וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביהמ"ש: התנהגות פרקליטה ממיסוי וכלכלה - "בלתי ראויה ובלתי נסבלת"

ארנון בן-יאיר

25.9.2007 / 12:49

השופטת זיוה הדסי-הרמן תקפה את התנהלות עו"ד מלכתא אלמור בתיק מולקנדוב אך לא ביטלה את כתב האישום



"העובדות המתקבצות ובאות בפני, כפי שמצאו ביטוי בהחלטה זו, מלמדות כי התנהגותה של התובעת היתה בלתי ראויה, בלתי נסבלת, חרגה מהמותר והמקובל ודורשת בדיקה מעמיקה. אשר על כן אני מורה על העברת ההחלטה לעיונה ולבדיקתה של פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), על מנת שהדברים יבדקו והמסקנות יוסקו" - במלים חריפות אלה חותמת את החלטתה סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופטת זיוה הדסי-הרמן, ביחס להתנהלותה של פרקליטה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד מלכתא אלמור.



ההחלטה החריגה ניתנה בבקשה שהגיש בא כוח לשעבר של דניאל מולקנדוב - בעלי של חברות לניהול תיקים, בהן טי.אי.אם פרפורמנס ולב התמר, ובעל השליטה בחברת גרין לייט ששימשה מנהלת קרן האופציות רעם 90 - עו"ד שמואל צאנג המנוח.



צאנג ביקש את ביטול כתב האישום בעילה של "הגנה מן הצדק". צאנג טען כי פעולותיה של אלמור בניהול המשפט היוו התעמרות בנאשם. הבקשה נדחתה, אך השופטת מתחה ביקורת חסרת תקדים על פעולות הפרקליטה.



מולקנדוב מואשם שנטל לכיסו כספים שהשקיע הציבור בקרן רעם 90. לפי כתב האישום, הקרן שילמה לסוכן ניירות הערך שלה, אקסלנס נשואה, עמלות גבוהות משהגיעו לאקסלנס. כלומר בעוד שהתמורה שדרשה אקסלנס היתה 2.5-3.5 שקלים לכל פעולה, שילמה לה הקרן 4 שקלים.



אקסלנס העבירה את ההפרשים לחברת דף חשבון, שהקים מולקנדוב, ומשם הם הועברו לחשבונות שבשליטו ובשליטת ועמנואל מודחי, נאשם נוסף בפרשה.



התביעה הביאה לעדות אדם בשם אמיר אדיבי שנחקר ברשות ניירות ערך, והעיד כי מולקנדוב פנה אליו שיאתר עבור הקרן חבר בורסה, שיספק לה שירותי ניהול.



אדיבי איתר חברה כזו, וסוכם כי יקבל 22 אגורות לכל פעולת אופציות שתבוצע עבור הקרן. בחקירה אמר אדיבי כי התמורה היתה כמקובל במקרים כאלה מאוחר יותר נודע לו כי מודחי קיבל עבור פעילות דומה 1.5 שקלים לכל פעולה.



התובעת אלמור, פרקליטה מנוסה וותיקה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, קיימה עם אדיבי שתי פגישות "רענון" לקראת מתן עדותו בבית המשפט. לפי החלטת השופטת, בפגישת הרענון השנייה, אמר אדיבי לאלמור כי הגיע למסקנה שהעמלה המקובלת היא 1.5 שקלים, ולא 22 אגורות.



משמעות העדות, עשויה להיות שהעמלות ששולמו לבדיחי, לא היו מופרזות כפי שנטען בכתב האישום. אדיבי ביקש להתייעץ עם אלמור כדי להחליט אם יש לו עילה לתביעה בעניין. אלמור אמרה לו כי אם יציין מעל דוכן העדים שהעמלה הראויה היא 1.5 שקלים, הוא עלול להיחשב "עד עוין".



לטענת צאנג, אדיבי נדרש לדבוק בגרסתו הראשונה ולא להעיד כי העמלה הראויה היא 1.5 שקלים. כמו כן טען צאנג ששאלותיה של אלמור היו מגמתיות, ותכליתן היתה להניא את העד מלדבר על פגישת הרענון השנייה.



לאחר הרענון התייעצה אלמור עם הממונים עליה, והוחלט כי החומר החדש שנגלה ברענון אינו רלוונטי, כי הוא בבחינת עדות חדשה שהעד החזיק אצלו במשך תקופה ארוכה, וכי אין מקום להעבירו לסנגוריה.



בדיון בבית המשפט חקרה אלמור את אדיבי והתייחסה רק לפגישת הרענון הראשונה שהתקיימה במשרדי הפרקליטות. אלמור אף לא הזכירה כי מדובר בפגישה ראשונה מבין שתיים.



כאשר עו"ד צאנג התנגד לשאלה של אלמור, משום שלא נבעה מחומר החקירה שבפניו, השיבה אלמור כי מדובר בשאלה שנגזרת מעדות העד בבית המשפט. על כך אמרה השופטת, כי השובתה "אינה מדויקת, בלשון המעטה".



כאשר נדרשה אלמור על ידי עו"ד צאנג, להבטיח לאדיבי הגנה מפני הפללה עצמית, כדי שיוכל להעיד בחופשיות בבית המשפט, סירבה אלמור לעשות זאת, ולדעת השופטת היה בכך "איום נוסף של התובעת שקרא את העד לסדר".



הצגה מגמתית



השופטת קבעה: "קריאה מדוקדקת של הפרוטוקול מלמדת כי עו"ד אלמור, בחקריתה, מכוונת את אדיבי אל אותה פגישה ראשונה במשרדה ומנסה להסתיר את העובדה כי היא יודעת על הגירסה הנוספת זה מכבר, לאחר שנפגשה עם אדיבי פעם נוספת.



בחינת התנהלותה של עו"ד אלמור בעת חקירתו של אדיבי מראה כי מדובר בהצגה מגמתית של שאלות באופן הנועד לכוון את אדיבי לגרסה הראשונה. הערת בא כוח הנאשם זוכה לתשובה כי העד מוסר פרטים חדשים לראשונה בחקירתו, תשובה אשר אינה עולה בקנה אחד עם כל האמת והיא בבחינת התנהגות פסולה.



"על עו"ד אלמור היה להציג את כל העובדות בפני בית המשפט לרבות את אותם פרטים חדשים ואם סבורה היתה כי מדובר בעדות עמומה וסתמית, כטענתה המאוחרת, היה עליה להכריז על כך בזמן אמת באוזני כל".



"עו"ד אלמור מרחיקה לכת בשימוש בכוח המופקד בידיה. בדיעבד מתברר כי לא היה מקום לעשות שימוש באיום על הכרזתו של אדיבי עד עוין, ואף ניתן היה להסיר מעל ראשו את החשש מהפללה עצמית ולאפשר לו למסור את כל הידוע לו באופן חופשי ומשוחרר מכל איום", קבעה השופטת.



השופטת החליטה שלא לבטל את כתב האישום מפאת פגיעה בתחושת הצדק. לדעתה, נושא העמלות אינו קרדינלי לאישומים המרכזיים, וההליך עשוי להימשך עוד זמן רב כך שניתן יהיה לתקן את הפגמים: "שומה עלי להגן על זכויות הציבור, וביטול כתב האישום ומחיקת העבירות המיוחסות לנאשמים, יהווה עונש לכלל הציבור על חשבון מחדליה ודרך התנהלותה של המאשימה" .



מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה: "עו"ד צאנג המנוח הציג בפני פרקליטת המחוז, עו"ד אלה רובינק, את כל טענותיו, ואת בקשתו לביטול כתב האישום. טענותיו נבדקו בקפידה בטרם הגשת בקשתו לביטול כתב האישום לבית המשפט, והן נדחו על בסיס אותם נימוקים שבעתיים נדחתה הבקשה גם על ידי בית המשפט.



"התנהלות עו"ד אלמור נבדקה אף היא על ידי פרקליטת המחוז, הן לגבי שלב הכנת העד והן לגבי אופן תשאולו בבית המשפט. המסקנה היתה כי התנהלות הפרקליטה והממונים עליה לא נבעה מניסיון להסתיר עובדות כלשהן מהסנגוריה או מבית המשפט, אלא היתה קשורה בשיקול דעת שמטרתו היתה מניעת עיוות דין דווקא. פרקליטת המחוז הנחתה ותנחה את הפרקליטים לנהוג בהתאם להנחיות ולכללים הקשורים במסירת חומר חקירה לנאשמים".



(פ (2312/06)


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully