מריל לינץ' יוצא למערכה פיננסית

מאת פטריק מקגיהאן

הפלוגות שבראשן ניצב דיויד קומנסקי, יו"ר ומנכ"ל בנק ההשקעות מריל לינץ', מתוארות זה זמן רב במונחים צבאיים. בוול סטריט, ידועים בנקאי ההשקעות הנחושים של החברה בכינוי הנחתים האירים. כוח האדם הגלובלי של החברה, 15 אלף ברוקרים בכל העולם, הוא הגדול בתעשייה ולעתים קרובות זוכה לכינוי "צבא".

אכן, אין פלא כי קומנסקי השתמש בדימויים הקשורים במלחמה בעתו, מה עבר עליו ועל עובדי בנק ההשקעות בימים שחלפו מאז מתקפת הטרור במרכז הסחר העולמי. מריל לינץ, שהמטה שלה ממוקם במרכז הפיננסי העולמי בסמוך למרכז הסחר העולמי, ספגה במתקפת הטרור כמה פגיעות - עובד אחד נהרג ושניים נעדרים - אך 9,000 מ-68 אלף עובדי החברה בעולם פונו ממקום עבודתם.

קומנסקי, בן 62, הסובל מבעיות גב חמורות שלעתים מקשות על הליכתו, עמד בראש קבוצת עובדים שיצאו ממשרדי החברה לאחר שהמטוס השני התרסק לתוך הבניין הדרומי של מרכז הסחר העולמי. הם הלכו לכיוון בית הספר התיכון Stuyvesant ובעודם צועדים במעלה כביש ווסט סייד התמוטטו מגדלי התאומים.

זו התקפה על המדינה שלנו

מאז, אומר קומנסקי, הוא וצוות ההנהלה מצטופפים במשרדים אחרים של החברה במנהטן ומתכננים את התאוששותה כחברת ברוקרג' ובנק השקעות מוביל למגזר העסקי ולממשלות. "מהרגע שהבנתי מה קרה, היו לי תחושות סותרות", אומר קומנסקי. "מצד אחד, קיוויתי שנוכל לחדש את הפעילות כבר למחרת. אני מתחלחל מהמחשבה שקבוצת טרוריסטים הצליחה להוריד אותנו על הברכיים ליום שלם, שלא לומר שבוע. הרגשתי צורך להניף את הדגל עוד באותו רגע".

בדומה לרוב החברות המובילות בוול סטריט, מערכות המסחר של מריל פעלו כסדרן ביום חמישי, עם חידוש המסחר באג"ח בארה"ב. משרדי בנקאות ההשקעות של החברה יהיו פתוחים והיא תהיה מוכנה לסחור במניות עם פתיחת המסחר בבורסות, ככל הנראה הבוקר, אומר קומנסקי.

בימים שלישי ורביעי בשבוע שעבר העבירה מריל את הסחרנים שלה למשכן זמני ברובעים אחרים במנהטן ולמשרדי החברה בבניינים בקרבת קו המים בג'רזי סיטי. עובדים רבים אחרים, בהם מנהלי מחלקות מחקר, הועברו לקמפוס של החברה בפליינסבורו, ניו ג'רזי, בקרבת פרינסטון. ברוקרים שעבדו מסניף הדגל במרכז הפיננסי העולמי הועברו לסניפים אחרים בעיר או בקרבתה, או בבתיהם.

"כאשר אתה קורא על זה, אתה אף פעם לא מבין איך למחרת המתקפה היפאנית על פרל הרבור, עשרות אלפי אנשים התנדבו לצבא", אומר קומנסקי, כשקולו הרם הופך ללחישה. "כאשר עוברים חוויה כזו", הוא אומר בקול משתנק, "מבינים את זה".

"זו התקפה על המדינה שלנו ועל העיר שלנו. זה מחליא אותי", הוא אומר, דמעה זולגת על לחיו.

החלטות מהירות

רוב השבוע עבר עליו בבליל פגישות. מדי יום קיים קומנסקי שתי שיחות ועידה עם מנהלים מכל חטיבות החברה, ונפגש עם בכירים ברשויות הפדרליות וראשי חברות אחרות. בימים רביעי וחמישי נמנה קומנסקי עם המנהלים בוול סטריט שהתנגדו ללחצים לפתוח מחדש את המסחר במניות בשבוע שעבר כמחווה לכושר העמידה של האומה. לדבריו, בעניין זה נוצרה תמימות דעים לא אופיינית בינו לבין עמיתיו. "הדבר הגרוע ביותר שיכולנו לעשות היה לפתוח את המסחר בבורסות, ואז לאלץ להפסיק אותו כי אנחנו לא מוכנים".

באותה עת, נדרש קומנסקי לשורה של החלטות מהירות, החל במיקום מחדש של המחלקות השונות עבור בדרכים להרגעת לקוחות החברה, עובדים שחוו את הטראומה ומשפחות הנעדרים. "לפחות בהתחלה, צריך להתמודד עם החלטה אחת בכל פעם, להתמודד עם כל יום ביומו", הוא אומר. "אי אפשר להתמקד יותר מדי בהחלטות לטווח ארוך עד שפותרים את הבעיות בטווח הקצר".

אין ספק כי העול על כתפי קומנסקי, יליד ברונקס הידוע בוול סטריט באופטימיות וחברותיות, כבד. בראיון עמו, כל שנדרש כדי להצית את רוח הקרב שלו היתה השאלה האם מריל תתאושש מהמכה הקשה. "אתה יכול להיות בטוח בכך", אמר. "החברה הזו לא הפכה למה שהיא היום הודות לקבוצת חתלתולים".