האם נספח סודי מאפשר לשב"כ גישה למאגרי המידע של חברות הסלולר?

האם לזיכיונות שקיבלו חברות הסלולר - פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס - ממדינת ישראל קיים נספח סודי המחייב אותן להעביר לידי השב"כ נתונים על שיחות והעברת הודעות של לקוחות החברה? כך לפחות, טוענת התנועה לחופש המידע, שלידיה הגיע מידע על קיומו של נספח סודי כזה. ואולם הן חברות הסלולר והן משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה, האחראי על "גורמי הביטחון", מסרבים למסור מידע אודות קיומה של הנחיה כזאת, הפוגעת באופן פוטנציאלי בזכותם לפרטיות של מיליוני לקוחות חברות הסלולר בישראל - מבלי שהם מודעים לכך. עם זאת, ממכתב שהתקבל בתנועה לחופש המידע ממשרד התקשורת עולה, שאמנם לחלק מהרישיונות יש שני נספחים ביטחוניים, האחד סווג "סודי" בידי השב"כ, והאחר "לא לפרסום לציבור".



לטענת התנועה, נספחים סודיים כאלה מצורפים גם לזיכיונות שקיבלו מהמדינה ספקיות האינטרנט, וגם הן מחויבות למסור לגורמי הביטחון - צה"ל, השב"כ, המוסד, משטרת ישראל ושב"ס - כל מידע שיתבקש על ידם על נתוני הגלישה של משתמשי האינטרנט בישראל. פירוש הדבר שהמדינה, באמצעות "גורמי הביטחון", רשאית לקבץ נתונים על כל פעולות התקשורת שמבצע בן אדם בישראל, באמצעות אינטרנט, אי-מייל, שיחות טלפון סלולרי והודעות טקסט. זאת, לכאורה בלי כל פיקוח מצד בתי המשפט, ואף בלי שהציבור עצמו ידע על כך.



הבוקר (שני) תגיש התנועה לחופש המידע לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים עתירה על פי חוק חופש המידע, נגד משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה, בדרישה לחשוף את "הנספחים הביטחוניים לכתבי הזיכיון של חברות הסלולר וספקיות האינטרנט הרשומות בישראל".



המידע במסגרת "נתוני תקשורת" כולל נתונים, לרבות בזמן אמת, לגבי שימוש בטלפונים סלולריים ובמחשבים. ניתן לקבל פרטים על שיחות שנערכו ממכשיר מסוים, זהות בעל המכשיר, זהות בעלי המכשירים שאליהם התבצעו שיחות, אורך השיחות, תדירותן, מקום הימצאם המדויק של כל המשוחחים, אתרי אינטרנט שבהם גולש המשתמש, דפוסי גלישה באינטרנט של אדם מסוים, פרטים אודות תעבורת המיילים שלו ועוד.



לדברי בא-כוח התנועה, עו"ד דורי ספיבק מהתוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "בימים אלה מקיימת ועדת החוקה בכנסת דיון מקיף בהיקף הפיקוח השיפוטי הנדרש על מסירת נתוני תקשורת, ומתיחת קו גבול בין האזנת סתר לתוכנן של השיחות לבין קבלת נתוני התקשורת של שיחה.



ואולם, בנספחים הביטחוניים מוסדרת כבר היום גישה של גורמי הביטחון לנתוני תקשורת על אזרחים, לרבות בזמן אמת, ללא ביקורת שיפוטית או פיקוח אחר וללא יידוע האזרח".



"התברר לנו שיש כאן סיווג חדש ותמוה של מסמכים, שהם לא לפרסום לציבור", אומר ל"הארץ" מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד.



"משמעות הדבר", מסביר פלד, "היא שיש מסמך שאין כל סיבה שיהיה סודי והרשויות החליטו משום מה שהציבור אסור שיידע עליו. אנחנו מצפים לקבל הבהרות מי המציא את הסיווג הזה".



"זהו מקרה אופייני של ערבוב בין נושאים שקשורים לביטחון לנושאים שעלולים לפגוע בביטחון, ואנחנו נתקלים שוב ושוב בכך שכל נושא שנוגע בעקיפין בעניין ביטחוני נחסם בפני הציבור בלי שנבחן האם יש באמת חשש שבעקבות הגילוי ייפגע ביטחון המדינה. הטיעון שאם הציבור יידע על השיטה שמערכת הביטחון פועלת בה מבלי שהתבקש מידע מפורט, מתאים יותר למשטר של גרמניה המזרחית מאשר למדינה דמוקרטית".



הדרישה שתופנה לבית המשפט היא לחשיפת עצם קיומו של נספח סודי שכזה, ולא למסירת נתונים אודות מידת השימוש שעושות רשויות הביטחון בסמכויות שניתנו בידיהן לקבל מידע על נתוני תקשורת של בעלי טלפונים ניידים וגולשי אינטרנט.



"כל שמבוקש הוא לפרסם ברבים את דבר קיומן של סמכויות אלה", אומר עו"ד ספיבק, "עניין אחד הוא להקנות למדינה סמכויות מרחיקות לכת, ועניין אחר לחלוטין הוא הקניית סמכויות כאלה תוך הסתרתן מהציבור".



מחברת מירס נמסר בתגובה, כי "במידה שתוגש עתירה, נלמד אותה ונתייחס בהתאם".



מחברת פרטנר נמסר: "פרטנר פועלת על פי רישיונה ועל פי כל דין, ותמשיך לעשות כך".



את תגובתן של סלקום, ופלאפון לא ניתן היה להשיג אמש.



נתוני התקשורת המועברים לגורמי הביטחון?



על פי התנועה לחופש המידע, מקבלים גורמי הביטחון מן החברות הסלולריות וספקיות האינטרנט מידע על שיחות שנערכו, גם בזמן אמת, זהות בעלי המכשירים המשתתפים בשיחה, תדירות השיחות, מיקום הדוברים, דפוסי גלישה באינטרנט ופרטים אודות תעבורת הדואר האלקטרוני