה אושרה הרשאה להתחייב בסכום זעיר מעלות הפרויקט. רק במאי 2004 נקבע כי תוקם מינהלת בקרה שתפקידה, בין השאר, בדיקת התועלת מיישומו.



"אף על פי שזהו פרויקט גדול שאמור להימשך שנים רבות, לא הובא בדברי ההסבר להצעות התקציב אומדן כלשהו של עלותו. הפרויקט הוזכר לראשונה, ובקיצור, בדברי ההסבר להצעת התקציב לשנת 2003, שם נאמר רק שבשנת 2003 יחל פרויקט מרכב"ה כניסוי ראשוני בכמה משרדי ממשלה".