הקרן הקיימת לישראל תודיע היום (שני) לבג"ץ שהיא מסכימה למשך שלושה חודשים לשווק את קרקעותיה גם ללא-יהודים, על אף התעקשותה ארוכת השנים כי אדמותיה מיועדות ליהודים בלבד. "הנסיגה הטקטית" של קק"ל באה מחשש לפסיקה תקדימית של שופטי בית המשפט העליון, שידונו הבוקר בעתירות עקרוניות נגדה ונגד מינהל מקרקעי ישראל, הדורשות להורות שהקרקעות ישווקו באופן שיוויוני ליהודים ולערבים.
בג"ץ קק"ל הוגש ב-2004 על ידי קבוצת אזרחים ערבים-ישראלים, שלא הורשו להשתתף במכרז מינהל מקרקעי ישראל למגרשים לבניית בתים בכרמיאל. הסירוב נבע מנימוק שמדובר באדמות קק"ל, המיועדות רק להתיישבות יהודים. לעתירה הצטרפו עדאלה, מוסאווא והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיווי וכן האגודה לזכויות האזרח בישראל.
בתחילת 2005 ספגה עמדת קק"ל מכה משמעותית כאשר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע שמדובר במדיניות של אפליה וסירב להגן עליה בבג"ץ. באחרונה ביקשו אנשי ציבור, בהם זוכה פרס נובל פרופ' ישראל אומן והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, להצטרף כמשיבים לעתירה בטענה שקק"ל מחויבת לתורמיה כי הקרקעות שברכושה יישמרו ליהודים בלבד.
ביום חמישי שעבר התקיימה ישיבה בלשכת מזוז בנוכחות נציגי קק"ל ומינהל מקרקעי ישראל, שבה הסכימו הצדדים לאמץ הצעה של מזוז, לפיה ישווקו כל הקרקעות לכל הפונים, ללא אפליה על רקע השתייכות לאומית. בכל מקרה בו קק"ל תמכור קרקע לרוכש לא-יהודי, ייערכו חילופי קרקעות עם המינהל - כך שלא יפחת שטח קרקעות המדינה שבידי יהודים.
על פי התשובה לבג"ץ היום, שעליה חתומה מנהלת מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, אסנת מנדל, ההסדר החדש יעמוד בתוקף במשך שלושה חודשים, שבמהלכם מתבקש בית המשפט לדחות את הדיון. במשך תקופה זו יתקיימו דיונים בין קק"ל למינהל להסדרת היחסים ביניהם באופן שישמור על מטרתה המקורית של הקרן הקיימת ויעמוד בדרישות החוק. בפועל, מדובר באימוץ הצעה של מזוז מלפני שנתיים וחצי.
בתשובה מודגש שקק"ל לא משנה את עמדתה המקורית לפיה "אין להעניק זכויות במקרקעין אשר בבעלותה למי שאינו יהודי", בעוד המינהל, הפועל על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, מכיר בחובתו לשווק קרקעות - כולל אלה של קק"ל - ללא כל אפליה. עם זאת, הקרן הקיימת שוכנעה לוותר לעת עתה, מתוך חשש שנבע מתוצאות בג"ץ קעדאן, שגם הפעם בית המשפט יפסוק פסיקה תקדימית, המערערת על זכותה של קק"ל להחזיק באדמות רק בעבור יהודים. קק"ל מחזיקה בכ-2.6 מיליון דונם, המהוות כ-13% מאדמות המדינה.
מהתשובה לבג"ץ עולה, כי הצדדים רואים בשיטת חילופי הקרקעות גם פתרון לטווח ארוך ומחפשים למצוא דרך מוסכמת לעשות זאת בהיקפים גדולים. בעבר, הארגונים הערבים יצאו נגד פתרון כזה בטענה שהוא משמר את המצב לפיו חלק ניכר מאדמות המדינה אינן פתוחות להתיישבות מצד כל אזרחיה.
אנשיל פפר
קק"ל לבג"ץ: נסכים לשווק קרקעות גם ללא-יהודים למשך שלושה חודשים
אנשיל פפר
24.9.2007 / 8:23