האחריות החברתית בגמילות חסדים

"על שלושה דברים העולם עומד - תורה, עבודה וגמילות החסדים" (המשנה השנייה בפרקי אבות). על התורה - החוקים הכתובים, על העבודה - הצורך להתפרנס ולהתקיים, וגמילות חסדים - אימוץ הערכים המפיחים שאר רוח ומעניקים נשמה בכל מה שאנו עושים. כך גם בעסקים.

על התורה - חברות מחויבות בעמידה בחוקים ותקנות כדי להתקיים ולפעול במסגרת המדינה והחברה. מבלי לעשות זאת, אין להן יכולת קיום. על הפרנסה - חברות מחויבות להשיא תשואה העבור אלה המשקיעים בהן, להיות גופים רווחיים ולהניב רווחים לבעלי המניות שלהן. זוהי המחויבות המרכזית שלהן ובכך אסור לטעות. על גמילות חסדים - האימוץ וההטמעה של ערכים חברתיים וסביבתיים אל תוך מדיניות החברה היא הרגל השלישית עליה עומד העולם כולו.

ככל שעובר הזמן כך נהפכת נוסחה משולשת זו לחשובה יותר ויותר. אכן, גמילות חסדים היא אחד מיסודותיה של הדת היהודית ומסורת ישראל, ורבות מהחברות צימצמו מושג זה אך ורק לנושא של תרומה. זאת כאשר למעשה המקור ההלכתי מתווה כי חובתו של אדם להיטיב עם הזולת בכל אמצעי אפשרי - ממונו, גופו, נפשו ושכלו.

הענקת תרומה כספית לעמותה כלשהי היא הדרך הקלה והנוחה "ללכת עם ולהרגיש בלי". תרומה לא היתה והיא אינה פירוש מלא ונכון של המושג גמילות חסדים, ולכן היא אינה אחריות חברתית. מרגע שהנחת עבודה חשובה זו מתבהרת לחברות, נפתח בפניהן עולם שלם וחדש של הזדמנויות ועשייה. לא עוד העברת סכומי כסף מחשבון בנק אחד לאחר, אלא התבהרותה של ההבנה שלכל הפעילויות שלנו יש השפעה - ועם ההשפעה מגיעה האחריות. עסקים בישראל וברחבי העולם מבינים כי לא ניתן עוד להתנער מאחריות זו, פשוט משום שסימני המשבר והמצוקה עולים מכל עבר.

בימים אלה, כאשר קרנה של האחריות החברתית עולה בכל רחבי העולם וגם בישראל, חשוב שנזכור שמגמה זו אינה תולדה של השנים האחרונות בלבד, אלא מהווה חלק מתפישת העולם הרחבה של היהדות כבר שנים רבות. רק חבל הוא שעולם ייחודי וקסום זה נהפך נחלתם של כל כך מעט.

הכותב הוא יועץ לאחריות חברתית-סביבתית לעסקים