פטישי מוכר, בורק קונה

דווקא איתמר פטישי, עד לא מזמן מנהל בעסקי פלסטיקה ובוודאי לא איש היי-טק ותיק, הוא זה שמצליח להקדים את כולם ולקבוע בשנתיים האחרונות כמה מהמגמות הבולטות בביצת ההיי-טק הישראלית.

הרומן של פטישי החל כבר לפני כמה שנים, כאשר במסגרת חברת טכנופלסט תעשיות השקיע באופן מזדמן בחברות טכנולוגיה. ואולם, בסוף שנת 1999 היה פטישי הראשון שהצליח לעשות ספין אוף מרשים לכל השקעות ההיי-טק שלו, תוך שהוא יוצר את חברת טכנופלסט טכנולוגיות ומיד מגייס עבורה סכומי כסף גדולים.

יצחק שרם מפועלים שוק הון, מאיר שמיר ממבטח שמיר ורמי נוסבאום מאשטרום - כל אחד מהם מומחה לא קטן בפני עצמו בהשקעות - כולם הסכימו במהלך שנת 2000 להעמיד לפטישי ולמנכ"ל עסקי הטכנולוגיה שלו, דרור גד, הון רב שאיפשר בשנת 2000 ובמחצית הראשונה של שנת 2001 להשקיע סך של כ-135 מיליון שקל.

פטישי היה הראשון ואחריו רצו לבוא אחרים. פועלים השקעות עשו ספין אוף לעסקי התקשורת, נגה אלקטרוטכניקה הנפיקה את החברה הבת נגה טכנולוגיות , וגם אקירוב ניסה להנפיק את אלרוב טכנולוגיות ואף הדפיס תשקיף - אבל לא הספיק להקדים את המפולת בבורסה.

בעזרת החברה העצמאית החדשה והכסף הרב שגייס, השקיע פטישי במהירות את ה-135 מיליון שקל, ויצר את אחד מתיקי חברות הסטארט אפ היותר גדולים ומגוונים בישראל, גדול אפילו מזה של קרנות הון סיכון מוכרות יותר. על פי הערכות, השקיעה טכנופלסט בכ-75 חברות בסך הכל, כאשר ב-44 מהן היה סכום ההשקעה גדול מ-350 אלף דולר. קצב ההשקעה המהיר הושפע בוודאי מתחושה בקרב מנהלי טכנופלסט שלא יתקשו בעתיד לגייס כספים נוספים לצורך השקעות המשך בחברות הפורטפוליו, ולצורך המשך ההתרחבות.

אלא שאז הגיעה המפולת בנאסד"ק, וכמו בחברות השקעה והון סיכון רבות אחרות, גילו בטכנופלסט שקשה מאוד להשיג כסף חדש. במאי 2000 עוד חתמה טכנופלסט על הסכם עם בנק השקעות אמריקאי בשם מרקטור קפיטל, לצורך גיוס הון, אבל בפועל התברר שהשווקים סגורים. למעט הלוואות בנקאיות בריבית גבוהה ובתשלום נוסף באמצעות אופציות - לא ניתן לקבל כסף.

בלי כסף בקופה, קרן הון סיכון כמו טכנופלסט ונצ'רס נמצאת בצרה. מצד אחד, היא אינה מסוגלת לתמוך בחברות הטובות שלה ולהשקיע בהן את הכספים הנחוצים כדי להצעיד אותן קדימה. ואז, או שהן קורסות, או שהן מצליחות לגייס, אבל ממישהו אחר, ותוך דילול אכזרי של המשקיעים הקודמים. מצד שני, בלי כסף לא יגיע לחברה הדיל פלו המיוחל, וגם אם יגיע - החברה לא תוכל להשקיע בשום סטארט אפ חדש, יהיה מבטיח ומצליח ככל שיהיה.

את העובדה שלטכנופלסט נגמר הכסף אפשר לראות בבירור בדו"חות החצי שנתיים, בהם נמסר כי היקף המזומנים צנח ל-3.7 מיליון שקל, כמו גם מהעובדה שמאז סוף הרבעון הראשון לא בוצעו השקעות בחברות חדשות אלא רק בחברות הפורטפוליו. חולשה זו של הקרן באה לידי ביטוי במחיר המניה של החברה בבורסה, המשקף שווי שוק של 13 מיליון דולר בלבד, ירידה של 85% בשנה האחרונה.

אבל הבוקר הודיע פטישי רשמית על מהלך חדש, אשר כמו הספין אוף החלוצי מ-99' עשוי להיות הסנונית הראשונה של מגמה חדשה: מכירת בלוק גדול של תיק ההשקעות לקרנות secondary תמורת מזומן, שיאפשר לחברה להמשיך לפעול. טכנופלסט תמכור 50% מפורטפוליו של 44 חברות לקרן הרווסט של אוורגרין תמורת 12 מיליון דולר, ובתוספת 20% מהרווח שיהיה להרווסט במקרה של אקזיט באחת מהחברות.

על פי הודעת הבורסה של טכנופלסט, מדובר בהפסד הון של 4 מיליון דולר, המשקף את ההפרש בין התמורה שהתקבלה לבין השווי בספרים. לכאורה, יתכן שאין כאן בהכרח הפסד ביחס להשקעה המקורית, שכן השווי של כל חברת סטארט אפ בספרי טכנופלסט מעודכן בכל פעם על פי מחיר הגיוס האחרון. אלא שמהודעת טכנופלסט מתברר כי התיק שרכשו יעקב בורק ועופר נאמן, בעלי השליטה בחברת הניהול של קרן הרווסט, אינו זהה לחלוטין לתיק של טכנופלסט, והוא כולל את כל החברות הטובות בעוד כמה מהחברות הטובות פחות לא הוכנסו לרשימה. אם זהו אכן המצב, הרי שהפסד ההון האמיתי בוודאי עמוק יותר, ואילו הדיסקאונט האפקטיווי אותו קיבלה אוורגרין ביחס למחירים אותם שילמה טכנופלסט - גדול יותר.

פטישי הוא אולי אחד הראשונים שמוכר חלקים מהתיק, אבל ודאי לא האחרון. גופים נוספים - גם קרנות הון סיכון וגם חברות השקעה - מחפשים כבר היום פתרונות מימון שיאפשרו להם להמשיך לתפקד. מכירות לקרנות שניוניות בישראל ובחו"ל, מיזוגים עם קרנות או חברות אחרות, הלוואה מבנקים תמורת שיעבודים מלאים, גיוס בשוויים נמוכים - הכל יהיה כשר כדי לנסות להכניס ולו מעט כסף לקופה.

אבל בעוד הקשיים של טכנופלסט צפויים ומוכרים על רקע המשבר העולמי, מפתיע במיוחד המהלך של יעקב בורק וקרן הרווסט - שהולך נגד המגמה הכללית של בריחה מאחזקות בטכנולוגיה. כולם מוכרים, אבל הנה בא בורק וקונה, כמובן במחירים נמוכים. בורק, שיוצר בימים אלה בקרן הרווסט תיק מפוזר מאוד של מאות חברות סטארט אפ, כבר הוכיח כמה פעמים בעבר שהוא יודע מתי למכור ומתי לקנות - והיום הוא חושב כנראה שהמחירים כבר נמוכים מספיק.