מאת דיויד קירקפטריק
אני מצטער אם המהדורה של 'סטריט לייף' נראית הבוקר מייגעת, אבל מצב הרוח שלי שפוף", כתב ביום חמישי אנדרו סרוור, עיתונאי כלכלי ב"פורצ'ן מגזין", באיגרתון המקוון שהוא שולח בדואר אלקטרוני מדי יום. "איבדתי חברים ומכרים שיש להם ילדים", הוא כתב ביום שלישי, זמן קצר לאחר מתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי בניו יורק.
על פי רוב, האיגרתון של סרוור אופטימי וכולל קטעים משירי רוק ותגובות מסחרנים רבים בוול סטריט. לא השבוע. בדומה לעיתונאים כלכליים אחרים בניו יורק ובעולם כולו, סרוור מתקשה להתמודד עם מותם של עמיתים, סחרנים ובנקאים, שאת עבודתם הוא מסקר מדי יום.
עיתונאים נדרשים להתמודד עם מותם או היעדרם של אנשים רבים שפגשו רק לפני שבוע לארוחת בוקר, שוחחו בטלפון או החליפו חוויות בדואר אלקטרוני. בניגוד לכתבי מלחמה או פלילים, כתבים כלכליים רבים לא מורגלים בעבודה במקומות שבהם פורצת אלימות או בהתמודדות עם אובדן חיים.
כמו רולטה רוסית
"בכל פעם שעניתי לטלפון או לדואר אלקטרוני זה היה כמו רולטה רוסית", אומר סרוור בראיון. כל שיחה עשויה לטמון בחובה חדשות רעות. סרוור ממשיך לעבוד, הוא אומר, בתקווה שהכתיבה על הפסיכולוגיה של השוק תהיה מזככת. אך עבודתו מופרעת כל הזמן בשיחות טלפון, בהן הוא מתבקש לסייע בארגון טקסי זיכרון לחברים או לדבר עם חברים אחרים ששרדו. "זה באמת מעייף", הוא אומר. "הכל כל כך נורא ואתה מאוד רוצה להעביר את הזמן עם חברים. אך שיחה עם כל אחד מהם נמשכת 45 דקות".
בעת שדיווחו על המאמצים לפתוח את המסחר בוול סטריט, הפכו הכתבים הכלכליים עצמם לחלק מההתרחשויות. המשרדים של כמה חברות בוול סטריט נפגעו קשות ממתקפת הטרור או נסגרו בעקבותיה. כמה מהעורכים של "וול סטריט ג'ורנל" נמלטו ממשרדיהם בקרב מרכז הסחר העולמי לצדו השני של נהר ההאדסון, כדי לעבוד על המהדורה של היום למחרת. עובדי אתר החדשות הכלכלי TheStreet.com פונו ממשרדיהם מול הבורסה של ניו יורק (NYSE). ג'יימס גרנט, מייסד "גרנט'ס אינטרסט רייט אובזרוור", אומר כי העובדים שלו נטשו את המשרדים והתקשו להוציא לאור את העיתון בזמן, לראשונה מאז הוקם העיתון.
"הקהילה הפיננסית קטנה ומקורבת. גם עיתונאים הפכו לקורבנות בדיווחים שלהם", אומר דיויד מורו, עורך ראשי של TheStreet.com. "אתה חלק מהקהילה שלך, וחלק גדול מהקהילה נעלם או נהרג באכזריות, והכל מוצג בפני כל העולם".
אתגרים אנושיים ולוגיסטיים
לדברי מורו, חברי המערכת של TheStreet.com ניסו להשיג זה את זה בטלפון או בדואר אלקטרוני, במאמץ להמשיך את פעילות אתר האינטרנט כסדרו. אך המאמצים כשלו, מאחר שרבים התקשו להגיע לבתיהם בדרום מנהטן.
ג'יימס קרמר, בעל טוב ב-TheStreet.com וב"ניו יורק מגזין" ופרשן ברשת הטלוויזיה CNBC, הוא דוגמה לאתגרים האנושיים והלוגיסטיים של הכתבים הכלכלים. את רוב הקריירה שלו הוא עשה כסחרן ומנהל קרנות בוול סטריט, למרות שהחל ככתב בעיתון והמשיך לכתוב גם בעת שעבד בוול סטריט, לפני שהתפטר מעבודתו כמנהל קרנות.
ביום שלישי לאחר קריסת מגדלי התאומים, אומר קריימר, הוא הצליח לעלות על מעבורת והגיע לביתו בסאמיט, ניו ג'רזי. מאוחר יותר הוא השתתף בכמה טקסי זיכרון בכיכר העיר. סאמיט, הממוקמת כ-15 דקות ממרכז הסחר העולמי, היא מקום מושבם של רבים מהעובדים בוול סטריט, והוא איבד כמה חברים קרובים שהתגוררו בסמך לביתו. באחד מטקסי הזיכרון הקריא אחד השכנים בשמותיהם של חברים שהצליחו לברוח מן התופת, ובשמותיהם של אחרים שלא.
האלפים שעדיין נעדרים
"אתה שומע שם של מישהו ומתרגש עד דמעות מכך שהצליח לשרוד", אומר קרמר. "ואז אתה חושב: 'מה עם מיהן? רק שזה לא יהיה מיהן. עד שהצלחתי לשכנע אותו להתחיל לכתוב ל-TheStreet.co'. ואז אתה רואה תמונות של מקומות שנפגעו ואתה אומר לעצמך 'הוא היה שם'". ויליאם מיהן, אסטרטג שווקים ראשי בקנטור פיצג'רלד, נמנה עם האלפים שעדיין נעדרים.
לדברי קרמר, CNBC ביקשה לראיין אותו בטלוויזיה ביום חמישי בלילה, לגבי ההשפעות האפשריות על שוק המניות. הוא סירב והעדיף ללכת לטקסי זיכרון. "הם אמרו 'אנחנו לא רוצים ללחוץ עליך'", הוא אומר. "אמרתי להם: 'לא הייתם יכולים ללחוץ עלי גם אם הייתם רוצים'". העורך שלו ב"ניו יורק מגזין" ביקש ממנו לכתוב על החוויה הקשה שעברה עליו כאשר שמע על חברים שנפגעו. הוא סירב. העורך שלו ב-TheStreet.com ביקש ממנו לכתוב על המניות הצפויות לעלות בעקבות ממתקפת הטרור.
"בשבילי זה להיות כמו קאל ב'קדמת עדן', שמרוויח מצרות של אחרים", אומר קרמר. "איך אפשר להיות חסר לב כזה? לכתוב סקירות אופטימיות על ג'נרל דיינמיקס?". עם זאת, אומר קרמר הוא מעריך כי הבוקר, עם פתיחת השווקים, משקיעים ינהגו אחרת.
כתבים רבים, גם אלה שאיבדו עמיתים בוול סטריט, העדיפו לעבוד כדי להעסיק את עצמם. רבים מהם עשו ככל יכולתם כדי להימנע מהדחף למכור. סרוור, מהאיגרתון "פורצ'ן סטריט לייף", מצטט את ניל הוקנסון, מנהל קרנות, שאמר: "אין מסר חזק יותר של עוצמה, סולידריות והחלטיות מאשר יציבות ואף עליות בשווקים הפיננסיים עם פתיחתם". משקיע אנונימי הוסיף: "אני אומר לחברים לקנות מניות כסמל לפטריוטיות".
וכפי שקרמר מ-TheStreet.com אומר זאת, "אני ממליץ לשלב חוכמה עם מלחמה בטרור: מכירת מניות בבהלה לא הפכה אף משקיע לאיש עשיר".
טרור, מוות וכתבים כלכליים
ניו יורק טיימס
17.9.2001 / 12:05