מעבר דירה מסמל, לרוב, התחלה של פרק חדש בחיים. בדרך הדבר כרוך בשינויים כמו עבודה חדשה, הקמת משפחה, הרחבתה או הכנסה גדולה יותר, המלווים באופטימיות רבה. ואולם לעתים בית החלומות, שבו הושקעו כל כך הרבה כסף ותקוות, נהפך לסיוט מתמשך ומייאש.
כך קרה, למשל, עם א' ואשתו, הורים לפעוטה בת שנתיים, שגרו בשכירות בדירת שני חדרים, כשעמדו להרחיב את המשפחה בזוג תאומות. לשם כך תיכננו לעבור לדירה מרווחת יותר. התוכנית היתה לרכוש דירת 35 מ"ר ב-125 אלף דולר, לשפץ אותה ביסודיות ב-300 אלף שקל ולהרחיבה ל-100 מ"ר. על הנייר הכל נראה מבטיח, אבל אז הגיע הקבלן.
על פי ההסכם, הבנייה, שהחלה בסוף שנה שעברה, היתה אמורה להסתיים במארס השנה, קצת לפני שהתאומות נולדו. בפועל, המשפחה עדיין לא עברה להתגורר בבית. "בדיעבד", מספר אבי, "נורת האזהרה היתה צריכה להידלק כשהקבלן לקח אותנו לראות שתי דירות שהוא ביצע ודיברנו עם הבעלים. היה נראה לנו שהם קצת מסויגים, ולא שלמים עם ההמלצה שלהם". אבל המחיר הנמוך עשה את שלו, ובני הזוג החליטו לבחור בקבלן, לביצוע העבודות.
מיד עם התחלת הבנייה הבינו בני הזוג שהם נקלעו לבעיה: "הוא לא עמד בזמנים, לא נצמד למפרט המקורי והציע פתרונות זולים, וטובים פחות. כשלא הסכמנו, התחילו האיומים - הוא איים שהשיפוץ לא ייצא כמו שצריך, והוא לא יוכל לתת לנו אחריות. הרבה פעמים הקבלן העמיד אותנו בפני עובדה מוגמרת - רצינו טיח מסוג מסוים לקירות החיצוניים של הבית והוא השתמש בטיח זול יותר ופחות טוב מכל הבחינות; הוא התקין אמבטיה מצועצעת, קטנה וצרה, שנראתה כאילו הביא אותה מקלקיליה".
התעללות של קבלן בלקוחות, תוך ניצול מגבלותיהם, היא מקרה מוכר לרבים. "הגיע שלב שכבר לא עניין אותנו כלום חוץ מלסיים את הבנייה ולהיכנס. במצב כזה מתחילים לוותר לקבלן. רוצים רק להפסיק את שטף ההוצאות", נזכר אבי, "כבר חשבנו למכור את הבית כמו שהוא, תוך כדי בנייה, ולקנות משהו מוכן שאפשר לדעת בוודאות כמה הוא עולה".
אבל הם לא מכרו את הבית, ויום בהיר אחד יזם הקבלן צעד נוסף: "אחרי איחורים בלוח הזמנים הוא חשש שאנו עומדים להפעיל את הסעיף בחוזה שקונס אותו. אז הוא הציב תנאי שאם לא ניתן לו את כל הכסף מראש ונתחייב לא לקנוס אותו, הוא לא ימשיך לעבוד אתנו", מספר אבי.
בני הזוג, שחשו נסחטים שוב ושוב על ידי הקבלן, סירבו הפעם, ולפני חודשיים הקבלן פשוט עזב. בשלב הזה הזוג לא היה יכול לפנות לקבלן אחר: כדי לשמור על הזכויות בתביעה עתידית מול הקבלן הסורר, הם נדרשו למצות אתו את כל המהלכים, ולנסות לסיים אתו את הבנייה. "ההמתנה הזו עולה הרבה כסף, אנחנו משלמים שכר דירה בכל חודש שעובר. היינו צריכים להתייעץ עם עורכי דין ולהזמין חברת ביקורת מבנים כדי לבדוק את מצב הדירה ולהוציא דו"ח שיהיה קביל מבחינה משפטית".
בדו"ח הביקורת של בדיקת המבנה נקבע כי הקבלן השאיר אחריו ליקויי בנייה בשווי 180 אלף שקל. "אומנם חלק מהליקויים זניחים, אבל לליקוי בתכנון של האינסטלציה יכולות להיות השלכות מאוד קשות", מספר אבי. למרות זאת, הם מתכוונים לתקן רק את מה שהכרחי ולקוות לטוב - פשוט כי נגמר להם הכסף. הם נאלצו לקחת הלוואה לא מתוכננת בסכום של 150 אלף שקל. בנוסף לתיקונים, ישנן הוצאות נוספות של עורך דין וביקורת מבנים, שמסתכמות בכמה אלפי שקלים, ושכר דירה שהם עדיין ממשיכים לשלם. את כל ההוצאות האלה מקווה המשפחה לקבל בחזרה מהקבלן בבית המשפט או בהסכם פשרה.
באחרונה נמצא קבלן חדש שישלים את השיפוץ בתוך כחודש, ובני הזוג מקווים שבכך הסיוט יגיע לקצו.
מסע התלאות שעבר א' לימד אותו כמה לקחים חשובים: "בדיעבד הייתי בודק את הקבלן שוב ושוב עד שהייתי בטוח במאה אחוז, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית, כי נוצרת מערכת יחסים אינטימית בין הקבלן למשפחה". לדעת א' זו תמצית הקושי: "אתה תלוי במישהו אחר, אתה נדרש להוסיף כסף והעלויות כל הזמן משתנות וקשה להתמודד עם קבלן שמנסה לסחוט אותך".
זהירות רמאים
תרמיות רבות מגיעות לטיפולם של עורכי דין, המייצגים אנשים מהיישוב שנפלו בפח וחייהם נהפכו לסיוט שאינו נגמר. עו"ד דוד בסון ממשרד הרטבי, בורשטיין, בסון, מספר על גורלם של שני זוגות חברים שרצו לקנות מגרש במשותף כדי לבנות עליו שני בתים בשכנות.
הם ראו בעיתון מודעה מפתה למכירת מגרש ברמת השרון במחיר אטרקטיווי. מפרסם המודעה הציג עצמו כמיופה כוח של בעל המגרש, המתגורר בחו"ל ולחוץ למכור בכל מחיר. הם החליטו להשיג את הזכות על המגרש ולבנות את בתי החלומות שלהם.
יום בהיר אחד בעל הקרקע הגיע לביקור בארץ וממש במקרה החליט לבדוק בעירייה את מצב המגרש. להפתעתו הוא גילה כי מכר את המגרש במחיר מציאה לשני זוגות מאושרים שכבר התחילו את הבנייה עליו.
מנקודה זו קשה להחליט אם מזלם של הזוגות שפר עליהם או התאכזר אליהם. "מיופה הכוח" המזויף נעלם עם המקדמה ששולמה לו, ומנגד עמד בעל המגרש, שגם נפל קורבן באותה תרמית. "היתה להם בעיה כי לבעלים החוקיים של הקרקע יש יותר כוח, והזוגות הפסידו את הכסף ששילמו. המשפט מול בעל המגרש נמשך שלוש שנים והם כל הזמן היו בסיכון שיזרקו אותם מהקרקע שהם כבר החלו לבנות עליה", מסביר עו"ד בסון, "מצד שני היה לזוגות מזל גדול שהם עמדו מול איש הגון שריחם עליהם, והסכים למכור להם את המגרש, אפילו בהנחה מסוימת".
עו"ד בסון מזהיר: "כיום אפשר לזייף הכל בקלות, וקשה מאוד לגלות זיופים. חשוב מאוד לדבר עם הבעלים האמיתי של הנכס ולא עם מיופה כוח".
סיוט מעבר לדלת
שכנים הם סיוט בפני עצמו. זה יכול להיות השכנים מלמעלה, שלא מפסיקים להסתובב בלילה, זה יכול להיות הזוג שלא חדל לריב בקולי קולות, או נגן התופים החובב - כמעט אין סוף לסוגי הסיוט ששכנים יכולים לזמן לקוני דירות.
ק' ובעלה החליטו לעזוב את הבית צמוד הקרקע שלהם ולעבור לדירה באותה עיר. כהורים צעירים לפעוט בן שנה עיקר דאגתם היתה איכות החינוך בשכונה. "אני לא אוהבת לעבור דירות, אז בחרנו דירה גדולה מספיק שנוכל לגור בה לפחות עשר שנים עם שני ילדים", מספרת שירה (שם בדוי).
הסיוט החל כמה חודשים אחרי הכניסה לדירה. "שמתי לב שהשכן נורא רועש. היו רעשים מוזרים של כדרור, הזזת רהיטים ודפיקת מסמרים", היא מעידה. "בהתחלה חשבנו שאני פרנואידית אבל בהמשך הבנו שיש בעיה. זה היה מוזר שאיש אחד עושה כל כך הרבה רעש".
אחרי הרעשים שירה ובעלה שמו לב שהשכן מנסה לבדוק מתי הם נמצאים בבית. "הרבה פעמים, כאשר הגענו הביתה, הוא היה פותח את הדלת להגיד שלום, אחר כך הבנו שיש לו חלון בבית שדרכו הוא יכול לראות אם האוטו שלנו בחניה", מספרת שירה.
הניסיונות לבקש מהשכן הרועש להשתדל להיות בשקט, בעיקר בגלל הילד, כשלו ושירה מספרת על ניסיונות התחמקות. "ניסינו להחנות רחוק כדי שהשכן לא יראה שאנחנו בבית, ניסינו להטעות אותו, להיכנס בשקט לדירה, אבל כשאתה בבית צריך לחיות בו ואי אפשר להיות תמיד בשקט. זה גם לא הגיוני להחנות ברחוב כשיש לי חניה מסודרת מתחת לבית".
בדיעבד התחוור לשירה, שהשכן הוא בעיה ידועה בבניין, ושזה אורח חייו - להציק ולהטריד לשכנים. "חשבנו לעזוב את הדירה, אבל זה לא פשוט. מצד שני אני לא רוצה לסבול, ואם זה יימשך יכול להיות שנמכור את הדירה", מספרת שירה.
צחי ברדוגו, מנכ"ל בדק בית, ממליץ לבדוק את השכנים לפני שרוכשים דירה: "אפשר לגלות סממנים שמעידים על מפגעים מסוג זה. בדרך כלל עוד אנשים יודעים על דברים כאלה".
לעתים רוכשי דירות בודקים היטב את הנכס שהם רוצים לקנות אבל לא את המשאבים שהם צריכים להשקיע. עו"ד רז מסורי מספר על לקוחה שלא השכילה לבדוק את מקורות המימון שעמדו לרשותה כשרצתה לרכוש דירת גג בת 4 חדרים במערב ראשון לציון.
אותה אישה חתמה על חוזה לרכישת דירה בעלות של 220 אלף דולר, שילמה מקדמה של 10% (22 אלף דולר) בעת חתימת ההסכם וגם את התשלום השני בסכום של 50 אלף דולר. אחרי כל זה היא התפנתה להגיש בקשה למשכנתא ליתרת הסכום.
"היא לא בדקה את ערך הדירה שהיא קנתה", מספר עו"ד מסורי. "אחרי זה הבנק שלח שמאי מטעמו לבדוק את שווי הדירה, והוא העריך אותה בהרבה פחות - 180 אלף דולר. הערכת שמאי יכולה ליצור בעיה לאנשים שלוקחים משכנתא גבוהה של 70%".
האישה התחילה במסע חיפושים אחרי בנק שיאשר לה משכנתא, ובינתיים לא היתה יכולה לקבל את דירתה החדשה. היא נאלצה לגור אצל בתה במשך כמה חודשים עד שמצאה את הכסף עבור הדירה. כדי לשמור על הזכות בדירה היא הציעה למוכרים פיצוי של 10% מהעסקה, 22 אלף דולר נוספים.
זה היה יכול להיגמר הרבה יותר רע אם מוכר הדירה היה מממש את הזכות לבטל את ההסכם. מאידך זה היה יכול להיגמר הרבה יותר טוב לו היתה הרוכשת עושה את הבדיקה המינימלית של זכאות למשכנתא - לפני שחתמה על חוזה לרכישת הדירה. בסופו של דבר הפרשה נפתרה באמצעות הלוואה מבני משפחה שכיסתה את תשלום הפיצוי למוכר הדירה ואת יתרת החוב שהבנק לא הסכים לממן באמצעות משכנתא.
צרות בבית
לפעמים, הסיוט מגיע מבית. "דירת המגורים, בעיקר כשיש רק אחת כזאת, היא סלע מחלוקת קשה בגירושים, ומתנהלות עליה מלחמות חורמה", מספרת עו"ד רות דיין וולפנר. "יש מחלוקות על איך לחלק את הבית, וכל צד רוצה להישאר עם הכל".
עו"ד רות דיין וולפנר מספרת על בני זוג שהחליטו להתגרש אחרי שלוש שנות נישואים, מכרו את הדירה המשותפת וחילקו את התמורה באופן שווה. במהלך השנים קיבלה האישה מהוריה מגרש ביישוב ליד נתניה והתחילה לבנות עליו בית, אלא שאז ניצתה מחדש האהבה, השניים התחתנו בשנית ולקחו משכנתא משותפת לטובת בניית הבית.
אחרי כמעט עשרים שנות חיים משותפים החליט הזוג לפרק את החבילה בשנית. אז התחילה מלחמה על הבית, שערכו כ-200 אלף דולר. במהלך המלחמה התפלגה המשפחה ושני הילדים הגדולים צידדו בעמדתו של האב, שחלה במחלה קשה ונפטר לפני שהושגה פשרה.
בזאת לא תמה הפרשייה הכואבת. הבעיה היתה חוסר בהירות לגבי הבעלות על הנכס. "האישה טוענת שהבית נבנה מכספה על קרקע שהיתה שייכת למשפחתה, ולכן הרכוש לא משותף", מספרת דיין וולפנר; הילדים מצדם ממשיכים לנהל את מאבקו של האב ודורשים לקבל את חלקו מכוח דיני הירושה.
המשפט החל לפני שנתיים והוא מלווה בהרבה מאוד משקעים רגשיים, שמקשים על מציאת פתרון. אין לדעת כמה זמן יימשך המשפט ואיך יסתיים, אבל מה שברור הוא שהסכם ממון פשוט היה יכול לחסוך מבני הזוג וילדיהם עוגמת נפש רבה.
ובחזרה לקבלנים. מ' וא' חיפשו דירה בשכונות הצפוניות של תל אביב במשך תקופה ארוכה. "לא התחברתי לאף שכונה ולא אהבתי את התכנון של הדירות שהיו קטנות והמחירים עבורן היו ממש גבוהים", מספרת מ'.
המחירים הגבוהים שיכנעו את הזוג להרחיב את מעגל החיפושים מחוץ לתל אביב ודווקא ביריד דירות הם מצאו את בית החלומות שלהם: דירה מרווחת של 170 מ"ר ועוד כ-70 מ"ר מרפסות בפרויקט בקריית אונו.
ככל שהשניים בדקו יותר את הפרויקט כך הם התאהבו בו יותר. במשרד המכירות באתר סיפרו להם על השכונה הצעירה שעתידה להיבנות, ובה מרכז מסחרי, ספורטק ופארק ציבורי עם אגם קטן. הבניין שלהם השקיף על בתים פרטיים והנוף היה פתוח. גם המחיר היה אטרקטיווי מאוד בגלל שהדירה נקנתה על הנייר ועבודות הקרקע עדיין לא התחילו.
"פחדנו מהקנייה על הנייר כי יש סיכון שזה רק על הנייר, מצד שני המחיר היה יותר טוב", מספרת מ', "החלטנו לברר על היזם והקבלן, מישוב. הקבלן היה קטן ולא מוכר אבל אבא של א' הכיר את הבעלים של החברה היזמית, שהרגיע אותנו".
החשש לא נעלם לגמרי אבל מ' וא' השתוקקו כבר לרכוש את הדירה הראשונה שלהם אחרי שלוש שנות חיפושים. הם הקפידו לשכור את שירותיו של עורך דין מטעמם שילווה את העסקה, ובשעה טובה חתמו על החוזה.
"הדירה הובטחה למארס 2007, אבל בגלל שבהתחלה קצב העבודה היה מאוד מהיר נאמר לנו שכנראה נוכל להיכנס אליה עוד קודם. אני זוכרת שבספטמבר 2005 כשבועיים לפני שהתחתנו הקבלן לחץ עלינו לסיים את השינויים בתוכנית הדירה לבחור את הקרמיקה, הכלים הסניטאריים וכל מה שצריך לסגור עם הספקים".
בינואר 2006 התחילו העיכובים. "עדיין לא הבנו מה קורה, כולם אמרו לנו - 'ככה זה עם קבלנים, תמיד דברים מתעכבים'". בני הזוג הרגישו שמשהו רע מתרחש בפרויקט והחלו לדרוש תשובות מהקבלן שהתחיל לספק סדרה של תירוצים: בהתחלה נאמר לדיירים שהעיכובים נובעים מאשפוזו של מנהל האתר עקב מחלה, לאחר מכן בקיץ פרצה מלחמת לבנון השנייה, והקבלן סיפר שהמפעלים של הספקים שלו נמצאים בצפון ועקב כך מתעכבת העבודה.
בינתיים מ' נכנסה להריון ולאט לאט התחוור להם שהדירה לא תהיה מוכנה במועד המובטח לפני הלידה. בדירה השכורה שלהם בתל אביב הם לא היו יכולים להישאר ולכן התחילו לחפש דירה בשכירות לתקופה קצרה של חצי שנה, עד לתאריך הכניסה המשוער החדש בקיץ 2006. ואולם בחודש פברואר קיבלו רוכשי הדירות בפרויקט מייל שאישר להם באופן רשמי את החששות שלהם - הקבלן פשט את הרגל והבנייה נעצרה. הזוג הצעיר, שבינתיים נולדה לו בת, נאלץ לערוך מסע שכנועים אצל בעל הדירה שלהם, על מנת שיאפשר להם להישאר בה עד שיקבלו את הדירה שכבר מזמן היו אמורים להיכנס אליה.
"צפינו את הנפילה של מישוב כי הרגשנו שמשהו לא בסדר, אבל ברגע שקיבלנו את המייל, היינו מזועזעים. העתיד כולו נהיה לא ודאי. המזל שלנו היה שכל הדיירים התאגדו", מספרת מ'. החברה היזמית הבטיחה וקיימה את המשך הבנייה באמצעות קבלן חדש, כעת יוכלו להגשים את החלום שלהם במארס 2008.
"צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא היינו צריכים לקחת משכנתא כמו משפחות אחרות בפרויקט ואחרי מה שקרה לחפציבה יש לנו מזל גדול" מסכמת מ'.
כל התלאות וכל המכשולים בדרך לדירת החלומות
רז סמולסקי
21.9.2007 / 10:58